זו היתה תחילתה של יזיזות מופלאה
הוא פתח לה את הדלת בתחתונים. אמא שלי בפנים חמוצות, הוא בפנים נבוכות. כך נפגשו שני האנשים החשובים בחיי: אמא, שטיפלה בי מאז שנולדתי, והיזיז שלי, שמטפל בי היטב בין בני זוג, או סתם כשאני חייבת חפוז איכותי
הוא פתח לה את הדלת בתחתונים אדומים. אלה היו תחתוני הבוקסר שפעם קניתי לחבר, אבל החבר עזב והתחתונים חיכו לישבן לוהט חדש שילבש אותם. הוא איבד את שלו מתחת למיטה, והכלבה סחבה אותם ועם השיניים חוררה בהם חריצים קטנים. ביקש תחתון חלופי, זה היה קלווין קליין אורגינל, ואז דפיקה בדלת. אני בשירותים, והוא כבר עומד מולה. אמא שלי. פנים חמוצות ופנים נבוכות ותחתון אחד באמצע. ככה נפגשו שני האנשים החשובים בחיי: אמא, שטיפלה בי מאז שנולדתי, והיזיז שלי, שמטפל בי היטב בין בני זוג, או סתם כשאני חייבת חפוז איכותי.
"מי זה?" נעצה בו מבטים כשהלך למטבח להכין קפה. "לא סיפרת לי שאת יוצאת עם מישהו חדש! חשבתי שאת מגלה לי הכל", אמרה. עוד רגע והאצבעות יחייגו לכל העולם לספר להם שלבת הרווקה יש מישהו, מטר שמונים בנוי לתלפיות עם שרירים מבריקים ושיניים לבנות חצי עירום בחדר השינה.
כשלא עניתי, שלחה לעברי מבט נוזף, "נו, באמת, אל תגידי לי שזה האינסטלטור בא לתקן סתימה!". אוי, אוי, מה יכולתי לומר לה, שהבת שלה עושה מדי פעם טייק אווי למסעדה הסינית ממול ומגרילה שם במבצע אגרול עם גבר? שהיא מדי פעם מזמינה אותו כשההורמונים משתוללים? שהיא אפילו לא בטוחה מה שם משפחתו ורק יודעת שזה משהו עם ד', שכבר שלוש שנים היא קוראת לו "היזיז הקבוע" וככה הוא גם כתוב בספר הזכרונות הסלולרי שלה? 8 בחיוג מהיר.
אמהות לא רוצות לדעת דברים כאלה
אמהות לא רוצות לדעת דברים כאלה. הן מעדיפות לחשוב שהבת שלהן מתה לחבר בורגני עם עבודה יציבה, שייקח אותה לסרט טוב בקולנוע וינהל איתה משק בית ויעשה אותה מאושרת לא משנה איך. אבל בטח בפנטזיות האלה של אמהות אין שום דבר שקשור לסקס פרוע בין הסדינים או לישבנים לוהטים. רק המון קיטש, רומנטיקה מתקתקה ונשיקות קטנות על הלחי.
כשנפגשנו, היזיז ואני, גם אני חשבתי רק על תסריט אחד בראש: אהבה כמו בסרטים ההוליוודיים, עם פרפרים בבטן, ולעבור לגור יחד ולעשות זוגיות משובחת. לא תיארתי לעצמי שיהיו לי ריבאונדים, גברים שלא מוכנים להתחייב, גברים שיזרקו אותי ויחזרו אלי, גברים שיבקשו לא להיכנס למשבצת של זוגיות אלא רק יסחבו אותי עד שייגמר לי מהם. ובטח שלא חשבתי שאי-פעם יאשימו אותי בניצול מיני.
זה היה בליינד דייט. איך שהרכש הופיע, ידעתי שזה יהיה ארוטי בלבד. הוא דיבר הרבה על כדורגל ושתה בירה, ואני ניסיתי לספר לו על משמעות החיים תוך כדי שהוא לעס מסטיק וניסה להעביר אותנו למושב האחורי באיזו חורשה מוזנחת בצד הדרומי של תל-אביב. הבנתי שזה לא יילך, אבל לא התכוונתי לוותר על הלשון הדביקה והידיים העדינות. איך שהוא סתם את הפה, ויכולתי לדמיין את עצמי מאוהבת. דלוקה חזק על המגע הרך והגוף החמים. תחושה נעימה שחלפה כשהכל נגמר וחזרנו הביתה, הוא נשף עלי סיגריה ושאל מה דעתי על המשחק האחרון מול צ'לסי.
