שתף קטע נבחר

יש חיים אחרי עומר

היא שחקנית אבל על האי היתה אמיתית לגמרי, אוהבת אתגרים אבל היתה בפאניקה כשהבינה למה היא נכנסת, הופתעה כשעומר הודח אבל לא חיפשה נקמה. יעל צפריר, הג'ינג'ית של "הישרדות", סוגרת כמה קצוות

ג'ינג'ית בקאריביים זה כמו ג'ינג'ית באילת – אדום, ולא מסתגל. אז עורה של יעל צפריר, המשתתפת האדמונית של "הישרדות", בהחלט יישר קו עם שערה. אבל למעט עורה, שאר גופה הסתגל יפה מאוד לתנאי מזג האוויר, לתנאי המחייה ולעירפולי ופיתולי המשחק.

 

ואף על פי כן, לא בטוח בכלל שהאדמומית של העור היתה כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש. מאוד יתכן שכמה מהאנשים עשו לה פריחה.

 


יעל צפריר. "אין לי יכולת לשחק. אני מאוד אמיתית" (צילום: אייל נבו)

 

"הכי קשה היה לי עם האנשים", מספרת השחקנית בת ה-32. "וזה שאין לך לאן לברוח. גם על החברות הכי טובות שלי לא בא לי לפעמים. שם אין חיה כזו - אתה תמיד עם כולם, אתה צריך איכשהו כל הזמן לדעת להכיל את כל האנשים ולכל אחד שם יש את השריטות שלו".

 

שריטות?

 

"כן, מלא דברים. אתה רגיל לעשות דברים בדרך אחת ואחרים בדרך אחרת, אנשים אחרים מדברים בטונים אחרים - כל אחד בא מעולם אחר. לא עם כל האנשים היה קל".

 

אחד מהאנשים האלה בטח לא היה עומר, שנפשו נקשרה בנפשה מהרגע בו הפכו לחלק אינטגרלי משבט ג'יבארו. הפראי ההוא סוכך עליה והיא התרפקה עליו וביחד הם היו צמד ידידים קרוב במיוחד. עד שעומר הושלך לאי המתים ונמרח על שער פנאי פלוס שם, בכתבה שתיזכר לדורות, חשף שהוא לא ממש סולח ליעל, שידעה, כך התברר לו מויקה, על ההדחה הממשמשת ובאה שלו. כעת תורה של יעל להגיב להאשמות החריפות.

 

"כשחזרתי לארץ, גילית שהוא שמע חצאי דברים והתבאס", היא מסנגרת על עצמה. "לא ידעתי כלום. שמעתי חצאי דברים ולא האמנתי שזה הולך לקרות. זה גם מה שעצבן אותי כל כך אחרי שהוא עזב, שעשו לי כל הזמן הצגות מול העיניים והעמידו פנים שסיון היא זו שהולכת. כנראה שלא הייתי מסוגלת להאמין שישלחו אותו. אני זוכרת ששאלתי אותו אם הוא חושב שמתכננים להדיח אותו כי לא האמנתי בזה בעצמי".

 

ראו שהופתעת מאוד.

 

"היית בהלם אמיתי".

 

אבל את מבינה את הכעס שלו?

 

"כן. כשאתה שומע שקיים הסיכוי הכי קטן, שהגיע אלי שמץ של איזושהי אינפורמציה, ברור שאתה חושב: איך היא לא אמרה לי את זה. התסכול שהוא היה נתון בו, שהוא לבד שם באי המתים וויקה מספרת לו את האינפורמציה הזאת. אבל כשהיינו בארץ, דיברנו די מהר וסידרנו את הכל, כי החברות בינינו אמיתית".

 

היה לך קשה אחרי שעזב.

