שריקות בלילה: הכרוון מתעורר לפעילות

כדי לשמור על הטבע ליד הבית שלנו, צריך לעקוב אחר ציפורי הבר המתגוררות ליד ביתנו. פרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות הבתים מאפשר לכל אחד מאיתנו לסייע בכך. כדי שתוכלו להשתתף ולזהות את המינים השונים בחצרות ובגנים הסמוכים לביתכם, נמשיך בהצצה יומית לעולם של כל אחד ואחד מהם.

הציפור היומית שלנו היא כרוון מצוי - עוף לילה פעיל ויציב בארצנו. בחורף ניתן לראותו בלהקות המונות עשרות פריטים, ביניהם גם כרוונים שנשארים פה רק בחורף ושעוזבים באביב. הלהקות מתקבצות מידי בוקר ללינה במקומות קבועים ולעת ערב מתפזרות בקריאות רמות. מעופו איטי והוא מתרומם לגובה של 20-30 מטר לכל היותר מעל פני השטח.

‏ (צילום: דובי קלעי)

1

2

3

4

5

6

7

אורכו של הכרוון 40-45 ס"מ, משקלו 340-535 גרם ומוטת כנפיו כ-80 ס"מ. צבעו הכללי חום חולי עם פסים שחורים. בטנו והשת (אזור החיבור של הבטן והזנב) לבנים. ראשו הגדול "מצויר" בצורה עדינה ויפה, עיניו גדולות וצהובות. מקורו ישר וחזק, צהוב בבסיסו וקצהו שחור. רגליו גבוהות וצהובות, הזנב ארוך ויתדי. הזכר והנקבה דומים.

הכרוונים שייכים לסדרת החופמאיים, אך בשונה מהם - הם חיים באזורים יבשתיים. הם נפוצים מצפון אפריקה, חצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל) והאיים הקנרים, דרום ומרכז אירופה וארצות הים התיכון, המזרח התיכון ואסיה עד הודו ובורמה. אוכלוסייתם פחתה באירופה במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת, בעקבות מחלה שחיסלה רבבות ארנבונים. העלמות הארנבונים גרמה לצמחייה לגדול ולהצטופף, והפכה שטחים רבים לבלתי מתאימים עבור הכרוונים.

כרוון שטופל בביה"ח לחיות בר

את הכרוונים אפשר לראות בשדות פתוחים עם עשביה נמוכה, שמאפשרת מרדף אחרי הטרף. בנוסף הם מצויים בחולות מיוצבים, מישורים יבשים וחשופים או מכוסי אבנים, ושולי מדשאות של פארקים בכל רחבי הארץ. מכיוון שהן ציפורים של שטחים פתוחים, הם שמשו בעבר יעד לבזיארות - ספורט ציד באמצעות דורסים, במיוחד על ידי ניצים.

הכרוון פעיל משקיעה ועד הזריחה. במשך היום הוא נוהג לרוב לנוח בצל שיחים, כשהוא יושב על פיסת רגלו. כשהוא עומד הוא מוסווה מאוד וקשה להבחין בו. כשהוא מוטרד הוא מתרחק בריצה שפופה ועף, בלית ברירה, למרחקים קצרים. עם ערב יוצא הכרוון לפעילות ואז הוא משמיע קולות שונים, שכוללים בדרך כלל שריקות וצריחות אופייניות.

זוג כרוונים עומד כמעט לא תזוזה (צילום: לירון זיו)

הכרוונים ניזונים מבעלי חיים בלבד. מזונם העיקרי כולל בעלי חיים יבשתיים - חסרי ובעלי חוליות, מגוון רב של חרקים, מכרסמים קטנים וזוחלים. את טרפו מלקט הכרוון על פני הקרקע תוך כדי הליכה ולעיתים במרדף קצר.

מחוץ לעונת הקינון הכרוון הוא עוף חברותי ובחורף מונות להקותיו עשרות ואף מאות פרטים, שמתקבצים מידי בוקר למקומות לינה קבועים. בתקופת הקינון והדגירה, בין אפריל ליולי, מכריזים הכרוונים בקריאות רמות על נחלותיהם והזכרים תוקפים כל זכר אחר שמתקרב וחודר לנחלה. עם זאת, הדבר אינו מונע מהם להתאסף במקומות אכילה.

בשעת סכנה מבליט הדוגר את גופו, פושט את צווארו ומצמיד אותו לקרקע, ומתרחק מהקן. בשובו הוא נוחת קרוב לקן ומתקרב אליו בהליכה זהירה. גם לאפרוחים יש צבעי הסוואה המסתירים אותם היטב בשטח. לאחר הבקיעה, ההורים אוספים מזון ומניחים ליד האפרוחים המגושמים, אך לאחר מספר ימים האפרוחים כבר מלקטים את מזונם בעצמם. האפרוחים מגיעים לבגרות מינית לרוב אחרי 3 שנים.

שמו הלטיני של הכרוון הוא Burhinus oedicnemus, שתרגומו "נפוח ברך" - בגלל המפרק העבה במיוחד שיש לו במרכז הרגל.

באנגלית הוא נקרא Stone Curlew- אבן קרליו, זאת בשל אזור חיותו - משטחים חוליים זרועי אבנים, וכן בגלל צליל קולו, שנשמע כמו שריקות "'קוליי, רוליי" שמהדהדות בלילה ושהפכו באנגלית ל"קרליו". בצרפתית הוא נקרא "קורליאו הסלע" בגלל אותה סיבה. בערבית הפך חיקוי הקול ל"כרוואן" והוא נקרא כרוואן ג'בלי. זה גם מקור שמו בעברית. 

הצצות נוספות לציפורים שחיות לנו ליד הבית

• אקרובטיקה חייתית: מעוף הזרזירים בסכנה
• ציפור צבעונית במיוחד ששרה חזק? זה לבן החזה
• אפרוחים בסכנה: אנפית הבקר רעבה