משחק סכום אפס

"שם המשחק" ("State of Play") החל את דרכו לפני שש שנים כמיני סדרה עטורת שבחים של ה-BBC. הקו העלילתי הבסיסי משותף לשתי ההפקות, אך הצורך בקיצור משמעותי והתאמת הסיפור לקולנוע המסחרי פוגע בניסיונו של הסרט להציג מותחן אינטליגנטי המשתווה לסדרה המקורית. מצד שני, הסרט מנסה לבטא את הרגע התרבותי והפוליטי בו הוא נוצר – גם אם הדבר נעשה בהצלחה חלקית בלבד.

קאל מק'אפרי (ראסל קרואו) הוא עיתונאי המנהל חקירה הקושרת סדרת מעשי רצח ובראשם חיסולה של העוזרת של חבר קונגרס בשם סטיבן קולינס (בן אפלק). קולינס הוא מטאור פוליטי ואיש עקרונות הנחוש לחשוף ולהוקיע, באמצעות הוועדה שבראשה הוא עומד, את נהלי העבודה של תאגיד פרטי המספק שירותי אבטחה לצבא האמריקני.

כאשר מתברר כי העוזרת ניהלה מערכת יחסים אינטימית עם קולינס, פונה האחרון למק'אפרי, חברו מימי הקולג'. התמרון בין החקירה העיתונאית והחברות מייצר דילמה אתית ברורה, אך גם במישור האישי היחסים בין השניים אינם פשוטים. אן קולינס (רובין רייט פן), אשתו הנבגדת של חבר הקונגרס, היתה בעבר בת זוגו של מק'אפרי, ועם התפוצצותה של הפרשה נאמנותה לבעלה  עומדת למבחן.

אלו מתחים דרמטיים לא פשוטים, אך קשה לומר שהסרט מטפל בהם היטב. אלה בעיקר אבני נגף שהעלילה מנסה לסלק מהדרך בדרך לפיתרון התעלומה, גישה שפוגעת במופגן בתוצאה הסופית.

אפלק וקרואו ב"שם המשחק". כוחה המדרדר של המילה הכתובה

בשש השנים שחלפו מאז סדרת הטלוויזיה חלו שינויים המשתקפים בסרט. במישור הפוליטי התחלפה התמיכה הציבורית בלחימה בעיראק בחשש מפני הכפפת המדיניות האמריקנית לאינטרסים כלכליים ופוליטיים. הקולנוע התיעודי עודד תחושות אלה והקולנוע המסחרי הקצין אותן במותחנים קונספירטיביים על תככי תאגידים ("מייקל קלייטון") ושימושים מפוקפקים בטכנולוגיות פיקוח צבאי ("לכודים ברשת"). בדומה לשנים שלאחר פרשת ווטרגייט, גם הקדנציה השניה של בוש הייתה תקופת שגשוג למותחן הפרנויה הפוליטי.

השינוי השני חל במעמדה של העיתונות הכתובה. העיתונאי הוצג בקולנוע האמריקני של שנות ה-70 כאינדיבידואליסט ואידיאליסט, ככוח המהווה נוגדן לעולם של מותחני הפרנויה ("כל אנשי הנשיא"). הוא פעל במסגרת מוסדות מפוארים של עיתונות כתובה שנראה היה כי לנצח יגנו על חירויות האזרח. כיום, בעידן בו העיתונות המודפסת מצויה בתהליך טראומתי של צמצומים, גם הניו-יורק טיימס והוושינגטון פוסט אינם חסינים מפגע.

שקיעת העיתונות

שינויים אלו הובילו לעיצוב הסרט "שם המשחק" כמותחן קונספירטיבי קודר. קדרות ויזואלית ומוזיקלית שמבטאת את אפלוליותה המוסרית של וושינגטון. עיסוק מפורש ואפילו גס באיום הנשקף מתאגיד על חירות אזרחי ארצות הברית. אך הפעם, כלל לא בטוח כי העיתונות תוכל להתמודד עם הכוחות האפלים.

קרואו ומק'אדמס. מפגש דורות

בסדרה המקורית, מערכת העיתון מוצגת כדינמית, צעירה ותוססת. בסרט, לעומת זאת, כובד הגוף והרישול החיצוני של מק'אפרי הופכים אותו לגילום של מי שנלחם בזמן החולף שלו ושל מקצועו. דמויות צבעוניות מהסדרה המקורית הועלמו או הוחלפו בגרסאות כבדות ראש.

קמרון פוסטר, העורך המגונן מהסדרה הוחלפף בקמרון ליין (הלן מירן), עורכת רדופת חרדות מפני גורל העיתון. דלה פריי (רייצ'ל מק'אדמס), העיתונאית הצעירה

שמסייעת למק'אפרי, הפכה לבעלת בלוג פוליטי המייצג את הדור החדש שמאיים על עולמו של העיתונאי הוותיק. למרות שאלו שינויים מתבקשים, ההתמקדות בדמותו של קרואו גוזלת מרחב נשימה מדמויות אלה.