אמריקה X

למרות שגיבור הסרט "האמריקאי" ("The American"), בגילומו של ג'ורג קלוני, הוא מחסל - צפויה אכזבה למי שמצפה לסצנות פעולה רעשניות וצבעוניות.

האידיאל המנחה את במאי הסרט אנטון קורבין ואת התסריטאי שלו, רואן ג'ופה, הוא קולנוע אמנותי בנוסח המודרניזם האירופי של שנות ה-60 וה-70. חיבור בין המחסל כאנטי גיבור אקזיסטנציאליסטי (בנוסח הארכיטיפי של "הסמוראי", סרטו הנפלא של ז'אן פייר מלוויל מ-1967), והעימות המוכר ממערבונים שבהם זר בעל כישורי הקטל מגיע לעיירה המהווה טריטוריה כמעט מופשטת, שבה גורלו מעוצב ונחתם. התוצאה היא סרט מהורהר ואיטי, רווי סיטואציות הנושאות משמעות סמלית.

הבעיה עם "האמריקאי" היא בהיותו מקרטע כקולנוע אמנותי. הגיבור הוא גבר לא צעיר, מחסל המגלה כי הוא עצמו נתון בסכנה, אדם המחפש סוג של גאולה מהמקום אליו הגיע בחייו - וכל אלו מוצגים ברצינות יתרה העומדת בניגוד לאלמנטים השחוקים, עלילתית וסמלית, המופיעים בסרט.

השימוש המופרז בסמליות השואפת לפיוטיות מסתיים, לא אחת, בגיחוך. בסרט "הסמוראי", אופיינה דמות הגיבור באמצעות שימוש מאופק בסמל של ציפור כלואה בכלוב. הפרפר המתיישב על קנה אקדח ומשבש פעולת חיסול ב-" Branded to Kill" של סיז'ון סוזוקי (1967) היה חלק מקונטקסט סוריאליסטי ומופרע במתכוון. יונים (קרי: נשמות) שהתעופפו בכנסיה ב"הרוצח" של ג'ון וו מ-1989 השתלבו עם תפיסת המיוזיקל-קיטש-אקשן של הבמאי.

האם אפשר ב-2010 לחזור לסמליות בוטה הנקשרת לדמות המחסל ברצינות מוחלטת? ב"האמריקאי", הגיבור חובב פרפרים, מכונה "מר פרפר" על-ידי הנשים הקרובות אליו, ולקינוח יש גם פרפר המקועקע על עורפו (וכידוע, פרפרים שמופיעים במערכה הראשונה יתעופפו בשלישית). כל צופה מוזמן לשפוט בעצמו.

הגאולה עוברת דרך זונה

ג'ק (קלוני) הוא מחסל שנמלט בתחילת הסרט משבדיה, שם מתבצע ניסיון לחסלו. המפעיל שלו שולח אותו לכפר איטלקי, אך ג'ק החושד בו מעדיף לעבור לכפר סמוך ומשם לחכות להוראות. התמחותו היא בבניית כלי נשק למחסלים, והוא מעביר את זמנו בכפר בהכנת רובה צלפים למחסלת יפה (ט'קלאה ראוטן) שנשלחה על-ידי המפעיל שלו.

מתוך הסרט. סמליות ב-2010? נסחפתם

בין תהליך בניית כלי הנשק לשיחות על חטא וכפרה עם הכומר המקומי (פאולו בונצ'לי), ג'ק מפתח מערכת יחסים עם זונה מקומית בשם קלרה (ויולנטה פלסידו החושנית להפליא) שאולי תהיה, תאמינו או לא, נתיב הגאולה שלו מדרך חייו. ככל שהסרט מתקדם, ברור כי העיירה האיטלקית תהיה המקום שבו יוכרע גורלו של ג'ק.

ג'ק מחסל בתחילת הסרט אשה שאיתה יש לו סוג של מערכת יחסים, כיוון שגילתה עליו פרטים שאינה אמורה לדעת. מול חטא זה ניצבת אפשרות הכפרה בתהליך הרגשי (המאוד לא משכנע) שיחבר אותו לזונה הגואלת, תהליך שחייב להתרחש במקביל להתנתקותו ממקצועו.

פשטני, אבל יפה

דימויו של המחסל כמקצוען אמריקאי מוצג בסרט כמי שמגיע למבוי סתום בסביבה הזרה. הדבר מאפשר לסרט לרמוז על קשר בין משבר זה והקונטקסט הפוליטי העכשווי (אם כי באופן פחות בוטה ויומרני בהשוואה לדמות המחסל ולעלילת "גבולות השליטה" של ג'ים ג'רמוש). הסרט מכיל, לכן, מבט של אירופאי על אמריקאיות, תוך שימוש בקלוני - אייקון של גבריות אמריקנית קלאסית.

האלמנט המטאפיזי, המגדיר את המשמעות המוסרית של עלילת הסרט, עולה בצורה ישירה ופשטנית בדיאלוגים עם הכומר. אך קורבין מוכשר מספיק בכדי להקנות למימד נוכחות גם בדרכים פחות בוטות. כצלם סטילס בעברו המקצועי,

הוא מעצב פריימים סטאטיים הנושאים פוטנציאל לשינוי, ובונה מתח צורני שמשלים את ההפשטה העלילתית ומפצה על הפשטנות הרעיונית. זהו מקור התגמול העיקרי לצופה העירני.