 

"אחרי שהוא הלך הייתי בטוחה שאני הבאה ללכת. הקושי היה שלהבדיל מהחיים, האנשים שפוגעים בך הם גם אלה שעוזרים לך ביום למחרת ואתה צריך ללמוד להסתגל לזה במהירות, זה לא פשוט. אני אוהבת את נעמה והיא פלפלית ומצחיקה אותי, אבל היא הדיחה את עומר ויום למחרת היא עוזרת לעבור את היום. מנטלית זה לא קל אבל אתה חייב להניח את הכל בצד ולהמשיך הלאה. אחרי עומר הייתי במצב קשה. חשבתי שאני הבאה בתור ולא ידעתי על מי אסמוך, מי יהיה איש הסוד שלי, עם מי אוכל לפרק את מה שיש לי בראש".

 

למרות שנראה היה כאילו בלי עומר ימיה על האי ספורים, יעל הראתה לאלה שחשבו שלא תשרוד בלי עומר מאיפה משתין הקוקוס. "אין מקום לשמור טינה, צריך לעמוד על הרגליים ולהמשיך הלאה", היא אומרת. "אם הייתי נתקעת ב'למה הדחתם את עומר?' הייתי מודחת מיד. לא יודעת מה היה קורה אם הייתי מתנהלת אחרת, כי לא יכולתי להתנהל אחרת. מהר מאוד נוצרו הקשרים שנוצרו וברגע שעומר הלך הייתי אאוטסיידרית אבל ההליכה שלו אפשרה לי למעשה להיכנס למעגל החברתי".

 

אחרי עומר, היה לך חיבור בעוצמה דומה עם מישהו אחר?

 

"נועם ואני התיידדנו. אבל אחרי שאתה נקשר למישהו והוא נעלם לך, אתה מבין שיש בזה הרבה חסרונות, שעדיף להיות יותר שמוּר, ואז אתה חווה פחות אכזבות. אז הנוכחות של נועם היתה טובה לי, אבל לא נקשרנו באותה מידה".

 

בנות ביחד זה לא תמיד קט-פייט

יעל היא בחורה ישרה, ויתכן מאוד שהיא חשבה שהיא באה לקאריביים כדי לשחות עם דולפינים, להציל לוויתנים מהכחדה ולגוון את אוסף הצדפים שלה, מפני שנשארה מחוץ לכל האסטרטגיות הניהוליות. גם ביכולות המשחק שלה היא לא השתמשה יותר מדי, למרות שהיא בוגרת בית צבי ושחקנית בהבימה. "אין לי יכולת לשחק. אני מאוד אמיתית, הכאב שלי תמיד יוצא החוצה", היא מצטנעת.

 

את מסכימה שבשני הפרקים האחרונים היו יותר מדי טוויסטים?

 

"זה חלק מהמשחק. שלא תנוח לרגע, שלא תקפא על השמרים, להשאיר אותך כל הזמן בתחושה שהכל יכול להשתנות, ששום דבר לא בטוח. ואתה מתחיל להתמכר לתחושה הזו של אדרנלין שזורם, שהכל פתוח".

 


יעל בפעולה. "אין מקום לשמור טינה" (צילום: תמיר וולף)

 

מה דעתך, דן נשמר על ידי ההפקה?

 

"לא נראה לי. הוא חריף בפני עצמו".

 

ידעת שדן כזה שחקן?

 

"ידעתי שהוא חושב משחק, שהוא העיף את עומר כדי שיהיו פחות חזקים".

 

חשבת לנקום את נקמתו של עומר?

 

"לא נראה לי שאני טיפוס נקמני".

 

אבל בשעות הפנאי שם, לא חסכתם בחרישת מזימות.

 

"אני פספסתי את הקטע הזה. לא זוכרת את עצמי חורשת".

  

"הישרדות" תעזור לקדם את קריירת המשחק שלך?

