המצרים מתחילים להבין: המנהרות מסכנות אותם
בעיית המנהרות הגיעה לפתחם של המצרים, שחוששים כי הן עלולות להפוך את סיני לשדה מערכה חדש בין ישראל והפלסטינים. מוחמד בסיוני טען כי לאחר שישראל לא הצליחה לפתור את הבעיה, אין לצפות ממצרים לעשות זאת. ובזירה הפנימית של מצרים: במשאל העם שקיימה המדינה השבוע, שוב טענות לזיופים בחסות הממשל
הצרות החדשות של מצרים: "מצרים היתה מחוייבת לתמוך במנהרות (משטחה לרצועת עזה - ר.נ.) בימי האינתיפאדה משום שהן היו צינור החמצן היחיד עבור הפלסטינים, ובמיוחד כאשר מעבר רפיח לא נפתח באופן מתמשך. אולם המצב השתנה. המנהרות עתה הן בעיה עבור המצרים ובמיוחד עם התגברות החשש מפני פעולות טרור בשטחם". במילים אלה תיאר ד"ר עבד אל-מונעם אל-משאט את בעיית ההברחות במנהרות.
בעיתון "אל חיאת" היוצא לאור בלונדון, הסביר המומחה לביטחון לאומי מהמכללה לכלכלה ולמדע המדינה במצרים, כי התופעה המוכרת כל כך לישראל, מתחילה להטריד גם את מצרים. "המנהרות פתוחות משני הצדדים ורבות מהן אינן נמצאות תחת שליטה. המצב הכולל השתנה מימי האינתיפאדה, ומצרים החלה לעשות חשבון נפש מחודש".
בכתבה מיוחדת שפרסם העיתון אודות המנהרות דווח, כי הבכירים המצרים אינם מסתירים את העובדה שהמנהרות מטרידות אותם. הם חוששים שהן עלולות להפוך את סיני לשדה מערכה חדש בין ישראל והפלסטינים.
מנהרה שנחפרה ברצועת עזה (צילום ארכיון: איי.אף.פי)
אותם גורמים מקפידים לציין כי לא יתירו לשטחם להפוך לזירה חדשה בסכסוך. "מצרים תכה ביד ברזל את מי שיפגע בביטחון הלאומי שלה", הזהיר שגריר מצרים לשעבר בישראל ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי במועצת העם המצרית, מוחמד בסיוני. הוא אינו מוצא סיבה להצטדק נוכח הבעיה הישנה-חדשה, שכן לדבריו כשישראל שלטה ברצועת עזה היא לא הצליחה לחשוף את המנהרות הללו ולהתמודד איתן למרות כל האמצעים שברשותה, ולכן אין לצפות ממצרים שתצליח בכך יותר.
"מצרים נחושה לשמור על ריבונותה. אנחנו מתנגדים למנהרות שכן הן לא מהוות דרך חוקית למעבר. אם ישראל לא הצליחה להשתלט עליהן, למרות היכולות שיש לה, כיצד ניתן לדרוש ממצרים לשלוט עליהן, במיוחד כשאין מפה שלהן?", הוא תמה.
למרות זאת, במצרים דווקא מתגאים בניסיונם הייחודי שצברו בעבודה בסביבה חולית. לפי הדיווח, כישראל איתרה מנהרות, היא נהגה לסתום אותן בבטון. אך אז נהגו הפלסטינים לחפור סביב החסימה ולחדש את פעילות המנהרה. ואילו המצרים, בשל הניסיון הרב שצברו בעבודה בחול במלחמת יום הכיפורים והפעולות להבקעת מערך המכשולים הישראלי, בחרו להציף במים את המנהרות וכך למוטט אותן.
בשנים האחרונות דנו בישראל ברעיון לחפור מנהרת מים לאורך ציר פילדלפי, שתביא למעשה להתמוטטות המנהרות במעמקי האדמה. אולם המצרים אינם נלהבים מהרעיון, בין היתר מחשש להריסת בתים בחלקה הפלסטיני של רפיח. כמו כן חוששים המצרים מתביעות פיצויים עקב הפקעת קרקעות ונזקים שייגרמו לתושבים באזור. לפי בסיוני, למצרים ישנן מספר הסתייגויות בנוגע למקום החפירה, ובכל מקרה היא לא תתיר לחפור מנהרה שכזאת בשטחה שלה. "הם יכולים לחפור איפה שהם רוצים מחוץ לגבולות מצרים ולהקים גדר הפרדה", הציע.
תעשיית המנהרות משגשגת
תעשיית המנהרות הולכת ומסתעפת: כבר לא מדובר במנהרות של מטרים בודדים, אלא כאלה המגיעות עד לאורך של כ-1,400 מטרים ובעומק של כ-30-40 מטרים במעבה האדמה. מקורות ביטחוניים במצרים סיפרו כי המנהרות הללו רווחיות מאוד וכי אין משתמשים בהן רק כדי "לתמוך בפלסטינים" אלא גם כדי להבריח נשק לטובת המאבק הפנימי ברשות הפלסטינית. גם העלויות אינן זעומות. ההערכות הן כי עלות חפירתה של מנהרה היא כ-20 אלף דולרים, ומפעיליה יכולים לשלשל לכיסם סכום כפול בעת הפעלתה. עם זאת, המצרים רשמו לאחרונה הצלחה, כשחשפו מנהרה ותפסו פעיל ג'יהאד איסלאמי שברשותו חגורת נפץ. אך מדובר כנראה בטיפה בים של מנהרות.
