האם האשה מאושרת יותר בחייה עקב השחרור?
נראה לי שמסת השרירים המוכוונת בכרומוזום Y לא הצליחה להתגבר על השינוי והמוח הגברי לא עיבד אותו כראוי עד היום. הגבר, שמעמדו היה ברור לו לכל ההיסטוריה, עומד חסר אונים מול המצב החדש. קחו גבר מתוסכל מעמדית ומינית, והוא כבר יגיע עד לשיאים זוועתיים של התעללות, ואפילו רצח
אחד מהספרים המלווים אותי בחיי הוא ספר קהלת. מאז שהתוודעתי אליו אני חוזר אליו מידי פעם ונוכח מחדש כמה אפשר ללמוד ממנו על התנהלות העולם , על הטבע האנושי שאיננו משתנה ולְמה אני יכול לצפות בחיי עלי אדמות. מדוע האזכור הזה כאן?
האם באמת אנחנו עדים לשינוי דרמטי של החיים החברתיים על כדור הארץ? האם באמת השתנו סדרי עולם? האם קהלת טעה? הרי כבר בפסקה הראשונה בספרו הוא קובע בהחלטיות כי שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש. אם זה לא חדש, אז מה באמת חדש?
סטטיסטית, כל אשה במערב זוכה לשים את אבן המצבה על קבר בעלה ולחיות עוד כשנתיים-שלוש בשקט יחסי. גם מצב השרידות הגברית כבר לא מה שהיה. האון הגברי עבר תקופה לא קלה של דלדול והשפלה, כשגם הוא כבר לא עומד במתח הזה. לא פלא שהגבר הופך לפחות פורה עם הזמן.
אם יש שינוי המלווה במהפכה דרמטית שקרתה בהיסטוריה האנושית מאז כינונה זוהי מהפכת שחרור האשה. מאז סיום מלחמת העולם השנייה אנחנו עדים לשינוי סדרי עולם ביחס למעמד האשה. השינוי הוא בעיקר שחרור האשה מבחינה כלכלית ותפישה הולכת וגוברת של מקומה בכל מרקם החיים הכלכליים והחברתיים , בשליטה על חייה, על גופה, על השכלתה ועל זכותה לחיים שוויוניים מלאים.
אין היום כמעט מקום אחד שבו לא דרכה כף רגלה של האשה במעוזים שהיו בעבר גבריים טהורים. מאז שלכוח השרירים יש פחות משמעות, מקומה של האשה הוא רק טבעי. אם נביט בארץ שלנו נוכל לראות את התופעה בשיאה, בתחומי החינוך, הבריאות , הכלכלה ואפילו בצבא.
מעמד האשה נמצא בשיאו ההיסטורי בעיקר במדינות הדמוקרטיות. עזרו לתהליך שתי גלולות שהשתתפו ביצירת המהפכה. אחת היא זו שנתנה דרור לאשה על חיי המין שלה. השנייה היא זו הצבועה בכחול.
מאות חברי פרלמנטים בעולם הרימו ידיים גבריות והצביעו בעד חוקים המעצימים את מעמד האשה בשם עקרון השוויון והצדק הבסיסי. בסקנדינביה כבר כמחצית מהפרלמנטים מאוישים בנשים, בתא הטיס יושבות נשים בטבעיות רבה, בתי הספר לניהול מדגישים את יתרון ה-EQ הנשי המשביח את ההליך הניהולי, ונראה כי התהליך רק מועצם בכל תחום.
עוד מבט:
יופי, יש לנו שוויון - עכשיו הנשים עושות הכל
לירון סיני
בשנות ה-50 הכל נראה שוביניסטי ופשוט: את מבשלת, הוא הולך לעבודה. את מגדלת את הילדים - הוא מחליף נורה. תודה לאל, דברים השתנו. אבל הם השתנו ברמה כזו, שחלקנו מתקשים לקבל זאת, ומעדיפים להיצמד גם לתפקידים הישנים. על ספר חדש של הפסיכולוגית קרין רובינשטיין, "תסמונת האשה העליונה"
אם נבחן לעומק את התופעה הפנטסטית הזו שנקראת שחרור האשה נראה שאמנם יש מקום לסיפוק, אבל הדברים לא פשוטים. בהסתכלי על הכדור שלנו, נראה שבמדינות הלא דמוקרטיות הביטוי "שוויון האשה" לא עולה כלל לכדי דיון - ואלה הן רוב המדינות בעולם. נראה שכל תהליך השוויון עומד על כידוני הדמוקרטיה, ואלמלא היא לא היה מקום לתהליך המופלא הזה. אבל גם דמוקרטיה היא לא ערובה לתהליך, ומדינות המבוססות על מסורות דתיות גם הן לא חלק מהתהליך. גם אצלנו, הממסד הדתי הוא גורם מעכב ומלא דעות קדומות.
