היציאה מעיראק: וייטנאם או צעד מחושב ומתוכנן?

לחץ הבחירות לקונגרס, מימוש הבטחות, המערכה באפגניסטן או פשוט משנה סדורה? מומחים לענייני ארצות הברית מציעים כמה סברות למה שנראה כחיפזון של הנשיא האמריקני לצאת דווקא עכשיו מעיראק, כפי שהודיע אמש (יום ב'), ועל האופן שבו הדבר ישפיע על התפישה של ארצות הברית בעולם המוסלמי.

פרופסור אפרים ענבר, העומד בראש מרכז בגין–סאדאת למחקרים אסטרטגיים מסביר כי דבר אחד מאיץ באובמה - הבחירות הקרבות לקונגרס בארה"ב.

 "הוא לא באמת יספיק להוציא את כל החיילים, זה ייקח זמן רב, אך הוא רוצה להספיק להגיד שהוא יצא, כפי שהבטיח לפני הבחירות. הוא מנסה להראות שהוא עומד במילתו, נוכח המצב הקשה של הדמוקרטים".

"זה ייתפש כחולשה אמריקנית בעיני העולם המוסלמי, אך כך או כך, אובמה נתפש כחלשלוש בעיני העולם המוסלמי", מנתח פרופסור ענבר ומוסיף: "זה לא ישנה בהרבה את המעמד שלו במזרח התיכון". להערכתו, על רקע מעמדו של אובמה בקרב האיראנים והסורים, יוצרת היציאה מעיראק בעיה במזרח התיכון. "מי יודע מה יקרה בירדן? זה מחליש אותם, את הסעודים, ואת כל הציר השפוי כאן. אם נוסיף לכך את עצם קרבת תאריך היציאה, ואפשרות הזינוב בכוחותיהם, אנו מוצאים מצב לא פשוט באזורינו".

אפגניסטן הופכת למלחמה של אובמה

גם פרופסור שמואל סנדלר מאוניברסיטת בר-אילן מעריך כי הבחירות הן סיבה אחת למהלך. "זה מספיק בשביל לצאת בקמפיין בחירות, בלשון 'הבטחתי וקיימתי'". עם זאת, להערכתו, ההצהרות הללו, לצד המצב באפגניסטן, הן הסיבות המרכזיות שדוחקות את אובמה לצאת מעיראק."זו התחייבות מוקדמת מצד אחד, כשמנגד, אובמה הולך ומסתבך באפגניסטן. היא הופכת להיות המלחמה שלו, כמו שעיראק היא המלחמה של בוש".

מסתבכים באפגניסטן. מפגינים להחזרת החיילים בשימוע בקונגרס (צילום: AFP)

פרופסור סנדלר מסביר כי קשה לדעת מה יהיו ההשלכות של המהלך בקרב העולם המוסלמי ובמזרח התיכון בכלל, ועל ישראל בפרט. "מצד אחד ניתן לייחס זאת כהושטת יד, ומנגד ניתן לראות זאת כחולשה. לכן מוקדם לקבוע אם זה יחזק את הקיצוניים, שעה שגם חלק ממדינות ערב חוששות מהאיסלם הקיצוני. המצב תלוי באופן בו ייראה השלטון בעיראק, אם היציאה תוביל ל'אפקט וייטנאם', או ליציבות. ישנם משתנים נוספים: לאן תלך טורקיה, מה עם איראן ולאן צועדת סוריה".

הנשיא רק מקיים את שהבטיח

מתיו באום, פרופסור לתקשורת גלובלית ומדיניות ציבורית, בבית הספר לממשל על שם ג'ון פ. קנדי, שבאוניברסיטת הרווארד, הסביר בשיחה עם ynet כי הוא איננו מבין על מה המהומה. "זה משהו שהובטח זמן רב על ידי הנשיא. הוא ממשיך בתהליך, וכלל לא בטוח שמשהו השתנה. זה לא נראה כמשהו חדש, הוא חוזר אל תוכנית הבחירות שלו".

עם זאת מודה פרופסור באום כי ייתכן שהמצב באפגניסטן דוחק באובמה. "יכול להיות שהמציאות גם מקשה עליו לנהוג אחרת, אם חשב לעשות כך. יש לנשיא בעיות באפגניסטן, ושם הוא צריך להיות מרוכז, עם כוחות אדירים בעיראק, קצת קשה לנהוג כך. אך זה לא משנה את העובדה שזו המדיניות שלו, הוא רק מקיים את מה שהבטיח".

בנוגע ללחץ הציבורי המדובר, פרופסור באום מבהיר כי אין לכך קשר ממשי ליציאה מעיראק. לדעתו, הציבור האמריקני לא ממש זוכר שחייליו מוצבים שם. "אני חושב שאין על אובמה לחץ בגזרה הזו, הוא מרוכז באפגניסטן. אמריקה די שכחה את עיראק בגלל השקט היחסי, והעובדה שחיילים אמריקנים פחות ופחות נהרגים שם. במצב הזה ההיפך יכול להיות נכון, וייתכן שאובמה מביט על המשך הדרך. אם הצעד לא ייעשה, ויתחילו שוב להיהרג חיילים, הנושא שוב יעלה ציבורית, והוא יהיה בבעיה ציבורית וגם בשני אזורי הרג גדולים".

גם לדעת פרופסור באום, קשה לחזות את ההשפעה על העולם הערבי. "זה תלוי בכמה וכמה פרמטרים, בהם איך תשפיע ההחלטה על המצב בעיראק ואיך תראה היציאה.

 אף אחד לא רוצה כמובן לראות את איראן מעורבת בעיראק, וסיבוכים כאלה עלולים להיות בעייתיים, אך זה גם יכול לתת תוצאות חיוביות. הכל כרגע בסימן שאלה".

"כמובן שאחמדינגא'ד יכריז על תבוסה אמריקנית, וינסה להשתמש בזה נגד ארצות הברית. זה צעד לא פשוט, יש כאן סיכון, אך כמו שאמרתי, זו הייתה התוכנית מלכתחילה. יש לזכור שארצות הברית משאירה עשרות אלפי חיילים בעיראק גם בהמשך, והיא שומרת על זכותה להגיב במקרה הצורך".