"הבאתי את הבת מהמקרר, והיא התחילה לזוז"
בעקבות חשיפת ynet על הפגה שחזרה לחיים ממקרר המתים, משחזרים ההורים פאיזה ועלי מגדוב את הדרמה, "בדיוק כשהבאתי אותה, עטופה בסדינים, לאשתי כדי שתוכל להיפרד ממנה - היא החלה לזוז", סיפר האב. האם מספרת: "היא לקחה את ידהּ של אמא שלי, החזיקה לה את האצבע ואחר כך הזיזה גם את הפה"
"הילדה שלי רצתה לחיות, הרופאים כמעט הרגו לי אותה". עלי מגדוב, אביה של הפגה שהוחזקה יותר מחמש שעות במקרר בית החולים בנהריה, לאחר שהרופאים קבעו את מותה, וחזרה לנשום בדרך נס, מתקשה לעכל את שעבר עליו: "כבר חפרנו לה קבר ליד סבא שלי. בדיוק כשהבאתי אותה, עטופה בסדינים, לאשתי כדי שתוכל להיפרד ממנה - היא החלה לזוז". הסיפור נחשף בצהריים (יום ב') ב-ynet.
נגד כל הסיכויים, הצליחה הילדה לשרוד. עטופה בסדינים רבים שנקשרו סביבה, בתוך מקרר מקפיא של בית החולים, הצליחה הפגה, שמשקלה כ-600 גרם, להחזיק את נשימתה. כעת היא מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים בנהריה, ובני משפחתה שלא משים לרגע מהמחלקה, מתפללים שתמשיך להילחם על חייה, כפי שנלחמה בשעות האחרונות.
האם פאיזה סיפרה ל-ynet: "רציתי את התינוקת הזו מאוד מאוד. יש לי ילד בן 5 ורציתי שתהיה לו אחות. כשהיא נולדה, אמרו לי שהתינוקת מתה, רציתי למרות הכל לראות אותה. הביאו לי אותה, אבל הייתי מטושטשת כי אחרי הלידה קיבלתי זריקות, ואז לקחו אותה למקרר". לפני שלקחו את התינוקת לקבורה, היא ביקשה לראות אותה ולהיפרד ממנה. "הביאו לי אותה מהמקרר כשהיא עטופה בשכבות רבות. עד עכשיו אני לא מצליחה להבין איך היא הצליחה לנשום דרך כל השכבות האלה.
"פתחנו את השמיכות שכבה אחרי שכבה, ראינו את התינוקת הקטנה ולפתע - הרגשנו שהיא נעה. בהתחלה לא האמנו, אבל היא לקחה את ידהּ של אמא שלי, החזיקה לה את האצבע ואחר כך הזיזה גם את הפה. לא האמנו שהיא חיה אחרי כל כך הרבה שעות במקרר ואחרי שעטפו אותה ככה. קראנו לרופא והוא בדק אותה וגילה שעוד יש דופק".
הפגיה בבית החולים בנהריה (צילום: עידו בקר)
האב נקרא לקחת את הגופה
האב משחזר את הדרמה: "הגענו אתמול לבית החולים לאחר שאשתי, שהיתה בשבוע ה-23 להריונה, סבלה מכאבים. כשהגענו אמרו לנו שהכל בסדר, שהיא סובלת מהפרשות, ושמוטב אם תישאר ללילה אחד להשגחה בבית החולים. חשבנו שהכל בסדר".
בשעה 1:30 לפנות בוקר, צלצל הטלפון של מגדוב. על הקו היתה פאיזה: "מכניסים אותי לחדר הלידה, יש לי חמישה סנטימטרים פתיחה", סיפרה לבעלה, שנזעק אל בית החולים. "שאלו אותנו באיזה שבוע אנחנו, וכשהשבנו 23 שבועות, אמרו לנו הרופאים - 'שתדעו לכם שאין לילוד סיכוי לחיות'. אשתי שאלה - 'ואם אעשה ניתוח?' הרופאים השיבו בשלילה ואמרו שיש סבירות של 99% שהילוד ימות. אשתי אפילו סירבה לקחת זריקה נגד כאבים - כדי לא לסכן את האחוז הבודד שהיה לילדה לחיות".
