מה שקורה בווגאס, נשאר בווגאס
הם נאלצו להאכיל נמר בסטייק מדמם ולברוח מאשכים של גנגסטר סיני. כוכבי הסרט "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" והבמאי טוד פיליפס מספרים חוויות מהקומדיה ששיגעה את אמריקה
תינוק בארון, נמר בשירותים, תרנגולות בסלון, גנגסטר סיני-הומו ומייק טייסון. אלה רק חלק קטן מהאירועים המטורפים שגיבורי הקומדיה "האנגאובר" צריכים להתמודד מולם בבוקר שאחרי מסיבת הרווקים. הסרט, שבארץ זכה לשם "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" ויעלה כאן בטרום בכורה ביום ו', מתרחש ברובו בלאס וגאס ומשתמש יפה בנוף המדברי והצחיח של נאוודה בתוספת כמה חשפניות, סמים, אקדחים ואלכוהול - כמו המשפט המפורסם: מה שקורה בווגאס, נשאר בווגאס.
"בדרך לחתונה עוצרים בוגאס". רק רוצים לישון
“זה למעשה סרט בלשים”, טוען בראדלי קופר, כוכב הסרט, במסיבת עיתונאים שנערכה בלונדון, “בניגוד למה שחשבנו שנעשה בוגאס, הרגשנו כאילו צילמנו סרט מלחמה. אחרי הצילומים שבהם ברחנו מנמר ומאשכים של גנגסטר סיני שהתנופפו לנו מול הפרצוף, פשוט רצינו ללכת לישון”.
בשונה מקומדיה אמריקאית טיפוסית, בה צעירים אמריקאים משתכרים במסיבות ומהמרים בקזינו, במקרה הזה הכל מתחיל ביום שאחרי - הגיבורים מנסים לפענח מה קרה להם במהלך הלילה ולאן לעזאזל נעלם חברם החתן. כל פרט שמתגלה מסבך את הדמויות עוד יותר, מחתונה בלתי צפויה ועד להתגוננות מפני נמר עצבני במכונית נוסעת.
לצידו של קופר מככבת בסרט הת’ר גרהאם, הזכורה לנו לטובה מ"בוגי נייטס" ו"אוסטין פווארס 2". כחלק מההכנות לסרט היתה צריכה גרהאם להשתתף בקורס רקדניות אירוטיות. “עשיתי כמה ‘טריקים’ שלמדתי במועדון שהיינו בו ואחת הרקדניות שאלה אותי אם אני רקדנית מקצועית”, היא מספרת. חבל שלא קיבלה מספיק זמן מסך כדי להדגים את הכשרון החדש.
לשאלה מה היתה הסצנה הכי קשה, ענתה גרהאם: “כשהייתי צריכה להניק את התינוק, עוזרת הבמאי אמרה לי: 'התינוק בדיוק מוציא שיניים, אז אולי הוא יתן לך ביס'". גרהאם מתארת בפרטי פרטים איך הם ניסו במשך שעות לשכנע את התינוק לינוק: “זאת היתה הסצינה הכי מתישה וקשה שהיתה לי”.
פאנץ' ליין
הופעת האורח הבולטת בסרט היא של המתאגרף הידוע לשמצה מייק טייסון. בסרט טייסון משחק את עצמו ונותן הצגה מאלפת, תרתי משמע. “טייסון הוא אדם מדהים ולמרות מה שרוב הציבור חושב עליו, הוא אדם מאוד מעניין וללא ספק הוסיף את האקסטרה-פאנצ’ לסרט”, אומר עליו קופר.
אבל מי שמתבלט מעל לשאר חברי הקאסט הוא ללא ספק זאק גליפיאנקיס, במקור סטאנדפיסט שזכה לקהל מעריצים רחב מאוד בארצות הברית. דמותו של זאק מאוד דומה לדמותו של טום גרין ב"רוד טריפ" (2000), אותו בחור מוזר ומצחיק שכולם אוהבים לצחוק ממנו. “אני לא צריך תירוץ מיוחד כדי למצוא את עצמי שיכור מהתחת”, אומר גליפיאנקיס בתגובה לשאלה: 'האם זכור לך האנגאובר מיוחד מחייך האישיים?'
גם השחקנים והבמאי מודים כי גליפיאנקיס ואד הלמס, מכוכבי הסדרה
האמריקאית "המשרד", קרעו אותם מצחוק מאחורי הקלעים. “אני מקבל האנגאובר רק מלבלות זמן עם זאק, ואחר-כך אני מקיא”, אומר הלמס, וגליפיאנקיס לא מכחיש. הלמס גם מאשר את טענת קופר כי הסרט דרש שעות עבודה מרובות: “עבדתי שבעה ימים בשבוע במשך שישה שבועות: שלישי עד שבת בצילומים לסרט, ואז טיסה ללוס אנג’לס לצילומי ‘המשרד’ בראשון ושני”.
בנוסף לעבודה הקשה הלמס אף נדרש לסכן את חייו ולהאכיל מידו את הנמר שמופיע בסרט בסטייק עסיסי. “עשינו שישה או שבעה טייקים בהם אני נותן לנמר את הסטייק, אבל בסוף השתמשו בדמות נמר ממוחשבת. סיכנתי את חיי לחינם”, הוא מפנה את טענותיו לטוד פיליפס, הבמאי, שהתעקש להשתמש בנמר אמיתי במהלך הצילומים.
לסמוך על מר קריפי
דרך ארוכה עבר טוד פיליפס הבמאי, מ"הייטד", סרטו הראשון ב-1994, דרך "רוד טריפ" (2000) ו"אולד סקול" (2003), ועד ל"האנגאובר". נראה שפיליפס שומר על סגנון עקבי בסרטיו ואולי אפילו פועל על פי מתכון קבוע: “אני תמיד מוודא שהדמויות באות ממקומות שונים מבחינה קומית. כל דמות צריכה לגעת בבלוטת צחוק אחרת. מה שאני עושה הוא הומור אגרסיבי, ללא טון אירוני או סנטימנטלי. אני פשוט רוצה להצחיק וזהו”.
"כל דמות צריכה לגעת בבלוטת צחוק אחרת"
פיליפס אף מופיע בסרט בתפקיד אורח קצרצר בדמות הקבועה שלו, "מר קריפי", בחור מתולתל עם שרשרת ח”י מתנדנד. “הוא יהודי אוהב אלוהים”, מסביר פיליפס.
השמועות מספרות שאולפני וורנר כבר הזמינו סרט המשך אך פיליפס ממהר להרגיע שזה עדיין לפני שלב הכתיבה והוא מתכנן לעבוד על כמה סרטים אחרים לפני שהוא מתפנה לסיקוול. “התקציב היה נמוך יחסית לסרט הוליוודי ועמד על 30 מיליון דולר, מה שנתן לי חופש יצירתי מאוד גדול. בתקציבים האלו לאולפנים פחות אכפת מההפקות עצמן ובנוסף הם סמכו עלי”, מציין פיליפס.
כנראה שבצדק סמכו עליו, הסרט גרף כ-44 מיליון דולר בסוף שבוע הראשון בארצות הברית ועמד במקום הראשון בטבלת שוברי הקופות האמריקאית.
לפנייה לכתב/ת 
