עורך כתב-עת התפטר בגלל מאמר כוזב
שני מדענים צעירים החליטו לבדוק האם יצליחו לפרסם מאמר מגוחך בכתב עת אלקטרוני למדעים. הם הצליחו - ובעקבות הפרסום התפטר העורך הראשי. האם מהפכת האינטרנט מאיימת על המושגים המקובלים של אמת מדעית?
במבנג פרמנטו (Bambang Parmanto), חוקר מתחום הביואינפורמטיקה באוניברסיטת פיטסבורו, התפטר מתפקידו כעורך הראשי של כתב העת האלקטרוני The Open Information Science Journal.
הסיבה להתפטרותו, כך מדווח האתר NewScientist, היא קבלתו לפרסום של מאמר מפוברק, שנשלח על ידי שני מדענים צעירים שביקשו לבדוק את אמינותו של כתב העת.
הצד האפל של הנאורות
7 חטאים: התרמיות הגדולות בתולדות המדע
אביטל להב ונטע אקשטיין
ערב יום הכיפורים, ערוץ המדע מספר את סיפורם של אלו שיתקשו לכפר על מעשיהם. מדענים שזייפו תוצאות ניסוי וכתבו מאמרים מסולפים, עורכי כתבי עת שפירסמו בלי לבדוק את אמיתות הנתונים וקולגות שרימו את חבריהם
הכל החל כאשר פיליפ דייוויס, סטודנט לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת קורנל, החליט לבדוק את רמת הסינון בכתבי העת המקוונים. דייוויס וחברו קנת אנדרסון, שלחו מאמר מדעי, כביכול, לכתב העת האלקטרוני שערך פרמנטו, תחת הכותרת הבהירה "דקונסטרוקציה של נקודות גישה" (Deconstructing Access Points).
המאמר הכיל רמזים רבים לעובדה שמדובר במתיחה. העבה שבהם היה הטענה שהחוקרים פועלים במסגרת המכון לפרנולוגיה יישומית. פרנולוגיה היא תחום פסוודו מדעי, שעוסק בחקר האופי האנושי על ידי בחינה של המבנה החיצוני של הגולגולת. תחום זה נחשב למדע מקובל במאה ה-19, אך מזה קרוב ל-150 שנה הוא נחשב לבלתי רלוונטי והעוסקים בו, אם ישנם כאלה, לא מפרסמים בכתבי עת מדעיים. הרמז העבה הכיל עוד בדיחה פנימית - ראשי התיבות באנגלית של המילים המכון לחקר הפרנולוגיה היישומית (CRAP).
לאחר כמה חודשים של המתנה, קיבל דייוויס מייל מהוצאת בנטהאם, המפרסמת את כתב העת המדובר ועוד כ-200 כתבי עת מדעיים ברשת. בהודעה נמסר לו כי מאמרו נמצא ראוי לפרסום, ויעלה לאוויר תמורת תשלום של 800 דולר.
מנהל הוצאת בנטהאם, מחמוד אלאם, הכחיש כי המאמר התקבל לפרסום וטען כי מדובר בהונאה נגדית מצד ההוצאה. בתגובה לכתב ה-New Scientist, אמר אלאם כי ההוצאה ביקשה לגלות את זהותו של הנוכל וקיוותה לפתות אותו להיחשף על ידי קבלה כביכול של המאמר.
המקרה מעלה שוב לדיון את גורלם של כתבי העת המדעיים בעידן האינטרנט. מאז שחלה לפעול הרשת הגלובלית, יותר ויותר ישנו ריבוי של כתבי עת אלקטורניים למדע, היוצר תחרות בין האתרים על פרסום. כיוון שכל פרסום מדעי כרוך בתשלום מצד המדען, יש הוששים כי מלחמת הקיום כתבי העת האלקטרוניים מביאה אותם להנמיך את הרף המקצועי ולקבל עבודות שלא נבדקו לעומקן. המציאות החדשה שיצרה הרשת, ודאי שמקלה על מדענים צעירים הרוצים לפרסם את עבודתם ומתקשים לעשות זאת במסגרת כתבי העת הותיקים והממוסדים, אך כפי שמלמד המקרה של דייוויס, אין דרך לדעת עד כמה הפרסום אמין.
אך ראוי להזכיר כי התרמית המדעית הגדולה ביותר של השנים האחרונות, קשורה לשני מאמרים שפורסמו דווקא בכתב העת היוקרתי מכולם – "סיינס". מדובר כמובן במאמריו של הדרום-קוריאני הוואנג וו-סוק, המוכר לכם כאביו של סנופי, הכלב המשובט הראשון.
בפברואר 2004 הדהים וו-סוק את העולם כשפרסם מאמר בכתב העת "סיינס", בו טען כי הצליח לשבט תא גזע עוברי בטכנולוגיית "השיבוט הרבייתי". במאי 2005 פרסם וו-סוק מאמר נוסף, בו דיווח על יצירת 11 תאי גזע עובריים, ששובטו מ-11 בני אדם שונים.
בדצמבר של אותה שנה, לאחר שהתעוררו חשדות בנוגע לאמיתות הטענות, נאלץ וו-סוק לפרוש מתפקידו כחוקר בכיר באוניברסיטת סיאול ולהודות כי נפלו אי-דיוקים במחקר. כתב העת "סיינס" נאלץ לבדוק מחדש את פרסומיו של וו-סוק ואת כל מערכת הסינון שלו.
האם המעבר לאינטרנט הרס את אמינות כתב העת?
צילום: index open
