על ספסל הניתוחים: סימן שאלה ושמו פייזר

עשר שנים עברו מאז שמכבי תל אביב פתחה את העונה מול קבוצה צרפתית. לא רבים זוכרים את המפגש האחרון ההוא, אבל האיש המסקרן ביותר שיהיה הערב (ה', 20:45, ערוץ 10) בהיכל, עודד קטש, לא ישכח אותו. הוא קלע 25 נקודות על הראש של שחקני לימוז' ונתן את הסיפתח לעונה הטובה בקריירה שלו, תחת הדרכתו של וינקו ילובאץ.

מכבי, אגב, ניצחה באותו ערב 62:78. מאז לימוז' לא חזרה לתל אביב, ומי יודע אם אי פעם תחזור. לא שזה כל כך נורא מבחינת הצהובים. בינתיים היא הקבוצה הצרפתית היחידה שהצליחה לנצח אותם ביד אליהו, ובסך הכל הם עומדים על מאזן 3:19 בבית נגד הצרפתיות. ההפסד השלישי והאחרון אירע ב-1996. קטש הוביל את קלעי מכבי, צביקה שרף עמד על הקווים.

אבל לא בהפסדים עסקינן, כי לה מאן - במפגשה הראשון מול האלופה הישראלית - לא תנצח הערב. יש קבוצות שבנויות להפתיע בהיכל, גם אם הן לא טובות יותר ממכבי. הן רצות, קולעות מבחוץ, נותנות פוש בדקות האחרונות. לה מאן לא עושה את הדברים האלה. בארבעת משחקי הליגה הצרפתית היא עמדה על 26 אחוז מחוץ לקשת ולא הגיעה ל-80 נקודות. רק פעם אחת ניצחה ברבע הרביעי, וזה קרה השבוע.

מי שחושש מעט מהמשחק הזה הוא דייויד בלות'נטל, שבשנה שעברה ראה לנגד עיניו כיצד לה מאן חוגגת את נצחונה הראשון בהיסטוריה ביורוליג, אחרי שהכניעה את קלימאמיו בולוניה שלו במחזור הפתיחה. הצרפתים איבדו בקיץ כמה מהכלים הכבדים ביותר שלהם - אריק קמפבל, שדורג שלישי באירופה במדד היעילות, עבר להפועל חולון; קני גרגורי חבר לדייויד בלאט באפס פילזן; וסנדרו ניצ'ביץ' הלך לבשיקטאש.

פייזר. סימן השאלה שעל הצוואר אומר הכל (צילום: אלי אלגרט)

רביב לימונד, הישראלי השני בהיסטוריה שפוגש את הצהובים במשחק רשמי באירופה, יקווה לנצל את יתרון הביתיות הפרטי שלו כדי להמשיך את המומנטום שהחל לצבור בסוף השבוע. הגארד הישראלי קלע 15 נקודות בניצחון הביתי היוקרתי על פו אורטז, שכלל חזרה מפיגור דו ספרתי במחצית. בשלושת משחקי הליגה הקודמים יחדיו הוא הגיע ל-11 נקודות.

עם כל הכבוד ללימונד, הרכש הצעיר המעניין באמת של לה מאן הוא הפורוורד הסרבי בן ה-22, לוקה בוגדנוביץ'. בעונה שעברה הוא שיחק עם וונטיגו קאמינגס בפרטיזן וביחד הדביקו השניים למכבי את הפסדה הראשון, 103:91 במחזור השני בבלגרד. בוגדנוביץ' סיים את המשחק ההוא עם 17 נקודות (4 מ-4 לשלוש) ו-6 ריבאונדים, שהתבררו בדיעבד כתצוגת השיא של העונה מבחינתו. קאמינגס, אגב, קלע 19 והוסיף 5 אסיסטים ו-4 חטיפות.

בוגדנוביץ' כבר הספיק לפתוח היטב את העונה ולרדת בכושרו. בשני המשחקים הראשונים בליגה הוא עמד על ממוצע של 15 נקודות ב-50 אחוז לשלוש, בשניים האחרונים הסתפק ב-9.5 נקודות ו-26 אחוז. מי שעלה במקביל לירידה שלו הוא ניקולה באטום המקומי, שעלה מ-4.5 נקודות בפתיחה ל-17.5 ו-7 ריבאונדים בהמשך.

בלות'נטל. כבר פתח עונה בהפסד ללה מאן (צילום: נועם גלאי, מכבי ת"א)

שני משחקים לא יכולים להצביע על מגמה, אבל הם מבהירים שכיאה לקבוצה שלא הספיקה להתחבר, לה מאן סובלת מסוג של פיצול אישיות. ניצחון חוץ על דיז'ון, הפסד ביתי לטולון, הפסד בגראבלין והניצחון על אורטז הספיקו לה כדי לתפוס

מקום טוב באמצע הטבלה, אי שם לצד הסיפרה תשע. מצד שני, לפחות היא השתפשפה במשחקי ליגה רשמיים לפני היורוליג. מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה באירופה שפותחת את העונה במים העמוקים ולא בביצה המקומית. והפרחים למנהלת הליגה.

