שטרן צודק, משהו נסדק

שעות ספורות אחרי שה"התנתקות" הגיעה אל קיצה, ביום בו נעקרו תושביהם של חומש ושא-נור מביתם שבצפון השומרון, ערכו ראשי מערכת הביטחון מסיבת עיתונאים. הרמטכ"ל, המפכ"ל ומפקד פיקוד מרכז ישבו שם מרוצים למדי וסיכמו את הצלחת המשימה. דן חלוץ, שעוד היה רמטכ"ל, אמר בין יתר הדברים, כי המתפרעים במהלך ההתנתקות, לא יזכו לשרת בצה"ל. שיש לדאוג לכך שהם לא יגויסו.

קמתי אז וביקשתי לשאול שאלה. שאלתי אותו מה בדעתו לעשות בנוגע לכל אותם מיועדים לגיוס, שבעקבות ה"מבצע המוצלח" שהסתיים היום, לא רוצים לשמוע על גיוס לצבא. אותם שהיו יכולים להגיע ליחידות נבחרות, אפילו לקצונה, וכעת אינם יכולים לדמיין את עצמם לבושים מדי זית. במבט העיניים של חלוץ, שכנה מעין הפתעה קלה. היה נראה, וסליחה שאני משחקת בקריאת מחשבות, שהוא אף פעם לא שקל את הבעיה.

היום, אמר האלוף אלעזר שטרן כי ההשתמטות זולגת גם למגזר הדתי-לאומי. אני בטוחה שבאיזשהו מקום הוא גם מבין למה. אני מקווה שהוא יודע שיש כאן תחושת פגיעה קשה. תחושה שהשחיתות השלטונית שפשתה בכל, הובילה את הצבא למקומות שאסור שיהיה בהם. אבל הוא היה בהם בכל זאת, ועלול להיות מובל אליהם שוב.

בגוש קטיף ובצפון השומרון ראינו איך המדינה האהובה שלנו הפנתה את כל עוצמתה נגדנו. איך תפרו על בגדיהם של כל המגרשים את דגל הלאום, כדי שחלילה, כמה מעליב, לא יסתנן לשורותיהם לובש מדים לא-מורשה, משלנו. איך שלחו אותם אז בשורות ארוכות ארוכות להרוס יישובים, במהלך שהיום כולם מודים בטמטומו. מה חשבתם? שתביאו חיילים לזרוק משפחות שלמות, טובות, חרוצות ושומרות חוק מבתיהן, ובניהן ימשיכו לרוץ בשמחה להתגייס לאותו צבא? שבני נוער שיורמו בידי חיילים מרצפת הבית בו גדלו, יועלו על אוטובוסים ויוטלו למציאות של אבטלה, מגורים זמניים, וחוסר תקווה, ימשיכו לשאוף בכל מאודם לשרת את המדינה?

כן, אני מכירה את הטיעון שגם מי שמתנגדים בכל ליבם להתנחלויות, שמרו במשך שנים על מאחזים ולא פצו פה. אני יודעת שאופנתי להגיד שאם ישנה השתמטות כתומה היא מוכיחה שהאהבה המתנחלית למדינה היא תלויה בדבר. תלויה בכך שילכו בדרכה. כאילו שהדרישה הבסיסית של אזרח ממדינתו שלא תהרוס את מפעל חייו שהיא עצמה עודדה ותמכה אותו לבנות, ושלא תותיר אותו אחר כך שבור ונטחן תחת גלגלי הבירוקרטיה שלה, היא דרישה מוגזמת.

אז נכון, האלוף שטרן, שמשהו נסדק. שהגאווה בלבישת מדים הירוקים היא כבר לא מה שהייתה פעם. בין היתר, בגלל בני דמותך. קצינים בכירים שברגעי האמת בחרו לדבוק במערכת.

ולמרות הכול, זו רק זליגה. המציאות מוכיחה שבצד אלו שבחרו בסירוב והשתמטות, רבים מהמגורשים עצמם חורקים שיניים, לובשים מדים, נענים לצו המילואים ויוצאים להגן על המדינה. רבים רבים מבני הנוער שלבשו חולצות כתומות, הפגינו, צעקו, וניסו לשכנע את המדינה שלא תיפול לבור שהיא כורה לעצמה, מתייצבים בבקו"ם במועד שנקבע. (חלקם אגב, נתקלים דווקא שם בקשיים. בתחקורים שונים ומשונים על אודות דעותיהם הפוליטיות). שואפים למרות הכול, לתרום ככל שבידם.

כי כמו שאמר השבוע ח"כ אפי איתם, בהלוויתו של עדו זולדן בקדומים - שהיה קצין בגולני וגם פעיל מרכזי למען השיבה לחומש, ונרצח בפיגוע ירי. לא נחליף מדינה, אמר איתם, ולא נחליף צבא, אבל למען השם, חייבים כבר להחליף את הממשלה.