וביניהם

"בין האש ובין המים", אלבומה החדש של גלי עטרי, הוא אלבום סתיו. יש בו עגמומיות נעימה ולא קודרת, בלי הסערות של החורף וללא הזיעה של הקיץ. כך גם עטרי עצמה, זמרת מהזן שרווח פה פעם וכיום הצטמצם – זמרים שהם זמרים, שאינם מגדירים את עצמם כיוצרים או עוסקים בכתיבה ובהלחנה, אבל מקפידים על שירה יפה ונקייה, נעדרת פעלולים ווקאליים של סלסולים וצרחות. מהבחינה הזאת, עטרי היא עדיין נכס איכותי לפופ הישראלי של אמצע הדרך וסגנונה כמו תמיד חם, ידידותי, נעים וקל לעיכול.

ובכל זאת, ישנו אלמנט טרגי, שמעניק עומק ל"בין האש ובין המים" ומציל אותו מהגדרת ה"סתם אלבום נחמד". בלי שתכננה מראש, יצא לעטרי אלבום זיכרון לאחותה שוש ז"ל - אשר הפגישה בין סגיב כהן, כותב השירים, לעטרי. השירים אמנם נכתבו לפני פטירתה, אבל הם רוויים במילים שמותה מצמרר את משמעותן, כמו: "למה לא תבואי עכשיו. גם הסתיו כבר בכה שעזבת. אוהַב אותַך, רוצַה איתַך לנשום" ("למה לא תבואי") וגם "בן רגע נשארת עם צילך" ("מהמרחקים"), השיר "כשאת לא לידי", ועוד.

עטרי. לא מתמסרת לאש ולא למים (צילום: יניב אדרי)

המפיק המוזיקלי והמעבד של האלבום הוא עמוס בן דוד, המעבד של "כוכב נולד", המיומן ביצירת עיבודים קליטים, קומוניקטיביים ומותאמים אישית לכל זמר. אצל עטרי המשמעות היא מצד אחד לבטא את נוכחות קולה הרך ולכן בשירים מסוימים הליווי הוא מינימליסטי – גיטרות ופסנתר או רק גיטרות ("שולי שוליים", עם נגינה יפה של עילי בוטנר). מצד שני, בשירים אחרים משתף בן דוד כלי נגינה נוספים ומעשיר בקולות הליווי, כדי לרענן את המנעד הלא רחב של עטרי. בכלל, מבלי לחרוג ממסגרת הפופ, האלבום מתגוון בכמה סגנונות, למשל מזרחי (בשיר הנושא) ובוסה נובה (בשיר "מה בראש שלי"), ובשניהם עטרי מרגישה בבית.

האלבום הולם את שמו, "בין האש ובין המים", כלומר הוא ממוקם בדיוק באמצע – הטריטוריה הטבעית של עטרי, וכדרכו של אמצע, יש בו קצת מכל דבר: עצב שקט ועליזות קצבית. מעניין איך עטרי היתה נשמעת לו התמסרה לאחד משני הקצוות – אש או מים. לא בטוח שהבחירה הזו היתה בהכרח מיטיבה איתה מבחינה מסחרית, ובכל זאת, נחמד לתהות.

"בין האש ובין המים", גלי עטרי, NMC