 

"אני שחקנית ולומדת קולנוע שנה רביעית. לא הלכתי בגלל זה. כמו שניסיתי פעם להתקבל למלבורו אדוונצ'ר, כמו שקפצתי קפיצה חופשית - אני אוהבת אדרלנין. אגב, בנאיביות שלי לא ראיתי את הסדרה האמריקנית עד לפני שעמדתי לטוס".

 

ונבהלת?

 

"מאוד. חשבתי: למה לעזאזל הכנסתי את עצמי? הייתי בפאניקה מוחלטת. אתה כורה לעצמך אתגרים בחיים. כל יום הרגשתי שאני מקבלת שיעור, שאני מתפתחת, מגלה שאני קמה במהירות ממשברים. כיף לגלות על עצמך דברים כאלה עם כל הקושי".

 


"שואלים אותי למה קפצתי אחרונה" (צילום: תמיר וולף)

 

איך היה המעבר לשבט של בנות?

 

"היה מפתיע לטובה כי אתה חי בקלישאות שאם בנות ביחד - יהיה כאן קרב חתולים, וזה לא ככה. היתה חווייה נעימה כי ליה וורה ושחר עשו לנו הכנסת אורחים נהדרת, ויצא מאוד לטובה שאלכס לא לקח שום דבר. התפנקנו בתנאים שהיינו מאוד רחוקות מהם בג'יבארו - מקלחת וסדינים ומיטה. בתנאים האלה אתה יכול לשרוד שנים על האי".

 

למה את מתגעגעת?

 

"יש משהו מהמם אחד שלא רואים בכלל בסדרה - פלנקטון. אלו יחידות חיים ימיות מיקרוסקופיות. ועברנו איתם חווייה מדהימה בלילה - אתה דורך במים והמים נשברים להמון רסיסי אור. היינו נכנסים לשחות בלילה והיינו רואים שובלי אור. נועם הראה לנו את זה וזה היה יפהפה, החלק הקסום של הטבע. ואז יורד עליך גשם בלילה ואתה לא ישן ומגרד לך ואין לך בגדים להחלפה והטבע קצת פחות קסום".

 

מה חושבת המשפחה שלך על תפקודך בתוכנית?

 

"שמחים שאני נאמנה לעצמי. בהתחלה חשבתי שזה יהיה מוזר שההורים שלי יראו את הבת שלהם, יקבלו תגובות מאנשים עלי, ושיראו שישנתי עם עומר ואולי יציקו לי על זה. אבל מבחינתם הם רואים סרט שאני שחקנית בו והם נורא מתרגשים מזה. אבל הם כן היו רוצים שאהיה הכי טובה. ראו אותי קופצת אחרונה מהסירה אז הם קיבלו מלא תגובות: למה הבת שלכם קפצה אחרונה? אז הם שואלים גם אותי למה קפצתי אחרונה".

 

מה אומר האזרח הקטן ברחוב?

 

"כולם רוצים לדעת מי ניצח, ואם אני ועומר ביחד. חלקם לא מבינים מה אנחנו עושים פה. הם צודקים. לדעתי היו צריכים לשלוח אותנו לעוד חצי שנה של נופש עד שהסדרה תיגמר. אין שכבת גיל או חתך אוכלוסיה שלא פונה אלי. אני ממלצרת בבית קפה ורק אתמול אמרה לי מישהי שזה נורא מקרב אותה לילדים שלה, שזאת התוכנית היחידה שהיא והילדים שלה רואים יחד. ויש אנשים ששואלים למה אני ממלצרת, אם זה אומר שלא זכיתי במיליון. לך תסביר להם שהמשחק עוד לא נגמר בכלל".

 

אומרים גם דברים שליליים?

 

"אנשים רוצים רק טוב, אם את מספקת להם סחורה שהיא בידור. ממה שלמדתי ב'הישרדות', דברים שליליים אומרים רק מאחורי הגב".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יעל צפריר. לא זוכרת את עצמי חורשת מזימות
צילום: תמיר וולף
לאתר ההטבות
מומלצים