אז מה באמת קורה לחברה שלנו? האם החברה שלנו טובה יותר בעקבות התהליך שמתרחש לנגד עינינו? האם האשה מאושרת יותר בחייה עקב השחרור הכלכלי שזכתה לו? האם היחסים בין המינים השתפרו בעקבות כך?
אין לי דעה ברורה עך כך.
נראה לי שמסת השרירים המוכוונת בכרומוזום Y לא הצליחה להתגבר על השינוי והמוח הגברי לא עיבד אותו כראוי עד היום. הגבר, שחייו ומעמדו היו ברורים לו לכל אורך ההיסטוריה, עומד חסר אונים מול המצב החדש. קחו גבר מתוסכל מעמדית ומינית, והוא כבר יגיע עד לשיאים זוועתיים של התעללות, ואפילו רצח. רק בשבוע שעבר היו שני מקרי רצח נשים והתאבדות ביום אחד. באין סובלימציה ועיכול אבולוציוני של השינוי, אנחנו עדים לתהליך הולך וגובר של התעללות פיזית נפשית ומינית באשה. מוסדות חדשים כמו מחסות לנשים מוכות הם עניין נפוץ, סחר בנשים מתבצע גם במדינות דמוקרטיות , ונראה כי שמחת השחרור מוקדמת.
אמנם עברנו את תקופת שריפת החזיות, אבל המחאה בעיצומה. החזיות נעשו יקרות מאוד וחיוניות יותר מתמיד להחזיק את מימיות הסיליקון שהוחדרו לגופן של מספר הולך ועולה של נשים. הן גם אינן מעוניינות שה"מרפסת" המפוארת תזכיר את החוק הרביעי של ניוטון, ולכן אמצעי המחאה שונו בהתאם.
אז מה טוב יוצא לנו הגברים מכל הסיפור הזה?
האון הגברי עבר תקופה לא קלה של דלדול והשפלה
ועוד מבט:
גבר תמיד נמצא בסטטוס של 'צריך להשתנות'
דוד אלהרר-ברוש ועינב דרומי
אולי בגלל שאת חושבת שכל מה שמעניין אותי זה סקס, אני קורא לספריית הפורנו שלי "התואר הראשון". אני עושה הרבה בשביל אהבה, גם משקר. נשים מצליחות לשכנע גברים שהם דפוקים, עד שהם מפנימים ונמצאים בחרדה תמידית
אגודות למען זכויות הגבר צצות באחרונה כפטריות אחר הגשם, וההרגשה היא שכבר יש שפיטת יתר אוטומטית לטובת האשה. כמעט כל שופט יתפוס את הבטן מרוב צחוק אם גבר יטען בפניו שהוא קורבן לניצול מיני מצד אישה ולא להיפך. הוא יישלח לקלבוש מהר ככל האפשר.
אולי הגלולה הכחולה, ויאגרה, שנכנסה בתחילת המילניום החדש, היא אות מבשר טובות, שיעזור להחזיר עטרה ליושנה, תרתי משמע. כבר מדברים עליה במושגים של מהפכה.
אז יש חדש תחת השמש או אין? האם מה שהיה הוא שיהיה? האם המהפכה הזו מובילה למקום טוב יותר או לגיהינום? האם מעמד האשה יתחזק ויילך, או שעם תהליך השחרור תמשיך האשה לשלם על כך בהיבטים אחרים? מה יהיה גורל חיי המשפחה והזוגיות?
ימים יגידו.
היום את חוגגת את היום שלך, יום האשה. אאחל לך שהתהליך שהחל במאה הקודמת יימשך, על בסיס עקרונות החוק והצדק. מי ייתן וגופך ונשמתך אכן יהיו שלך בלבד – לטובת חיים טובים יותר של שני המינים.
אגב, הערב אני חוזר מאוחר הביתה, ויש משחק של מכבי. חמודה שלי, תדאגי שהילדים יהיו אחרי אוכל ורחצה, כדי שיהיה לי שקט במשחק. כפרה שלי, תכיני לי את הסטייק שאני אוהב, כי לא הספקתי לאכול כל היום ואני מת מרעב. ודיר באלאק אם תשכחי עוד פעם את הפיצוחים, כי אז אני באמת אתחיל להתעצבן.....
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
