חמשת החטאים של יצרני המזון

מחדלים והטעיות בסימון מאפיינים את רוב יצרני המזון בישראל, למרות שהמצב, יש לציין, השתפר בשנים האחרונות. חלק גדול מההטעיות, ראוי להדגיש, מתבצעות מתחת למטרייה הרחבה מאוד של החוק. מה שלא פחות מרגיז הוא העובדה שאותם יצרני מזון משנים את סימון המזון מן הקצה אל הקצה כשהם מייצאים מוצרי מזון זהים לארה"ב בפרט, אבל גם למדינות השוק האירופי המשותף. לנו הישראלים מגיע פחות.

החטא הראשון: עמימות. איזה יצרן מזון ישראלי יעז שלא לפרט על תכולת מזון המיועד לייצוא לשוק האמריקני מונחים כמו צבעי מאכל וחומרים משמרים? הרי בלי פירוט מדויק המוצר לא יוכנס לארה"ב. אצלנו, לעומת זאת, ניחוש הוא שם המשחק.

החטא השני: התהדרות. אופיינית בגדול לשניים מתחומי המזון (אך לא רק): בשר ומוצרי "דיאט" ו"בריאות". "דל-שומן", מכריזה האריזה באותיות קידוש לבנה ויוצרת אשליה שמדובר במוצר דיאטטי. אבל באותיות הקטנות רשום: "מכיל סוכר". "נטול כולסטרול" מתהדרים מוצרים מן הצומח, שאין סיבה שיכילו כולסטרול. ומאחורי המינוח "בשר טרי" מסתתרת המצאה ישראלית מקורית: בשר קפוא שהופשר ומשווק כאילו הגיע זה עתה מהמשחטה.

החטא השלישי: מידע חלקי. אתם מקבלים אריזה שעליה מתנוסס, לכאורה, כל המידע הקלורי. אבל בפועל יש צורך במחשב ובנחישות כדי לפצח מה וכמה מכיל המוצר הסופי. למשל, הסימון מתעלם מגודל המנות. עוגה שוקלת 480 ג', אך הסימון על האריזה מתייחס לתכולה של 100 ג'. כמה יש בפרוסה אחת? או לחלופין, כאשר יש צורך בתוספת רכיבים למוצר הסופי, כמו תבשיל שדורש הוספת ביצים. וחידת ההיגיון הקלאסית: אריזות של מוצרי חלב שעליהם סימונים בגרמים (יחידות משקל), כשהתכולה התזונתית מפורטת במיליליטרים. עכשיו לך תתרגם.

החטא הרביעי: הכנסת רכיבים זולים. מוצרים שהכותרת שלהם מבטיחה, אבל תכולתם שונה מן המוצהר. למשל, בשר עגל טחון כשברכיביו בולט בשר בקר, או קציצות הודו עתירות רכיבים מן הצומח - כלומר סויה. ולא לשכוח את המים: שוב ושוב אנחנו שוברים שיאים עולמיים בתוספות המים לבשר ולדגים. כשפעם אחר פעם מתברר מחדש שגורמי הפיקוח מתקשים לפצח את כל תרגילי היצרנים בעקיפת מגבלות החוק.

החטא החמישי: מבלפים אותך. אם כי פחות מאשר בעבר. משקרים לנו לגבי תכולת הקלוריות או הרכיבים. היצרנים הגדולים, יש לציין, הפנימו את לקחי העבר וכמעט לא לוקים בחטא הזה. 

הטעיות מהסוג שתואר לעיל הן במידה רבה תולדה של המצב ש-18 גופים שונים מפקחים על המזון. התוכניות להקים בארץ גוף תואם ל- FDA מינהל המזון והתרופות האמריקני החזק - עדיין לא הצליחו לקרום עור וגידים, ובינתיים ארגוני הצרכנים מתאיידים. ומה לעשות, כשמדובר בעבודה הסיזיפית והמתמשכת של פיקוח על מזון, אין מי שישווה למנגנון פיקוח חזק ויעיל ולכלב שמירה בדמות ארגוני צרכנים חזקים.