רונית ואבי: דייט ראשון בבאולינג
הם הכירו באינטרנט, וכשבא לקחת אותה לשחק, היא נזכרה ששכחה להביא גרביים. "עשינו היכרות זריזה ואמרתי לו שאני עולה להביא גרביים, שיסתכל עליי טוב טוב ויחליט אם מתאים לו, כי זאת ההזדמנות שלו להתחרט ולנסוע, ואם אני ארד והוא לא יהיה שם - אני אבין". הוא חיכה לה למטה בסבלנות
"קבענו שהוא יאסוף אותי בשמונה בערב וניסע ל'בולה באולינג' בחולון", מספרת רונית, מנהלת מתחום שירות לקוחות, בת 30, על פגישתה הראשונה עם אבי, איש קבע בחיל האוויר, בן 31, אותו הכירה ב-JDate. "זה היה קיץ, ומובן שהייתי עם סנדלים", היא משחזרת. "כשנכנסתי לאוטו נזכרתי פתאום שהייתי צריכה להביא גרביים - בכל זאת, באולינג. אז עשינו היכרות זריזה ואמרתי לו שאני עולה להביא גרביים, שיסתכל עליי טוב טוב ויחליט אם מתאים לו, כי זאת ההזדמנות שלו להתחרט ולנסוע, ואם אני ארד והוא לא יהיה שם - אני אבין".
בדייט הראשון אפילו לא התנשקו. רונית ואבי בחתונתם
אבי צחק. אחר כך הוא יספר לה, שכבר במשפט הזה הוא התחיל להבין עם מי יש לו עסק - ושמח על כך. "הואיל ושנינו מאוד קלילים, לא היה יותר מדי מתח שהיה צריך לשבור, ישר צחקנו ותיקשרנו טוב", אומרת רונית. "ניצחתי את אבי במשחק הראשון, אבל אחר כך כבר התעייפה לי היד, ואז עשינו עוד שני סיבובים, שבהם אבי ניצח. היתה שם גם משחקיה של כדורסל - ובזה ניצחתי. אחר כך ישבנו במזנון של המקום. ב-11 בלילה אבי הזמין סנדוויץ' עם נקניק, ואני התפלאתי על הבחירה בנקניק בלילה. אני הזמנתי מילקשייק שהחזרתי שלוש פעמים, כי לא מצאו חן בעיניי הסמיכות והטעם שלו. בקיצור, שנינו היינו המומים אחד מהשניה, וזה הצחיק אותנו".
מרוצים ובכלל לא עייפים, הם המשיכו לבית של אבי בראשון לציון, שם הם גרים היום, ושיחקו שבץ-נא (רונית ניצחה). בארבע לפנות בוקר אבי החזיר אותה לדירתה בדיזנגוף בתל-אביב, שם התגוררה בדירת חדר רווקית ליד הים. "הדייט הסתיים ללא כל מגע, אפילו לא אחיזת יד, שלא נדבר על נשיקה וזה מה שהפך אותו לכל כך מושלם, באורך הדייט והתום שבו", מסכמת רונית את האירוע. "זה היה ב-29 באוגוסט, ומאז אנחנו משתדלים כל שנה בתאריך הזה ללכת לבאולינג - והוא עדיין מנצח אותי".
במקור, אבי מהקריות, עבר אחרי הצבא לעיר הגדולה, טייל באירופה, הכיר מישהי, הם התחתנו והתגרשו. רונית נולדה בפתח תקוה, גרה שנה בניו יורק, טיילה וחזרה ארצה.
עם התינוק מאור, "לחמניה חמה, רכה ונעימה"
חודש לאחר היכרותם, רונית עברה לגור עם אבי, לבקשתו. וביום ההולדת ה-30 שלו, בינואר 2005, היא הכינה לו הפתעה: סופ"ש ארוך בטורקיה. "ארגנתי לו גם חופש מהמפקד שלו ואישור יציאה מהארץ", היא מספרת. "הכנתי לו פתקונים של יומולדת שמח, מזל טוב, אוהבת וכו' ופיזרתי בנקודות ציון של סדר הבוקר - שירותים, צחצוח שיניים וכדומה. הרמז הראשון היה עבורו כשרשמתי לו שהבוקר הוא מכין קפה, כי בדרך כלל אני מכינה קפה לפני שיוצאים לעבודה והוא מכין בסופי השבוע. ואז הוא מיד שאל, 'אני לא הולך לעבודה היום?' לא עניתי, הוא המשיך לכיוון המדים שלו, ואז ראה פתק שמפנה אותו לכיס, שם חיכה לו כרטיס טיסה".
בטורקיה, בשבת, הם טיילו על החוף, לבד, בשעת בין ערביים מקסימה, כשאבי שלף פתאום טבעת והציע נישואים. "נחנקתי, הייתי בשוק, חשבתי שהוא ידע על ההפתעה שהכנתי לו", אומרת רונית. אבל מסתבר שבבית חיכתה לה טבעת של אמו ז"ל, טבעת מאוד יפה, לדבריה, ובמשך שלושה חודשים הוא רק חיכה להזדמנות המתאימה. כששמע על ההפתעה שהכינה לו רונית, הוא החליט לקחת איתו את הטבעת, כי בטח שם תהיה לו הזדמנות. רונית, מצידה, בכתה מרוב אושר.
ביולי 2005 הם התחתנו ב"לימון", מקום מדהים, אנשים מדהימים, מספרת רונית. את ההכנות לחתונה היא עשתה במקום שנקרא "ליל כלולות" במזכרת בתיה, סוויטה עם חצר וטווסים, לשם הזמינה רונית את הספר ואת המאפרת שלה והתלבשה עם חברה שליוותה אותה, סיגל. בין לבין הן אכלנו פיצה, עישנו, שמעו מוזיקה ונהנו. בארבע הגיע אבי עם חבר שלו, שבילה איתו במהלך היום, הם הכינו את האוטו, אכלו סושי ונהנו. "בחתונה עצמה היתה להקת מתופפים שניגנו בקבלת קהל, בדרך לחופה ובדרך לרחב הריקודים, וגם הצטרפו במהלך הערב. בת דודה שלי, דורית גרינברג, רקדנית בטן, נתנה לנו הופעה יפה. אבי לבש מתחת לחליפה שלו חולצת טי-שירט, שעליה היתה מקדימה תמונה של כוס יין עם המילה 'שברת' ומאחורה תמונה שלי עם המילה 'שילמת'. אכן כך, 'שברת, שילמת'".
באוגוסט 2006 נולד להם בן בכור, מאור, "אהבה גדולה ומתוקה, לחמניה חמה, רכה ונעימה", אומרת רונית על התוספת לקן הזוגי שבנו להם.
- יש לכם סיפור היכרות מעניין, משעשע, מרגש, מיוחד במינו? הצעת נישואים בלתי שגרתית? כיתבו אלינו בצירוף
תמונה.
