הפמלייה לסטלנים
הבנו, "הסופרנוס", הסדרה הכי טובה אבר, פרס אמי, פרס אוסקר מצדנו. אבל יש חיים אחרי: עכשיו הזמן לשים לב ל-"Flight of the Conchords", סיטקום מוזיקלי שמקדם את HBO צעד אחד קדימה. לניו-זילנד
כשחבר לשעבר של בחורה נכנס לחדר בזמן שהיא מתמזמזת עם חבר שלו ומדליק את האור – מדוע היא ממהרת ויוצאת
מהחדר? בריט, החבר לשעבר שלה, חושב שהבריחה היא תוצאה של הופעתו בפתח הדלת. "אתה לא חושב שכניסה של חבר לשעבר לחדר יכולה לגרום לבחורה לצאת ממנו?" הוא שואל את ג'מיין, החבר המתמזמז. ג'מיין לא כל כך בטוח. "אתה לא חושב שהדלקה פתאומית של אור בחדר יכולה לגרום לבחורה לצאת ממנו?" הוא מתריס בחזרה. בריט מאבד את הביטחון בתזה המקורית שלו. כן, אור זה בהחלט גורם שמבריח בחורה מחדר. בוא נכתוב על זה שיר.
ככה בערך מתנהלים חייהם של ג'מיין קלמנט ובריט מקנזי, צמד מוזיקאים-קומיקאים מניו זילנד שיחד הם הלהקה Flight of the Conchords, שבקיץ האחרון קיבלה גם סדרה משלה ב-HBO. השניים, בוגרי מופעי פרינג' בניו זילנד, בריטניה ואדינבורו, זכו בה אחרי שמופע שלהם One Night Stand, שודר בערוץ וצד את עינם של ראשי הרשת. הסדרה, שלא משודרת בארץ אולם נרכשה על-ידי HOT, הפכה לאחת ההצלחות המפתיעות והמשמחות של רשת הכבלים האמריקאית, שנותרה יתומה מ"הסופרנוס". עם בגדים מהשנה שעברה (אם שנה שעברה היתה 1975) ושיער שידע ספרים טובים יותר, הם הגיעו לחפש תהילה בניו יורק. עד שהיא תיפול עליהם הם מחלטרים בכוכים מעופשים וגרים בכוך מעופש לא פחות. מדי פרק הם גם שרים את שירי הנונסנס שלהם (שיר פר פרק. לעיתים כקליפ, לעיתים כדיאלוג שירי בין הדמויות), מסתובבים ברחבי העיר, מנסים נואשות להתחיל עם בנות וגוררים אחריהם את המעריצה היחידה שלהם ואת המנהל הכושל מורי.
מקנזי וקלמנט. בלי מרירות
ההומור של מקנזי וקלמנט מזכיר את ניו זילנד. שלווה וטוב לב נפוצים באיים הללו יותר מכבשים, או ממעריצים של "שר הטבעות". לכן כשחושבים על הומור לא מדמיינים את ניו זילנד. גם כשחושבים על להקות פולק לא מדמיינים את ניו זילנד. וכשמדמיינים את ניו זילנד בטח שלא חושבים על ניו יורק. אבל ב-HBO יש כמה מקבלי החלטות רבי תעוזה ודמיון שחשבו שלהקה מניו זילנד שמגיעה לניו יורק יכולה לייצר הומור. וכך בא לעולם התרכיב המוזר: "Flight of the Conchords", סיטקום מוזיקלי ניו יורקי ניו זילנדי.
ב-12 הפרקים של הסדרה, שהאחרון שבהם שודר בתחילת החודש, אין סאטירה חברתית או מרירות. הדבר היחידי שמתקרב לזה הוא תביעת עלבון קטנה בכל הזדמנות בה טועים לחשוב שהשניים הם בריטים, או משווים את מכורתם המעודנת והקטנטנה לאוסטרליה ההמונית והעצומה. במקום להשחיז סכינים נגד העולם שלא מאפשר להם להצליח, הם שרים בקול מלא רגש אך בפנים חתומות משפטים כמו: "ביער המרמלדה בין עצים דימיוניים, בקוטג' עשוי גבינת קוטג', חי אלבי, אלבי, אלבי, אלבי הדרקון הגזען". במקום לקלל מאדר פאקרס הם שרים בעדנה "מאדר אקרס", ומשבצים לא מעט שירים פרודיים ("פרודו, אל תענוד את הטבעת הזאת") וסיפורים חסרי פואנטה.
"Flight of the Conchords" מציגה את העידן החדש של ההומור. אין פה בדיחות שפוגעות במטרות מדויקות. האווירה כמו ב"פמליה", אבל היא לא נהנתנית אלא תפרנית. השנינות היא בריטית, הלוקיישן אמריקאי והגימור הוא קיווי: כלומר שלו, אוורירי ורגוע. בהתנהלות פלגמטית, מונוטונית כמעט, כל המשתתפים מגלגלים כאן נונסנס מחוכם בחוסר התחכמותו, שירים נהדרים במטופשותם וסיטואציות שהתבלין הקומי בהן נראה לעיתים קלוש ועייף, אבל הן מעוררות דחף לצפות בהן שוב ולצחוק מהן בהמשכים.
פלישת הניו-זילנדים
כל זה עושה טוב לא רק לנו אלא גם ל-HBO. רשת הכבלים לא זכתה למוניטין המשובח שלה הודות לקומדיות שלה. "המופע של לארי סאנדרס" אינה פחות מופתית מ"דדווד" למשל, אבל האחרונה תוזכר תמיד בבת קול רצינית יותר. בימים אלה, פוסט עידן "הסופרנוס", כשאלפי ספקולנטים מנתחים כל שעל של HBO, וכותבים למגירה מאמרים ארוכים על עלייתה העיקשת ונפילתה הקרבה של אימפריית האיכות האמריקאית, הרשת זוכה לרווחה יחסית בתחום הקומדיות.
"הפמליה" ו-"Flight of the Conchords" שתיהן נחשבות להצלחה עצומה בקרב צעירים והצלחה לא רעה בקרב המבקרים. "Flight of the Conchords" מסמנת גם הצלחה ללהקה שעומדת מאחוריה, ששיריה הפכו ללהיטי יוטיוב בקרב צעירים מעודכנים, משועשעים ומודעים לעצמם. וכך, בלי משים, ומבלי שהסדרה תייחס לעצמה חשיבות או תעמיד לעצמה שורה של מבקרים מגירי ריר ובוהקי עיניים, היא קנתה לעצמה מאגר מעריצים שהולך ומתרחב. עונה שנייה צפויה לעלות ב-2008. העונה הראשונה - בקרוב בישראל, מאדר אקרס!
הסדרה תעלה בשירות HBO on demand שב-HOT VOD ב-28 באוקטובר.
