חייבים להגן על האוצר התרבותי שלנו!
לאחרונה הקימה רשות העתיקות את מינהל השימור, שמטרתו לגבש סטנדרטים חדשים לטיפול באתרים וממצאים ארכיאולוגים. מה זה שימור? למה זה מקצוע ייחודי, ואיך משמרים פסיפס?
נפט, כידוע, אין בארץ ישראל. גם לא יהלומים או זהב. מה שכן יש לנו זה אתרי מורשת, והרבה מהם. ההיסטוריה המרתקת של ארץ ישראל השאירה את חותמה על הנוף המקומי ובירכה אותנו בשלל אתרים ארכיאולוגיים, המספרים כמה מהסיפורים המרגשים והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה האנושית. אתרים אלה מהווים את האוצר התרבותי של ישראל, אוצר בעל ערך כלכלי לא פחות מאשר רוחני, שכן הם מוקד משיכה למאות אלפי תיירים מהארץ ומהעולם, הפוקדים אותם מדי שנה.
השבוע תחנוך רשות העתיקות גוף חדש, שייעודו לקדם את השימור של המורשת התרבותית של ארץ ישראל. במשך שנים סבלו האתרים והממצאים ארכיאולוגיים מפגעי הזמן, תוצאה של הזנחה וחוסר מודעות לכך ששימור הוא מקצוע ייחודי ומסובך, הדורש ידע מקצועי רב ותשומת לב מרבית.
מרכיבים את הפאזל
מינהל השימור ברשות העתיקות הוקם רשמית ב-1 לינואר 2009. המינהל קם על בסיס "תחום שימור" ברשות העתיקות. תחום שימור עסק במתן שירותים לעבודות בתוך רשות העתיקות ובביצוע פרויקטי שימור לאומיים: מנהרות הכותל, חומות ירושלים, עכו העתיקה והכותל המערבי. מינהל שימור הוקם על מנת לקדם את שימור מורשת התרבות בישראל בראייה ממלכתית של מכלול ערכיה.
"דו"ח מבקר המדינה מ-2005 שעסק בנושא השימור במדינת ישראל טען שאין גוף אחד, חוק או תקציב המוקדשים לנושא" אומר רענן כסלו, ראש מינהל השימור ברשות העתיקות. "יש בארץ למעלה מ- 25,000 אתרי עתיקות מוכרזים ועוד אלפי אתרים מהתקופה שאחרי 1700, שחוק העתיקות לא מתייחס אליהם כמו תל אביב והמושבות מתחילת תקופת הציונות. המטרה היא להסתכל על התמונה הכוללת ולגבש סטנדרטים ומדיניות, שיגדירו טיפול הולם בהתחשב בחשיבות של כל אתר ובמצבו. היום, אתרים זוכים לטיפול כאשר יש תקציב ברשות המקומית או כשמישהו מגלה עניין אישי בפרויקט. המטרה שלנו היא לגבש סטנדרטים, לקדם את ההכשרה והמודעות לנושא ולתאם בין כל הגופים שעוסקים בשימור".
המינהל מתחיל את עבודתו במציאות בעיתית של מחסור באנשי מקצוע ובתקציבים. "למשך זמן ארוך, לא הבינו בישראל שאם לא מטפלים היום, אז מחר צריכים להשקיע הרבה יותר" אומר כסלו. חוסר הטיפול ניכר לא רק באתרים קטנים אלא גם באתרים מוכרזים וגנים לאומיים, כמו מגידו וחצור. אתרים בקו החוף, כמו תל דור אפולוניה וקיסריה, סובלים מפגעים הקשורים בסביבה הימית. ישנם אתרים חשובים שמהווים מפגע בטיחותי, בגלל בורות חפירה שלא כוסו וקירות מתמוטטים.
פסיפס בית גוברין ששוקם לאחרונה ויוצג בקרוב במוזיאון ארץ ישראל (צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות)
מה זה שימור?
מטרת השימור הוא הארכת חיי האתרים והורשתם במצב טוב לדורות הבאים. "זה מקצוע בפני עצמו" מסביר כסלו. "בנאי בונה, אדריכל מתכנן בניה חדשה, אבל רק משמר יודע לשמר". השימור כרוך במאמץ לחזק את החומר המקורי, על מנת שיעמוד בפגעי הזמן, תוך שמירה על אופיו, בלי תוספות מודרניות. לשם כך, על המשמרים להקפיד על עבודה עם חומרים נכונים, על בנייה בטכנולוגיה הנכונה ועל אבחנה ברורה בין ההתערבות השימורית ליצירה המקורית.
הקמת מינהל שימור ברשות העתיקות היא התחלה מבשרת טובות, ונותר רק לקוות שבעקבות הקמתו תיישר מדינת ישראל קו עם מדינות כמו איטליה, ספרד ותורכיה, בהן השימור הוא תחום ממוסד, עם תכניות הכשרה מסודרות ותקציב מעוגן בחוק. השקעה כזו ודאי תחזיר את עצמה בדמות רווחי תיירות ובין כה וכה היא מהווה חוב מוסרי של מדינת ישראל, כלפי המורשת העשירה שהותירה לה ארץ זו.
עבודות שימור בשער ציון
באדיבות רשות העתיקות