במשחקים שכן הכינו את מכבי לעונה הזו, ובראשם הניצחון על הפועל ירושלים בגמר גביע ווינר, ניתן היה להתרשם מכמה מאפיינים שילוו אותה לאורך העונה. קודם כל, זו לחלוטין הקבוצה של קטש. היא פתחה את הפינאלה במלחה בסערה, עלתה ל-15:30, ואז נעלמה לחלוטין ואיפשרה לירושלים לרוץ ל-0:13. קשה היה שלא להיזכר בגליל עליון של השנים האחרונות.

הנעלם הגדול (והרחב) ביותר הוא מרקוס פייזר. אין סימן שאלה לגבי יכולתו וכישוריו, ואין ספק שמדובר בשחקן שעולה באיכותו בעשרות מונים על האיש שהיה כאן לפניו. נואל פליקס, למי שהספיק לשכוח. אבל סימן השאלה שמעטר את צווארו של פייזר ממחיש את הבעיה - לאף אחד אין מושג האם הוא יצליח להשתלב במרקם הקבוצתי של מכבי, והאם המספרים שלו יבואו על חשבון האחרים.

כאן טמון אחד המפתחות העיקריים לעונה כולה. לקטש לא חסרים שחקנים בקו הקדמי, למען האמת יש לו יותר מדי, אבל גם הוא יודע שאת פייזר אי אפשר יהיה לספסל ולישון בשקט בלילה. לא מעט אנשים נזכרים ברנדי ווייט כשהם רואים את פייזר. וינקו ילובאץ יוכל לספר לקטש מה קרה לו כשרנדי לא היה מרוצה מדקות המשחק או מהאופן שבו משתמשים בו.

גם על אופן השימוש בפייזר אין עדיין תשובה מוחלטת. ווייט, לדוגמה, הצטיין כסנטר ליד באק ג'ונסון ופחות כפאוור פורוורד לצד רשארד גריפית'. עד כמה הוא מתאים לשחק בצוותא עם ניקולה וויצ'יץ'? הזמן יגיד. בטורניר במלחה, פייזר העדיף לירות מבחוץ והדומיננטיות שלו הלכה ופחתה ככל שהפודיום התקרב. הערב לא מחכה לו איזה לזארוס פפאדופולוס ברחבה. ספק הנקודות העיקרי של לה מאן הוא סם קלנסי, שנראה כנוצה לידו. זה לא יבוא לידי ביטוי בטיולים באזור הקשת.

הפציעה של טל בורשטיין תפגע במכבי בליגה יותר מאשר ביורוליג, בגלל החוק הרוסי. בלות'נטל, ששיחק בעונה שעברה כמספר ארבע לצד ג'יימס תומאס בבולוניה, הסיר כמה קילוגרמים והכין את עצמו לעמדת הסמול פורוורד. בינתיים הוא פורח ונותן לקטש בדיוק את מה שצריך. קליעה אבסולוטית מחוץ לקשת (10 מ-11 בחצי וגמר גביע ווינר), ריבאונדים, אופי. כש'בלו' יתפוס יום רע, מכבי תזדקק לפתרונות אחרים.

קמאינגס ומוריס. מספקים את הסולידיות שהיתה חסרה (צילום: אלי אלגרט)

אחד הפתרונות האלה יכול וצריך להיות עומרי כספי. עוד מימיו בנבחרת הנוער ובקבוצת הנוער של מכבי, כספי נע בין שתי עמדות הפורוורד. בשנה האחרונה הוא שיפר את הקליעה מבחוץ, והדילול בעמדה מספר שלוש הוא הזדמנות בלתי חוזרת מבחינתו לפרוץ. כספי עולה מהספסל ומשחק כאילו הוא עדיין בנוער. הוא לא חושש מאף אחד, לא מפחד מכלום. כמו קטש לפני 12 שנים.

בשורה התחתונה, יש למכבי סיבות לאופטימיות לקראת העונה החדשה. קאמינגס וטרנס מוריס נותנים לה את הסולידיות והשקט שכל כך היו חסרים לה בשנה

שעברה. בלי הלחץ האדיר על הכתפיים, יותם הלפרין סוף סוף יכול להביא לידי ביטוי את הכישרון שלו. הקהל ייתן לקטש אורך רוח ממה שנבן ספאחיה היה מוכן לתת לעצמו.

אז נכון שמכבי לא הכי מאוזנת ורחוקה מלהיות מושלמת, אבל היא בנויה הרבה יותר טוב מלא מעט קבוצות אחרות ביורוליג, שלא מתביישות לדבר על הפיינל פור בכל חצי הזדמנות. ומי יודע, אם הכל יזרום הערב כמו שצריך, אולי היא תעשה היסטוריה קטנה ותעבור בפעם ה-100 את גבול ה-100 נקודות באירופה.