האם 2006 תהיה השנה של לינוקס?
כל חסרי האמונה - שימו לב: לינוקס חיה, נושמת ומתקדמת. האם בשנה באה היא תגשים סוף סוף את ההבטחות שתולים בה כבר שנים?
האם לינוקס תמצה השנה את הפוטנציאל הגלום בה? מפתה להגיד "לא". לינוקס ממשיכה לחוות כאבי גדילה כשהיא נאבקת לעמוד בקצב של מיקרוסופט ואפל בפלח המחשבים השולחניים.
למרות זאת, היא התקדמה מאוד באזורים שנמצאים בשטח המת של הצרכנים הרגילים. כדי לענות באופן הוגן על השאלה בכותרת, יש לבחון את כל סוגי השימושים של מערכת ההפעלה.
לכתבה הראשונה: מה צפוי ב-2006: Windows Vista.
לכתבה השניה: 2006: אפל מהמרת על אינטל.
לכתבה השלישית: עתיד המעבדים: AMD ואינטל מכפילות כוח.
לכתבה הרביעית: עתיד הקונסולות: לא רק למשחקים.
לכתבה החמישית: הטלפונים החכמים יהפכו חכמים יותר.
נקודת המשען המסורתית של לינוקס היתה שרתים, ובמיוחד שרתי LAMP (קיצור של Linux, Apache, MySQL, PHP/Perl/Python). אלו מהווים פלטפורמה גמישה ורבת יכולת ליישומי אינטרנט, והם מתאימים במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים. פלטפורמת LAMP הפכה להיות חלופה מעניינת גם בחברות גדולות יותר, הזקוקות ל-Data Center.
אחד היתרונות של לינוקס הוא התמיכה שהיא מציעה למגוון פלטפורמות תכנות, לרבות הגירסאות הראשונות של מעבדי 64 ביט מבית אינטל ו-AMD. יכולות אלה עשויות להיות אטרקטיביות ללקוחות עסקיים עתידיים.
הביצה או התרנגולת?
התקדמותה של לינוקס במחשבים שולחניים בעייתית קצת יותר: היא איטית הן בפלח הפרטי והן בעסקי. בפרוייקטים Gnome ו- KDE הושקעה עבודה רבה להפיכת לינוקס למערכת הפעלה ידידותית למשתמש. גירסאות Lindows ו-Xandros מיועדות להנגיש את לינוקס למשתמשים ממוצעים ולחובבים.
גם חברות הפצה גדולות דוגמת נובל (כלומר SUSE Linux) ו-Red Hat קוצרות קופונים ותורמות לפופולריות של לינוקס.
הבעיה היא שמשתמשי הזרם המרכזי רואים לנגד עיניהם מגוון כלים קטנים, במקום כלי עבודה יצרניים "גדולים". אם אינכם יכולים לבצע את כל המטלות המשרדיות להן אתם זקוקים - לא משנה כמה יישומים קטנים יש לכם.
תוכנות כמו OpenOffice ו-GIMP שניתנות בחינם - אמנם מציעות עוצמה לא קטנה, אבל הן לא יכולות להתחרות בחלופות מבוססות חלונות מבית אדובי ומיקרוסופט. התוצאה: מפתחים מהססים לכתוב עבור פלטפורמה הזוכה לשיעורי חדירה נמוכים, וכך נוצרת בעיה קלאסית של ביצה ותרנגולת.
חסרה ידידותיות למשתמש
נושא כאוב נוסף שמעיב על אימוץ לינוקס על ידי הצרכן הפשוט, הוא היעדר תמיכת מנהלי התקן. היעדר תמיכה מושלמת למגוון המצלמות הדיגיטליות, נגני המדיה והסלולריים שמתחברים למחשב, מהווה גזר דין מוות למערכת ההפעלה.
משתמשים שלא יצליחו לצפות בתמונות מהמצלמה הדיגיטלית, לא צפויים להפוך לאוהדים גדולים של לינוקס.
ידידותיות למשתמש, החל משלב ההתקנה וכלה בשימוש היומיומי, היא בעלת חשיבות עליונה. רכיבי הליבה, העזרים, וספריות המערכת - חייבים להיות בלתי נראים. אי אפשר להסתמך על ביצוע פעולות דרך שורת הפקודה. לינוקס לא תצבור אהדה צרכנית כל עוד הממשק הגרפי אינו מושלם.
בחזית העסקית העניינים נראים טוב יותר. נובל רכשה את SUSE Linux ויצרה פלטפורמה שמקשרת בין מערכת ההפעלה של מחשב השולחני - לבין סביבת השרת, ומספקת תכונות הדרושות לפעילות העסקית. למרות זאת, מחשבי לינוקס צפויים להישאר כתחנות עבודה ייעודיות.
אתם מוקפים בלינוקס
אפילו אם אתם לא משתמשים בלינוקס במחשב, עדיין סביר להניח שיש לכם משהו שמריץ לינוקס. מערכת ההפעלה עושה חיל במכשירים המשתמשים ב-Embedded OS (מערכות מוטמעות). על מכשירים אלה נמנים הנתב האלחוטי Linksys Wireless-G ונגן המדיה הנייד Archos PMA430 - שהוכתרו בעבר בתואר בחירת העורך של PC Magazine.
העלות הנמוכה של לינוקס, בשילוב עם אמינותה וזמינות הקוד הפתוח - הופכים אותה לאפשרות מעניינת עבור מפתחי חומרה ותוכנה. יצרני טלפונים סלולריים, מחשבי כף יד, נגני מדיה ועוד מציעים את מכשיריהם עם מערכת ההפעלה לינוקס. אפילו מכשירי Palm צפויים להשתמש בלינוקס במקום ב-Palm OS.
בשנת 2006 צפויה לינוקס להתקדם, אבל אנו לא רואים מהפכות. היא תהפוך להיות מקובלת יותר בזירה העסקית, אבל אנו פחות אופטימיים בנוגע למשתמשים רגילים. כדי להביא לפריצות דרך יש צורך בחזית מפתחים מאוחדת יותר וזמן רב יותר.
לפנייה לכתב/ת 
