החברה התבאסה

היי לכולם. מה קורה? הכל טוב? מצוין, גם אצלי סבבה. אני שוקו (אביאסף שילוח) ואני שמח לשבת ולכתוב לכם בלוג ראשון. אמנם בנולד לרקוד עשינו בלוגים, אבל הם היו מצולמים. בשבילי זו הפעם הראשונה שאני כותב בלוג ובשבילכם זו הפעם הראשונה שאתם קוראים בלוג שלי. אז בוא נקווה ששנינו נהנה.

אפתח עם כמה דברים בסיסיים שאני רוצה שתדעו עליי. אני בן 21 וחצי נולדתי ב-5/8/86 בתל אביב. כל חיי גרתי בשכונת התקווה. יש לי שלושה אחים: דודי (28), שרית (25) ואחות קטנה, בת-אל (11) שלומדת בכיתה ו'. ולא נשכח את הורי, משה ועפרה. בשביל הורים, הם ממש כייפים.

בגלל השיער, הרבה פעמים שאלו אותי מה הם המקורות שלי. אז נראה לי שזה הזמן לספר - חצי תימני וחצי סורי. זהו, נראה לי שמיצינו את שלב ההיכרות הבסיסי ועכשיו יאללה. נזרום. 

כשהייתי ילד, אובחנתי כ"מחונן" ושלחו אותי לפרויקט שנקרא "נוער שוחר מדע" של אוניברסיטת תל אביב. כבר בכיתה ד' התחלתי ללמוד פיזיקה וכימיה, למרות שכולם מתחילים ללמוד את זה בכיתה ח'. והאמת, זה היה מעניין מאוד.

שוקו. הקשר נמשך שלוש שנים נפלאות

בנוסף, הסביבה טענה שיש לי יכולות מוזיקליות. כשכולם נשארו לנגן בחלילית סופרן קטנה, אני כבר הגעתי לנגן בחלילית בס, שזה חליל גדול פי ארבעה. הפיה שלו בקושי נכנסה לי לפה. היה צחוקים. אבל בהופעות, בגלל הגודל, תמיד התבלטתי. בסך הכל אהבתי את זה.

מאוחר יותר ניגנתי בקלרינט והשתלבתי בלהקה. השקיעו בי בשיעורים פרטיים, קונצרטים והכל. התוצאה היתה שפשוט נמאס לי מזה מהר והחלטתי לוותר על העניין.

לאמא שלי היה קטע כזה, שהילדים שלה ינסו הכל. אז הייתי בג'ודו, כדורגל, כדורסל, אורגנית, פיסול וקרמיקה, אלקטרוניקה, חוג דרמה, לימוד אנגלית והיד עוד נטויה. בסך הכל אני שמח על כל ההתנסויות. היום אני יודע מה באמת מעניין אותי.

בגיל 18, יערה שהייתה החברה שלי, החליטה להציע לי לבוא איתה לשיעור ריקוד בתור ניסיון. אמרתי לה, "המממ....אוקיי". היינו בשיעור היפ-הופ של עידן גורליצקי ומאותו יום התאהבתי בריקוד. פשוט החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהשקיע בתחום.

דווקא יערה התבאסה, כי פתאום בכל ערב ביליתי בסטודיו עם בנות אחרות במקום איתה. אבל אל חשש, הסתדרנו טוב מאוד והקשר נמשך שלוש שנים נפלאות.

מסתבר שב"נולד לרקוד" אהבו את העובדה שהשקעתי בריקוד והחליטו לקחת אותי לעונה השנייה שלהם. בשיא הכנות, זה שינה לי את החיים. החשיפה בנולד לרקוד פתחה לי דלתות ל: פרסומות, y בעשר, ג'טיקס, ערוץ הילדים ועוד...

ואז, יום אחד קיבלתי טלפון מהסוכן שלי שסיפר לי שיש לי אודישן בעוד יומיים ל-HIGH SCHOOL MUSICAL. "אתה צריך להכין שני שירים לאודישן", הוא אמר. הגעתי לאודישן מול הבימאי סטיבן דקסטר ואמיר פיי גוטמן. האמת, הייתי לחוץ. לשיר זה יחסית חדש לי. בחרתי את "נוצה ברוח" של רמי קליינשטיין ועוד לפני שסיימתי הם עצרו אותי ואמרו לי שעברתי שלב. יום אחרי היו עוד ארבעה שלבים ועברתי את כולם. ואז, רק אחרי שבועיים, הודיעו לנו מי התקבל. קפצתי בטירוף.

אני באמת חושב שזה הולך להיות הדבר הכי גדול שהיה בישראל עד היום. יש שישה תפקידים ראשיים וכל מי שנבחר מדהים וכישרוני עם רצון להצליח. אני מאמין שזה ייקח אותנו רחוק. אבל הכי חשוב שאתם תאהבו אותנו. מבחינתי, אתם השחקן השביעי.

אז בינתיים, תודה שקראתם ומקווה לפגוש אתכם בהופעה.

ואה כן, תטקבקו. אני קורא.