הנדוניה הבעייתית של תנובה

ממש בימים אלו הולך ומתגבש מה שאולי ייכנס להיסטוריה של מוצרי החלב בישראל כ"אינתיפאדת הרפתנים": יצרני החלב, כך פורסם, מקימים תאגיד משלהם שיתמודד מול קרן אייפקס על רכישת תנובה. האם יצליחו בכך? ימים יגידו, וגם כמה בנקים, מן הסתם.

אך ישנו משהו שכדאי שיזכרו כל המעורבים בפרשת רכישת תאגיד הענק הזה. כבר יותר מעשר שנים מתנהלת נגד תנובה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תביעה ייצוגית מן החשובות שנידונו אי-פעם בארץ – זו בגין הוספת סיליקון לחלב עמיד דל שומן. הנה תזכורת קצרה במה דברים אמורים.

בספטמבר 1995 התגלה כי תנובה הוסיפה – בניגוד לחוק – סיליקון לחלב דל שומן. משרד הבריאות קבע באותם ימים כי יש להשמיד את החלב, ואסר על תנובה לעשות בו כל שימוש, מפני שלא היה ראוי אפילו לא למאכל בעלי חיים. לימים אף הועמדה תנובה לדין - והורשעה.

זמן לא רב לאחר חשיפת פרשת הסיליקון בחלב הגיש עו"ד איאד ראבי, בשמו של תופיק ראבי, תביעה ייצוגית נגד תנובה, שעילותיה היו הטעיה האסורה על פי חוק הגנת הצרכן, וכן פגיעה ברצונו וברגשותיו ואף פגיעה כלכלית בו. גלגוליה של התביעה בשנים לאחר מכן יכולים לפרנס קורס באוניברסיטה:

הדיון נדד מבית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון מפני שתנובה לא הסכימה שהתביעה תוכר כייצוגית; המועצה הישראלית לצרכנות ביקשה להצטרף לתביעה מפאת חשיבותה הציבורית – ובקשתה נענתה; במהלך הדיונים בבית המשפט העליון החל הליך להשגת פשרה בתביעה – אך אחרי סחבת ארוכה הוא נכשל; בית המשפט העליון אישר את ייצוגיות התביעה, והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי; גם כעת נשלחו הצדדים לגישור, ושוב נכשל ההליך; לאחר מכן החלו להישמע עדויות; בשלב מסוים ניסתה תנובה לפסול את עו"ד איאד ראבי בטענה שהדריך את התובע בשפה ערבית, ובקשתה נדחתה על ידי השופט, ד"ר עמירם בנימיני; בין לבין הלך התובע תופיק ראבי לעולמו; ובימים אלו עמלים הצדדים על סיכומיהם; פסק הדין צפוי להינתן במהלך 2007.

שמונה-עשר החודשים האחרונים היו קריטיים בתביעה זו. בין השאר הוגדרה במהלכם הקבוצה שלגביה יחולו תוצאות התביעה. מומחה מטעם בית המשפט העריך, כי מספר האנשים שרכשו את החלב דל השומן של תנובה שהכיל סיליקון בניגוד לחוק היה יותר מ-200,000.

למספר זה ישנה משמעות רבה בכל האמור בסכום שעשוי בית המשפט לפסוק לטובת התובע והצרכנים, אם תתקבל התביעה. בפסקי דין שונים שעסקו בפגיעה באוטונומיה של הפרט, ברצונו וברגשותיו נפסקו סכומים שונים לכל אדם שהוכחה פגיעה כזו בו. מדובר על סכומים שבין 2,000 ל-9,000 שקל (אגב, התובע תופיק ראבי העריך את נזקו ב-8,000 שקל). רק מכפלת הסכום המינימלי ב-200,000 תראה כי מדובר ב-400 מיליון שקל, שלא לדבר על מכפלה של סכום הגבוה מ-2,000 ש"ח לאדם.

כאמור, בית המשפט המחוזי בתל אביב טרם אמר את דברו, ולפנינו עוד חודשי המתנה לא מעטים על למתן פסק הדין בעניין זה. ואולם, עצם העובדה שעל תנובה מרחפת אי-ודאות שאלו סדרי הגודל הכלכליים שלה צריכה היתה לקבל ביטוי במשא ומתן לקראת רכישתה בידי אייפקס. האם אכן כך היו פני הדברים? והאם הרפתנים המתאגדים בימים אלו ומצטרפים למירוץ הרכישה מביאים בחשבון שהנדוניה של תנובה עלולה להיות רזה יותר?

ומעבר לכך, עד כה היתה הפרשה די רדומה, בעיקר בשל התמשכות ההליכים המשפטיים. אולם אם תחויב תנובה בפסק הדין, היא עלולה למצוא את עצמה, גם תדמיתית וגם כלכלית, במצב לא נעים בכלל. גם זה דבר שכדאי לרוכשיה לתת עליו את הדעת.