הפעם, לא נשמעה המלה "רוזבאד"

היום לפני 22 שנה, עצם הבמאי המהולל אורסון ולס את עיניו בפעם האחרונה. כיצד הגיע ולס למעמדו, ומה עוד אירע ב-10 באוקטובר?

חגי פורשנרפורסם: 10.10.07 , 08:45

הוא ניצל היטב הזדמנויות, אשר אחרים בדרך-כלל לא מקבלים: הסכימו להעסיק אותו במקום-עבודה אשר בו ביצע הונאה; אולפן-קולנוע ויתר על עוצמתו הרגילה והרשה לו לביים סרט אף-על-פי שהיה חסר-ניסיון. בגאונותו החדשנית, הוא השיג הצלחה גדולה – אבל דווקא אז, אולפני הקולנוע חסמו בפניו את הנתיב להמשך. הוא ניסה בימות אחרות, אבל ידע להכיר במגבלותיו. היום לפני 22 שנה, ב-10 באוקטובר 1985, אורסון ולס עצם את עיניו בפעם האחרונה.

סרטו הראשון של ולס, "האזרח קיין", נחשב לפורץ דרך במבנהו העלילתי, מודרני בדרך סיפורו וחדשני בסגנונו הקולנועי. בין השאר, הציג ולס לראשונה שימוש מושכל בעומק ופרספקטיבה, תוך ניצול מרבי של מרכיבי המדיום הקולנועי, דוגמת התאורה, זוויות הצילום ותנועת המצלמה. "האזרח קיין" נחשב לאחד הסרטים החשובים ביותר בתולדות הקולנוע ומספר פעמים אף הוכתר כסרט הטוב ביותר אי פעם.

רוצים לדעת עוד? עיינו בערך "ולס, אורסון ".

מה עוד קרה ב-10 באוקטובר?

10 באוקטובר 732 – הכסף מניע את העולם: שרל מרטל ("הפטיש") מביס את המורים בקרב טור. עוד לא עבר דור אחד מאז שכבשו את חצי-האי האיברי (כיום: ספרד) והפכו אותו לארץ מוסלמית, וכבר יצאו הערבים להתקפה על ארץ הפרנקים (כיום: צרפת) אשר מצפון להרי הפירינאים. ההיסטוריונים חלוקים בדעתם: אולי המוּרים (כינוי לערבים) התכוונו להביא את דת מוחמד, באמצעות החרב, לשליטה בכל היבשת הנוצרית – אירופה; ואולי התכוונו להסתפק, בינתיים, בכיבושיהם הרבים – כך שהתקפתם צפונה היתה מעין הגנתית, בהיותה מיועדת רק להסיר את האיום אשר היוו הפרנקים עליהם.

הכוחות הנוצריים היו מעטים, אבל מנהיגם שרל מרטל ("הפטיש") ידע לנצל את הטופוגרפיה; אנשיו בלמו, איכשהו, חלק מהתקפת הפרשים המוסלמים – ויצאו לשלם לעצמם את התמורה החומרית בעבור מילוי תפקידם. גם אויביהם החשיבו את ה"משכורת" (שלקחו עד אותו יום) יותר מאשר את המשימה, ולא ניצלו את הצלחותיהם בקרב. לרכושנות זו היה היבט-נגזר רוחני חשוב: המוסלמים לא שבו לתקוף מעבר לפירינאים, וכמעט כל אירופה נותרה נוצרית. כמעט, מכיוון שחצי-האי האיברי נותר מוסלמי למשך 300 שנים נוספות.

10 באוקטובר 1911 – רכבות זה לא משחק-ילדים: פורצת המהפכה הרפובליקנית בסין. שושלת צ'ינג (מנצ'ו) דעכה מרוב חולשה, והדבר התברר כמעט סופית כאשר על כס השלטון הושב פעוט בן 3 שנים, יורש הקיסר והקיסרית שמתו (אמצע נובמבר 1908) בנסיבות מעורפלות; לעומתה הלכו והתחזקו הכוחות שדרשו רפורמה בסין. בכל זאת, הממשלה הצליחה להביס את התקוממויות. הדיכוי הגביר את התסיסה המהפכנית – אשר התרחבה לחוגי השלטון (ג'נטרי), בגלל החלטת הממשלה לבנות מסילת-ברזל באמצעות הלוואות מגורמי-חוץ ולא באמצעות החברות אשר אנשי הג'נטרי השקיעו בהן את כספיהם.

זה היה הרקע למהפכה הרפובליקנית בסין, אשר הצליחה כמעט במקרה. הדיכוי הממשלתי לא הצליח למנוע את התקוממותם – היום לפני 96 שנה – של כמה אלפי חיילים (חברי ארגונים מהפכניים) באיזור וו-צ'אנג, אשר ידעו כי הם מיועדים להיאסר. בזו אחר זו הכריזו רוב הפרובינציות על עצמאותן; הרפובליקה הסינית היתה לעובדה קיימת, אף כי הקיסרות בוטלה רק באמצע פברואר 1912. (הערך "סון יט-סן" – למנויי האנציקלופדיה)

10 באוקטובר 1913 – פיצוץ מקדם את השייט הבינלאומי: פוצץ סכר גמבואה, במסגרת הקמת תעלת פנמה. פרדינן דה לספס, אחרי ההצלחה בחיבור הים התיכון עם הים האדום (דרך תעלת סואץ), רצה לחסוך את הצורך לעקוף את אמריקה כדי לעבור בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. החברה שלו פשטה את הרגל, והתוכנית המתינה דור שלם.

נתיב השיט בתעלת פנמה

בסופו-של-דבר – אחרי שאירגנה הפיכה, אשר נתנה לפנמה עצמאות מקולומביה – ארצות הברית ביצעה את התוכנית. נוכח הקשיים הטכניים ובעיות התברואה, נדרשו 10 שנים למימוש התוכנית. היום לפני 94 שנים פוצץ סכר גמבואה (Gamboa), שחסם את מי האוקיינוס השקט ממערב ואת מי האטלנטי ממזרח. כעבור 10 חודשים וארבעה ימים, עברה הספינה הראשונה בין שני האוקיינוסים. (הערך "תעלת פנמה" – למנויי האנציקלופדיה)

החידה היומית

מדינה עצמאית

אני כוללת 844 איים (מתוכם יושבו כמאתיים); היום לפני 37 שנים קיבלתי עצמאות. מי אני?

בחזרה ל-1948

כותרת העיתון "ידיעות אחרונות" ב-10 באוקטובר 1948:

'נשק רב נפל לידינו בנגב: צבא ישראל עומד הכן להדיפת התקפה כללית.'

רוצים לדעת מה קרה ב-9 באוקטובר? לחצו כאן .