הראשון בבידור
פיני גרשון מבין שכדורסל זה שואו ולכן הוא כנראה המאמן הישראלי המצליח בכל הזמנים. הנהלת מכבי ת"א לא תמיד אהבה את זה, אבל גם היא יודעת שזה מה שהעם רוצה. אפי בירנבוים, אגב, לא הבין את זה
פיני גרשון מבין כדורסל, זה נכון. הוא מכיר את הענף הזה על בוריו ויודע בדיוק איך לבנות קבוצה שתתמודד על כל תואר. הוא הרי עשה את זה לא פעם. אבל בכל זאת, יש בו משהו שמבדיל אותו מיתר המאמנים - הוא היחיד שמבין שספורט ובכלל זה כדורסל כמובן, זה בסך הכל בידור להמונים.
- אל עליהו: צפו בהצגה של ליאור. התקציר
- החיוך חזר, הפאניקה נעלמה / מוטי דניאל
- מאחורי הקלעים - אליהו ענקי / אהרל'ה ויסברג
איך שהוא נחת הוא הזכיר אורגזמה, אח"כ הזכיר איך קירות ההיכל רועדים ובהמשך דיבר על כדורי הרגעה שלקחו הבוסים שלו במצב של 77:78 לציבונה - עכשיו כבר ברור שמי שמזיז את כל העניינים זה רק הפה שלו, ושקואץ' גרשון הוא בדיוק מה שכל מאמן אחר הוא לא - הוא פשוט חיית תקשורת.
דופק בוסה לאליהו
הוא אומר את מה שעל ליבו, לא מתחבא מאחורי קלישאות, לא פוחד לדבר אחרי הפסדים, לא מתנגד למיקרופונים בפסקי זמן, ישלח את העוזר שלו לראיון קוויקי בהפסקה וייתן למצלמות מגוון של פרצופים. חלומו של כל עורך.
וזה לא נגמר כאן. כל מי שנכח בהיכל, לא יכול היה להתעלם מהמחוות הקטנות. ליאור אליהו קיבל בוסה ללחי אחרי עוד מהלך גדול, הצעקות על השופטים הולידו עוד כמה שריקות ציוניות, והוא אפילו הצליח להוציא משימון חיוך. בערך. זה פיני במיטבו וזה מה שהקהל אוהב.
בשביל הדברים הקטנים האלה הביאו גם את אפי בירנבוים, שעד לפני מספר חודשים היווה אופוזיציה לצהובים ולא דפק להם חשבון. חייבים לציין שאפי הגיע למכבי בגלל שהוא אפי. אותו מאמן חכם עם טמפרמנט מטורף, שיודע לעבוד ביסודיות. אפי ידע לעבוד גם הוא מול התקשורת, אבל השתנה כשהגיע למכבי. הוא ידע להרים מופעי בידור, אבל השתנה כשלבש את חליפות היורוליג המחויטות, אותן אלה שפיני מסיר רגע אחרי פתיחת המשחק. עכשיו אפי כבר לא בהיכל נוקיה, בעיקר בגלל שהוא השתנה לנו מול העיניים.
אפי העיד על עצמו כג'נטלמן, רגע לפני שעזב. הוא רק לא ידע שג'נטלמנים אף פעם לא הצליחו במכבי של עידן הרייטינג. ג'נטלמנים הם בדרך כלל אנשים נחמדים כלפי חוץ, אך קצת חששניים מבפנים. נבן ספאחיה ועודד קטש ענו גם הם על ההגדרה, אך בחדרי חדרים סרבו לעוזרים דומיננטיים, חששו מהבוסים ושמרו על הלך רוח מכובד מול התקשורת. ורק פיני נשאר אותו פיני, עם אותם דובדבנים ואותו חיוך נצחי. רק הוא לא דפק חשבון לאף אחד.
לא רק הקבוצה של המדינה
עם כל הכבוד למשפחת קליין, שתקפה השבוע את הפסטיבל התקשורתי סביב פיני גרשון מאחר והוא נוגד את כל הערכים שהשאיר אחריו רלף האגדי, הקהל רוצה שואו. מכבי זו כבר לא רק 'הקבוצה של המדינה', אלא ההצגה הכי טובה בה. זו לא רק גאווה לאומית, אלא קבוצה שבסיסה תוצרת חו"ל. ויש עוד הרבה הבדלים בעידן הרייטינג.
מה שנשאר אותו דבר היא העובדה שמכבי היא קבוצה שיש לה מיליוני מאמנים, ומכאן גם נובע הלחץ שמאפיין אותה. אבל בביצת הספורט שלנו, שלוקחת את עצמה ביתר רצינות, רק פיני יכול להתמודד עם זה. בעוד שמרבית המאמנים שיש לנו, גם בכדורגל, בורחים מהתקשורת ומאשימים אותה לא פעם במחדליהם, רק פיני משתף איתה פעולה. זה מה שהופך אותו למאמן הישראלי המצליח ביותר אולי שיצא מכאן.
פיני מתחבר לכל הקהלים של מכבי, מדבר עם השחקנים בגובה העיניים, אבל לפעמים גם חוצה כל קו אדום. כל עוד הוא מנצח, אף אחד לא ממש זוכר לו את זה.
מהרבה בחינות, העונה הזו מזכירה את הקדנציה הראשונה של פיני במכבי ת"א. גם אז הוא הובא למרות התנגדות מסויימת להחתימו בגלל אופיו, גם אז הוא הגיע כדי להציל עונה שבוודאות היתה הולכת לאיבוד, וגם אז הוא התחיל לבנות בסיס לקבוצה שהלכה והתחזקה בהמשך. אז זה נגמר בתואר ישראלי ורק בשנה שלאחר מכן הגיע גם אותו פיינל פור מפורסם בסלוניקי.
_wa.jpg)
שינויים מהירים
אם בעונתו הראשונה היה גרשון מוגבל בסגל שכלל את הצמד קטשפר וזרים בינוניים, עכשיו יש לו קצת יותר מזומנים לשפוך ועוד קצת שנות נסיון שיעזרו לו להבריא את המערכת בצורה מהירה יחסית. עד שהוא יגיד משהו לא במקום כמובן, וכל המדינה שוב תתהפך עליו.
מבחינת ההירכרכיה שהיתה חסרה כל כך בתקופת אפי בירנבוים, הרי שפיני כבר מצא את השלישייה המובילה שלו - מרכוס בראון, קרלוס ארויו ודיאור פישר. אצלם מתחילה ונגמרת מכבי ת"א של גרשון, כשכל מה שמסביב, משמע ליאור אליהו, יניב גרין, עומרי כספי וטל בורשטיין, זה רק בונוס. מול אשקלון אפשר היה לראות את זה בצורה ברורה הרבה יותר, אבל גם מול ציבונה.
מספר הדקות של דריק שארפ עלה, העוזר שרון דרוקר קיבל קרדיט נרחב בניהול המשחק (אגב, מה שימון אומר על משקפיים עם מסגרת אדומה?), החיזוק כבר כאן והכל מתקתק. מכבי ת"א נמצאת עכשיו בהילוך חמישי, כשאת הדהירה אי אפשר לעצור, לפחות בכל מה שקשור לעניינים שמסביב. השחקנים מגיבים בהתאם ונראים דרוכים יותר מאשר בכל השנתיים וחצי האחרונות. פיני כאן, יש הצגה, השאלה עד מתי.
לפנייה לכתב/ת 
