דווקא כן כך

"זה לא בהכרח דווקא כך", הדהדו אמש (ג') על במת המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב קולותיהם הנפלאים של זמרי בית האופרה של קייפטאון, אשר נחתו בארץ בתחילת השבוע. כרטיסים ל-14 המופעים המתוכננים להפקתם של "פורגי ובס" של גרשווין אמנם נמכרו, אך מעל שיתוף הפעולה הראשוני בין שני בתי האופרה - הישראלי והדרום אפריקני - ריחפו לאורך השנה האחרונה לא מעט סימני שאלה ותהיות, האם לנהוג כך או אולי דווקא כך.

בדרום אפריקה, מדינה שבה פצעים פתוחים של אפליה, גזענות ואי צדק, הידיעות על הביקור בישראל עורר גל גדול של תגובות וביקורת. אבל מנכ"ל בית האופרה של קייפטאון, מייקל וויליאמס, היה נחוש בדעתו לקיים את סיבוב ההופעות כמתוכנן. גם כשעיתוני דרום אפריקה פרסמו לפני כשבועיים מכתב פתוח מאת חתן פרס נובל לשלום, דזמונד טוטו, ממובילי תנועת ההתנגדות לממשל האפרטהייד, שביקש מבית האופרה לשקול את החלטתה בשנית, וויליאמס לא נסוג.

"פורגי ובס" של בית האופרה של קייפטאון. מאמינים בהידברות

במסיבת עיתונאים שנערכה לפני תחילת החזרות לפרמיירה בתל אביב, הגדירה חנה מוניץ, מנכ"לית בית האופרה של תל אביב, את וויליאמס כגיבור. "פחדנו שהדברים עלולים להשתבש. אבל יש לי עמית נפלא, גיבור אמיתי ואיש מאוד אמיץ שיכול היה להיות בצבא הישראלי", אמרה מוניץ, "הופעל עליו הרבה לחץ, אבל עכשיו להקת בית האופרה של קייפטאון פה ואני מודה להם שהצליחו להבדיל בין הפוליטיקה, שמעולם לא היתה באג'נדה שלנו, לבין תרבות ואמנות, שתפקידם לגשר בין אנשים שונים ולאפשר להם דרכה להכיר זה את זה.

וויליאמס, מצדו, הודה על קבלת הפנים החמה ואמר: "הארכיבישוף דזמונד טוטו הוא גיבור לאומי, אדם עם מוסר וחזון שיש לי כלפיו כבוד רב. לא פעם בשעות משבר אנחנו, בדרום אפריקה, פונים אליו. הוא אף פעם אינו מפחד לומר את דעתו. קראתי את מכתבו ולמרות זאת החלטנו להמשיך בסיבוב ההופעות ולעמוד בהתחייבויותינו כלפי האופרה הישראלית.

"אחר מכן הגיע מבול של מכתבי שטנה ואיומים, טלפונים זדוניים וגם מחאות מחוץ לתיאטרון. מי היה מאמין שהאופרה של קייפטאון תככב במשך יומיים במדורי החדשות של ה'יו יורק טיימס'? אפילו בעל הבית שלנו קיבל דרישות תוקפניות להעיף אותנו. למרות הלחץ אני מאמין שהתפקיד שלנו אינו להגיב על נושאים פוליטיים, אלא על החיים, באמצעות האמנות. תפקיד האמנות לשאול שאלות כמו מי אנחנו ומה אנחנו".

מתוך האופרה. גאים בהפקה הזו (צילום: אבי חי) 

וויליאמס הדגיש כי מכתבו של דזמונד טוטו לא נשאר ללא מענה. "כתבתי לארכיבישוף טוטו מכתב שנפתח בכך שאני מצר על כך שלא אוכל למלא את בקשתו ולבטל את הביקור בישראל", אומר וויליאמס, "הסברתי שבביקור הזה, אנחנו מבקשים ללמוד קצת יותר על הקונפליקט הישראלי-פלסטיני ושיצרנו במקביל קשרים עם ארגונים מקומיים כדי ללמד מניסיוננו שלנו".

התגובה שקיבלו בקייפטאון מהארכיבישוף לשעבר היתה מנומסת וברורה: "קיבלתי את מכתבך בהכרת תודה".

וויליאמס מעדיף לחשוב שהצדדים החליטו להסכים שלא להסכים. "כמי שגדל בדרום אפריקה אני יכול לומר שכבר בנעוריי התנגדתי לחרם תרבותי ואקדמי. כשחושבים על זה לרגע, החרם הזה יצר דור אבוד של אמנים שפספסו את ההזדמנות ללמוד מהעולם אחרת ולהשתבח. אני מאמין שדיאלוג חייב להתקיים, ושזו הדרך לפתירת קונפליקטים".