הלידה נגמרה והרופאים מיהרו לבשר לבני הזוג שהפעוטה לא שרדה. פאיזה נלקחה לחדר אחר, ועלי התבקש להתלוות אל הרופאים אם ברצונו לקחת את הגופה לקבורה, ולחתום על הטפסים. הפגה נעטפה בסדינים רבים, כוסתה כליל, ונלקחה למקרר המתים בבית החולים. עלי התבקש לשוב בשעות הצהריים, כדי לקחת את הגופה.
"פתאום הילדה התחילה לזוז"
"זה היה קשה מאוד, אשתי נכנסה לדיכאון כי הרופאים היו מאוד פסימיים ולא נתנו לה סיכוי. אשתי נכנסה להריון הזה אחרי שלוש הפלות וטיפולי פוריות ממושכים. היה לה קשה לעכל שההריון נכשל והילדה מתה. סיפרתי לבני המשפחה שלי, שגם הם לקחו את זה קשה. כבר חפרנו את הקבר - אבא שלי הכין אותו ליד הקבר של סבא - כדי שנוכל לבקר את שניהם בבית הקברות".
עלי חזר כעבור מספר שעות לבית החולים וניגש לקבל לידיו את גופת בתו, שהוחזקה במשך כחמש שעות במקרר. "פאיזה ביקשה ממני להביא לה אותה כדי שתוכל להיפרד ממנה. חתמתי על הטופס ולקחתי אותה בידיים. היא היתה עטופה בעשרה סדינים שהודבקו במדבקות בית החולים ואטמו אותה. הגעתי אל מיטתה והסרתי את הסדינים - ופתאום אני והיא רואים שהילדה מתחילה לזוז ואפילו השמיעה קול. היינו בהלם".
בית החולים בנהריה, היום (צילום עידו בקר)
הצוות הרפואי הוחש למקום, "סיפרנו לרופא האחראי שראינו שהיא זזה ושמענו קול, אבל הוא בא ואמר - אין לה דופק. התחלתי להשתולל ולחבוט בקירות ובחלונות - 'מה פתאום אין לה דופק, אנחנו ראינו אותה זז - תבדוק אותה!'. הרופא השתכנע ואמר שהוא יוצא לקרוא לרופא ילדים. בא רופא הילדים, בדק אותה ואמר לנו - 'אתם צודקים, יש לה דופק חלש!'".
במקום התפתחה מהומת אלוהים, הרופאים החישו מהר את הפגה למחלקת טיפול נמרץ, והשמועה על הפגה שהוחזקה במקרר שעות וחזרה לחיים, פשטה במהרה במסדרונות בית החולים. כולם הגיעו אל המחלקה. "לא נתנו לי להיכנס, והשתוללתי - שמתי רגל בדלת ולא נתתי לרופאים לסגור, עד שנכנעו והלבישו אותי בחלוק, וגם אני נכנסתי פנימה".
"אין דברים כאלה בספרי הרפואה"
כעבור זמן קצר התברר שהפגה הצליחה לשרוד את הקור המקפיא והחנק בתוך הסדינים, ונותרה בחיים. "זה לא יאומן, הסדינים פשוט חנקו אותה והיינו צריכים לשחרר אותה מהם - איך היא הצליחה לשרוד את הקור הזה כל כך הרבה זמן, בלי טיפת אוויר? אין דברים כאלה בספרי הרפואה".
לעלי מגדוב בטן מלאה על התנהלות בית החולים, מהרגע שנכנסה פאיזה לאשפוז יום, ועד לרגע שבו קבעו את מותה של בתם. "זה בושה וחרפה - מהרגע
הראשון הם לא האמינו שהיא תשרוד ולא נתנו לה צ'אנס והחליטו שהיא לא תחייה. מי קובע דבר כזה? זה רופאים? זה אנשים מלומדים? אני, בקושי 10 שנות לימוד, מבין טוב יותר מהם".
על התחקיר שנפתח בבית החולים בעקבות האירוע, אומר האב: "עכשיו כולם מחפשים את הטעות והחל תחקיר בבית החולים - מי קבע את מותה, מי שם אותה שם? אני לא מחפש פיצוים ולא שום דבר - בסך הכל אני רוצה לדעת מי הבנאדם הנורמטיבי הזה ששם את הבת שלי 6 שעות בתוך מקרר וקבע את מותה. מי ה'מומחה' הגדול הזה. איך הוא עושה דבר כזה?"
לפנייה לכתב/ת 