הוא דווקא התאהב בי. "את בדיוק הטיפוס הרגיש שחיפשתי, אז מה אם אין לך מושג בספורט". היה מתקשר כמעט כל שעה, אפילו רצה לעשות ערב משותף עם החברים, שאל אם הוא יכול להישאר לישון. ואני, יוצאת עם אחרים במקביל, מנתקת את הטלפון, מתרצת לו על תקופה לחוצה בעבודה וטסה לנפוש באירופה. הבנתי שיותר ממכשיר עיסוי מהלך על שתיים הוא לא יהיה עבורי, אז העברתי אותו מיד לסטטוס יזיז. כמעט לכל אחת יש מישהו כזה, גם אם הוא לא מוגדר אצלה ברשימת התפוצה במייל בתור יזיז מחמד. עצם זה שאנחנו קוראות לו באופן קבוע ולמטרות פיזיות בלבד, הופך אותו ליזיז. הוא לא ידיד אפלטוני, הוא לא בן זוג, הוא לא אקס, הוא לא דייט מתמשך לנצח, הוא יזיז. שם מעליב, כיתה ד' כזה, עם קונוטציות שליליות, אבל מצד שני, מי לא רוצה אחד בסטוק. הוא נגיש, הוא גמיש, הוא חושק בגוף שלנו, לא צריך לבנות איתו מערכת יחסים, להתאהב בו, להשקיע בו, להתעצבן כשהוא לא מוכן להתחייב, לבקש ממנו נישואים או להקיז עליו עצבים. הוא הגבר היחיד בעולם שאנחנו יודעות מה אנחנו רוצות ממנו ומה הוא רוצה מאיתנו.
אני מרגיש מנוצל. כאילו את רק רוצה את הגוף שלי
יום אחד התכרבלנו במיטה וראינו סרט, לא יכולתי להפסיק ללוש לו את בית החזה. "אני מרגיש מנוצל. כאילו את רק רוצה את הגוף שלי ולא מתעניינת בי באמת", סינן מתחת לשפם הדמיוני. לכי תספרי לו שהוא יזיז, אם כבר שנתיים את מזמנת אותו רק לסירוגין, והוא עדיין לא הבין את הרמז.
"אני פשוט חולה עליך, אתה יודע את זה, אבל לא מאוהבת בך", אמרתי לו. הוא המשיך לבהות במסך, אבל הרגשתי שהוא פגוע. אחר כך לא שמעתי ממנו חודשים, וכשהרגשתי ממש בודדה, התחלתי לגלוש באינטרנט או לצאת ופיתחתי קשרים אמיתיים שמעבר לגוף, כאלה שהיה מעורב בהם גם רגש. מדי פעם קימבקתי אותו, הוא תמיד עשה את עצמו עסוק, אבל כשהבטחתי שזה רק לכמה שעות, הסכים. פתאום אני הייתי זאת שנהפכה ליזיזה שלו. זאת שהוא מגרש בבוקר מהמיטה ומוכן לפגוש רק כשהוא ממש מדוכא או בלי אף אחת, ובתנאים שלו. חשתי מדי פעם מושפלת, הבנתי כמה קשה להיות יזיזה של מישהו. במיטה אמנם הכל גן עדן, אבל מחוץ לפוך, שיממון ובדידות.
בפעם האחרונה שנפרדתי ממישהו, התקשרתי אליו מיד. "שלום לך! איך פתאום נזכרת בי?" שאל בלעג. "אהה, הייתי עסוקה, אתה יודע, כרגיל", אמרתי וקיוויתי שהוא פנוי, אבל רק משמונה עד עשר, כי בעשר וחצי אני יוצאת למסיבה.
"גם אצלי עסוקים, אשתי ואני, עוד מעט נוסעים לירח דבש".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