לפי ד"ר אל-משאט, הפתרון המצרי לבעיה תלוי "בסיום הכיבוש - שהוא הסיבה העיקרית לכל הבעיות של המצרים ושל כל האזור". גם הפלסטינים חושבים בדיוק כמוהו. "כל עוד ישנו כיבוש - יהיו מנהרות. ככל שהמצור יתגבר - מספרן יגדל", אמר פלסטיני תושב רפיח לעיתון.
הכוח המוביל: סעודיה
לא מדובר בצרה היחידה של מצרים בימים אלה. גם בזירה המדינית נראתה השבוע מצרים מהוססת משהו, שלא לומר נבוכה. אמנם בעולם הערבי, ובעיקר בזירה הפלסטינית, קיבלו השבוע את סיכום הפסגה הערבית בציניות ובחוסר אמונה שמשהו ישתנה בעקבותיה, אולם דומה שהבשורה העיקרית מהפסגה היא כי הכוח המוביל בעולם הערבי הוא כרגע סעודיה - יריבתה של מצרים על ההנהגה המדינית.
נציגה של מצרים למוסדות הליגה הערבית, עוזר שר החוץ המצרי האני חלאף, אמר בהקשר זה השבוע לעיתון הסעודי "אל-ווטן" כי "הנוכחות הבינלאומית המוגברת בפסגה הערבית בריאד והעניין הרב שגילו בה, מבטא לא רק את העניין בפסגה עצמה אלא משמש כהוכחה לתפקידה המיוחד של סעודיה בתקופה הזאת".
וזה לא הסממן היחיד. בשעה שהנשיא מובארק, בנאומו במושב הסיום של הפסגה, ניסה להציף שוב את סוגיית פירוק הנשק הגרעיני באזור ובמשתמע לתקוף את ישראל ואולי בעיקר את איראן, בחר המארח הסעודי, המלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז, לשאת נאום ממלכתי שמעט היכה על חטא, כאילו רצה להשמיע טון שמתעלה מעל הפוליטיקה הרגעית. "יש לבוא בטענות רק אלינו - מנהיגי ערב - על המצב אליה הגיעה האומה ערבית", אמר בטון של קבלת אחריות ממלכתית.
כך מזייפים בחירות במצרים?
אם לא די בכל אלה, למצרים נוספה מבוכה חדשה מבית. ביום שני השבוע נקראו תושבי מצרים לקלפיות, כדי להשתתף במשאל עם על הכנסת 34 תיקונים חדשים לחוקה. זאת במטרה להכשיר את העברת השלטון באופן מסודר לבנו של הנשיא המכהן, חוסני מובארק, בתום כהונתו. שיעור ההשתתפות היה נמוך בדומה לבחירות הכלליות בספטמבר 2005: רק כרבע מכלל בעלי זכות הבחירה נטלו בכך חלק, וכשלושה רבעים מהם הצביעו בעד - תוצאות טובות עבור הנשיא מובארק שביקש ליצור מצג דמוקרטי. אך יש הסבורים כי המשטר לא דאג להזרים את ההמונים לקלפיות, כדי שלא יהיו תוצאות גבוהות וחשודות מדי.
המשאל לא עבר באופן מסודר לחלוטין. האחים המוסלמים מחד ואנשי תנועת "כיפאיה!" הליברלית מאידך החרימו את המשאל, ובהמשך דחו השופטים במצרים את התוצאות. הם טענו כי התוצאות שקריות, וכי לא יסכימו לפקח על כל בחירות עתידיות. זאת, מאחר שהתיקונים בחוקה כוללים גם סעיף המנתק את אחיזת השופטים בהליך הבחירות. "משאל העם נערך ללא פיקוח משפטי. השופטים מושכים את ידם ממנו", אמר חבר הנהלת "מועדון השופטים" המצרי, אחמד סאבר, לרשת "אל-ג'זירה". "נפסיק לשמש עלה תאנה ולכסות על הבושה הזאת", הבהיר.
באופן רשמי הרבה פחות ניתן היה להיווכח במעשי רמייה של ממש במהלך המשאל. הבלוגרים המצרים זימנו הצצה לקלפיות, באמצעות שני סרטונים שהועלו באתר "יו-טיוב", אך אין דרך לוודא שמדובר בראיות מהימנות. הבלוגרים במצרים טוענים כי מדובר בתיעוד של שני מקרים בהם אנשי הוועדות בקלפיות פשוט התיישבו עם ערימת טפסים, מילאו אותם "כפי שצריך" ושילשלו אותם לקלפי. האם מדובר בממצאים אותנטיים? תוכלו לשפוט בעצמכם באמצעות צפייה בסרטון "רמייה בבחירות בעיר בלקאס", וכן בסרטון "אזרח אחד ממלא שאלונים עבור כפר שלם".
נתקלתם בדיווח מעניין על העולם הערבי? אתם מוזמנים לשתף אותנו באמצעות הדואר האדום.
