הערכות: הריבית תישאר 0.5%, למרות המדד
מדד יוני, שעלה ב-0.9%, הפתיע הן את האנליסטים והן את בנק ישראל. למרות זאת, הנגיד צפוי להשאיר את הריבית על כנה. זו תהיה הפעם הרביעית ברציפות בה מותיר פישר את הריבית על שיעורה הנמוך אי פעם
למרות שמדד יוני הפתיע גם את האנליסטים וגם את בנק ישראל - בעיקר העלייה במחירי הדיור - הריבית צפויה להישאר על כנה, ברמה של 0.5%. זו תהיה הפעם הרביעית ברציפות בה מותיר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את הריבית על שיעורה הנמוך מאז ומעולם.
הבנק המרכזי לא צפוי לשנות את מדיניותו, למרות שמדד המחירים לצרכן עלה במאי ב-0.9%, ועליית המחירים השתקפה ברוב סעיפי המדד. בבנק אמרו בשבועות האחרונים כי הם מצפים שסביבת האינפלציה תהיה גבוהה בחודשים הקרובים, אך תחזור להיות נמוכה לאחר מכן - החל ממדד ספטמבר - שצפוי להיות שלילי בשל המיתון המתמשך.
פישר צפוי גם הפעם לשים את הדגש על התאוששות המשק - למרות החשש להאצת קצב האינפלציה. הבנק המרכזי צפוי להמתין לנתוני מדד יולי כדי לבחון אם יהיה גבוה מההערכות המוקדמות (0.7%-1%), וייתכן שאף למדדי אוגוסט וספטמבר, לפני שיחליט האם מדובר כאן על תפנית ברמת המחירים או בעליית מחירים נקודתית בלבד.
החשש הוא שעם עליית המחירים תבקש ההסתדרות לעדכן את השכר (תוספת יוקר) בענפים השונים, שישפיעו על ענפים נוספים, בין השאר עקב מערכת של הצמדות שכר. עליית השכר תגרור התייקרויות נוספות - באופן מעגלי - והאינפלציה תנסוק לרמות מסוכנות - עוד טרם היציאה מהמיתון.
המדדים מושפעים מגזירות התקציב
העלאת המיסוי על הדלק וייקור הסיגריות כבר משתקפים במדדים האחרונים, ובמדד הקרוב יורגשו היטל הצריכה העודפת במשק המים ("היטל הבצורת") והעלאת המע"מ ב-1%. אלו הן התייקרויות נקודתיות, עקב החלטות הממשלה, ואינן מרמזות על מגמה במשק; כך שעל מנת לבחון שינוי מגמה ינוכו השפעות אלו מהמדד.
הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, רון אייכל, מסר ל-ynet כי הוא מעריך שלמדד יוני לא תהיה השפעה של ממש על צעדיו העתידיים של בנק ישראל; זאת, בין השאר, משום שהגזירות הכלכליות בתקציב, המשפיעות על המדדים, אינן מהוות מדד לעליית מחירים מתמשכת. להערכתו, בנק ישראל ימתין לתוצאות המדדים בשלושת החודשים הקרובים כדי לקבוע את צעדיו.
גם הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות אי.בי.אי, איילת ניר, מעריכה שהנגיד לא יוריד את הריבית במשק בהחלטתו הקרובה, ויעדיף להמתין לפרסומם של מדדים נוספים. כך גם העריך הכלכלן הראשי של הראל פיננסים, מיכאל שראל, בשיחה עם ynet. עם זאת, בהראל מוסיפים ש"גברו הסיכויים להעלאת ריבית כבר בחודשים הקרובים, עוד לפני העלאת ריבית על ידי בנקים מרכזיים אחרים בעולם".
לנוכח החשש מפני סטגפלציה (אינפלציה גבוהה בתקופת מיתון) ולקראת ההחלטה על המדיניות המוניטארית, גם רכישת הדולרים היומית של הבנק מתחילה להיות נטל. למרות שפישר אמר במאי כי "בנק ישראל ימשיך לרכוש מט"ח, כי המיתון עוד לא הסתיים", ייתכן שיהיה עליו לצמצם את הרכישות עוד לפני תום המיתון. זאת, על רקע יתרות המט"ח הגבוהות שנצטברו - יותר מ-50 מיליארד דולר. החשש הוא שהחלטה זו, והערכות להעלאת ריבית קרובה, יביאו להיחלשות הדולר ולפגיעה קשה בענפי הייצוא בישראל.
