שוק המט"ח: פישר והאוצר מגבשים מהלך משותף
גורמים בכירים בשוק ההון מעריכים כי לאחר שגם הרכישות המסיביות של בנק ישראל לא הצליחו לבלום את הידרדרות הדולר מול השקל, מתכווונים בבנק לפעול במשותף עם משרד האוצר ולנצל את סמכותו למסות עסקאות קצרות טווח
תכנית הפעולה: למסות עסקאות קצרות טווח ולתקוף את מקורות המימון של הספקולנטים. זה המהלך המשולב שמגבשים בנק ישראל ומשרד האוצר, לבלימת הירידה בשער הדולר.
כך מעריכים גורמים בכירים בשוק ההון על רקע העובדה שגם רכישות הדולרים
הגדולות שביצע בנק ישראל בשבוע שעבר לא הצליחו לבלום את המשך ההידרדרות בשערו של המטבע האמריקני, שנסחר בסוף השבוע ב־3.60 שקלים לדולר.
לדבריהם, המהלך המשולב יכלול צעדים מינהליים הנמצאים בתחום סמכותם של האוצר ובנק ישראל, שנועדו להקטין את היקף תנועות ההון לזמן קצר הזורמות לארץ וגורמות להתחזקות השקל. בשבוע שעבר התגבר מאוד הלחץ על הדולר בארץ, בעיקר מצד בנקים זרים כמו סיטיגרופ ודויטשה בנק שמכרו כמויות גדולות במיוחד של מטבע חוץ. כתוצאה מכך נחלש הדולר וירד לראשונה זה יותר משנתיים לרמה של פחות מ־3.60 שקלים.
בסוף השבוע פרסם בנק ישראל כי יתרות המט"ח זינקו בחודש שעבר בכ־2.1 מיליארד דולר, לשיא חדש של כ־66.3 מיליארד דולר. הזינוק ביתרות נבע מהתחזקות האירו ביחס לדולר, שהגדיל את היקף היתרות הנקובות בדולרים בכ־1.7 מיליארד דולר ומרכישת כ־700 מיליון דולר על ידי בנק ישראל. תופעות דומות, בהיקפים גדולים יותר, צפויות גם החודש, דבר שעשוי להגדיל את יתרות המט"ח לרמה קרובה ל־70 מיליארד דולר.
להערכת גורמים בכירים בשוק ההון, בנק ישראל עשוי גם להורות לבנקים הישראליים לדרוש מהבנקים הזרים הפעילים בארץ ביטחונות גדולים יותר לצורך ביצוע עסקאות החלף (SWAP) קצרות טווח במטבע חוץ.
על פי נתוני בנק ישראל, הגופים הספקולנטיים מבצעים כשני שלישים מפעילותם באמצעות עסקאות החלף, והמהלך המתוכנן נועד להקטין במידה ניכרת את יכולתם לפעול באפיק זה.
עסקאות ההחלף הן בפועל מעין הלוואות במטבע חוץ, והן כשלעצמן אינן משפיעות על שער החליפין של הדולר. עם זאת, עסקאות אלו משמשות מקור מימון חשוב שבאמצעותו יכולים הספקולנטים "ללוות" דולרים בכמויות גדולות, שאותם הם ממירים לשקלים. כיום, הביטחונות שנדרשים הבנקים הזרים להציג כנגד עסקאות ההחלף נמוכים יותר מאלה שהם נדרשים לתת בעסקאות אחרות.
משרד האוצר, מציינים הבכירים בשוק ההון, שוקל להודיע על הטלת מס על תנועות הון לטווח קצר. זאת לאחר שבדיקה שנערכה בנושא מראה כי זרמי ההון המתחייבים מכלל יבוא וייצוא הסחורות והשירותים של ישראל אינם מסבירים את כל ההתחזקות שנרשמה השנה בשער השקל.
על פי הערכות בנק ישראל, הפעילות הספקולטיבית במטבע חוץ תומכת בעיקר להתחזקות השקל מול הדולר. זאת בשל העובדה שהתנאים הבסיסיים של המשק הישראלי, כמו העודף במאזן התשלומים ופער הריביות בין השקל לבין הדולר, תומכים בהחלשת המטבע האמריקני.
מומחים בשוק ההון טוענים שהמהלך שעשוי בנק ישראל להפעיל לא מחייב פעולות חקיקה מיוחדות, כאשר פרסום הנחיה של המפקח על הבנקים רוני חזקיהו תספיק. עם זאת, עלולה להיווצר בעיה משפטית בשל העובדה שהמהלך עלול לעמוד בסתירה להסכמים בינלאומיים שעליהם חתומה ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
דו"ח בנק ישראל סטנלי פישר יובל שטייניץ
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
