כמה זמן לוקח לקבל דמי מחלה מחברת כ"א?

הכנסת שידרגה לאחרונה את חוק דמי מחלה באופן שמגדיל את דמי המחלה המגיעים לעובד. אבל הסיפור הקטן שלפניכם ממחיש שעובדים רבים צריכים לעבור אינספור טרטורים עד שהם מקבלים, אם בכלל, את מה שמגיע להם על פי החוק - הישן והחדש כאחד. 

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בערוץ קריירה
  

נופר דרוקמן עבדה כבנקאית טלפונית בבנק הפועלים באמצעות חברת כח האדם "תיגבור", מנובמבר שעבר עד מרס השנה. היא חלתה בינואר ונעדרה מעבודתה במשך שבוע, ולאחר מכן הביאה אישורי מחלה. "בתחילת פברואר ראיתי שלא שילמו לי את דמי המחלה בסך 233 שקל", מספרת דרוקמן. "שאלתי למה, ואמרו לי שלא מוצאים את האישורים. הבאתי מהרופא אישורים במקום הקודמים. הגיע חודש מרס, ועדיין הכסף לא שולם".  

"העבירו אותי מסניף לסניף"

בשלב הזה "נזכרה" החברה לומר לדרוקמן שלפי החוק החברה צריכה לשלם דמי מחלה רק לאחר שלושה חודשי עבודה, ומכיוון שהיא חלתה בחודש עבודתה השלישי - נאמר לה שהיא, כביכול, אינה זכאית לדמי מחלה.

בחברה מתעקשים עד עכשיו שלעובד במשרה חלקית עם ותק של פחות משלושה חודשים לא מגיעים דמי מחלה. זאת, למרות שבחוק דמי מחלה כתוב בפירוש: "עובד לסירוגין שטרם עבד אצל אותו מעביד תקופה של שלושה חדשים - תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו (למעט ימי מנוחה שבועית וחגים) כפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופת עבודתו שקדמה למחלה", כלומר, החוק קובע בפירוש שהחברה הייתה צריכה לשלם לדרוקמן דמי מחלה.

דרוקמן פנתה לארגון קו לעובד, וזה העביר את פנייתה לאחראי על אחריות חברתית בבנק הפועלים. לאחר כחודש חזר האחראי וכתב כי ניתנה הנחייה לכל חברות כח האדם איתן בנק הפועלים קשור לשלם דמי מחלה מהחודש הראשון. מנהלת קו לעובד, חנה זוהר, אומרת: "גם אחרי שפנינו התשלום המשיך להתעכב, והיינו צריכים לפנות שוב לאנשים בבנק".

המרדף אחרי סכום ה"עתק" שהגיע לדרוקמן היה כרוך באינספור טלפונים ומכתבים להנהלת החברה. "הייתי צריכה לנדנד להם כל שבוע", היא אומרת, "יש להם סניף בתל-אביב וסניף בחולון, והם העבירו אותי בפינג פונג מכאן לכאן. טורטרתי כל כך שהתחלתי להרגיש שאני זאת שלא בסדר. הם היו אדיבים ונחמדים, אבל התחושה הייתה שהם מצפים שיישבר לי ולא אבקש מהם. כשהם ניאותו לשלם, הם המשיכו להתייחס לכך כאילו הם פעלו לפנים משורת הדין ועשו לי טובה". 

"חבל לי על עובדים אחרים שמרומים"

הסיפור של דרוקמן הסתיים בכי טוב: בחודש מאי היא קיבלה את 233 השקלים.  "זה קרה בזכות התערבות האחראי על האחריות החברתית", אומרת זהר, "אם הוא לא היה מתערב היא לא הייתה מקבלת גרוש. אני בספק אם בשביל סכום כזה היא הייתה מגישה תביעה בבית הדין לעבודה - והכסף היה נשאר בקופת החברה".

"אני כבר התפטרתי מעבודתי, ואחת הסיבות לכך היא התשלום הזה, אך חבל לי על עובדים נוספים שחברות שונות מרמות באופן קבוע", אומרת דרוקמן, "העובדים במצב זה הם פשוט חסרי אונים, ומוותרים על הכסף שמגיע להם".

מחברת תיגבור נמסר בתגובה: "דרוקמן הועסקה כעובדת 'שעתית' במשרה חלקית. חוק דמי מחלה קובע כי עובדים בבמשרה חלקית זכאים לתגמול, אבל לצורך חישוב 'תקופת המחלה', יש לחשב את היחס שבין ימי המחלה בפועל לבין שלושת החודשים בהם עבד את מירב השעות בשנה האחרונה".

"כיוון שכך, ומאחר ולצערנו חלתה הגב' דרוקמן קודם לחלוף שלושת חודשי עבודתה הראשונים, נאלצנו לחכות שלושה חודשים על מנת לחשב את הפיצוי המדויק המגיע לה. מיד בחלוף התקופה הקבועה בדין, וללא כל קשר לפניית בנק הפועלים, שילמה תיגבור לגב' דרוקמן את מלוא התשלום לפי החוק".

בנק הפועלים: מקפידים שישלמו מהחודש הראשון

מבנק הפועלים נמסר: "חברות כוח אדם חיצוניות המעסיקות עובדים עבור בנק הפועלים מחויבות לפעול לפי החוק ולעמוד בכל הדרישות, כולל תשלום דמי מחלה כחוק. בנק הפועלים מקפיד על כך בכל ההתקשרויות שלו עם חברות כוח אדם".

"בתשובה לפניית קו לעובד הודענו לחברת "תיגבור" כי עליהם לשלם לגב' נופר דרוקמן את דמי המחלה המגיעים לה ונענינו כי הם אכן יבצעו את התשלום. יתר על כן, למרות שלא נתקלנו במקרים מעין אלה בעבר, ולמען הסר ספק, הוצאנו רענון לכל חברות כוח האדם שעובדיהן מועסקים בפועל בבנק, כי עליהם לשלם להם דמי מחלה בגין היעדרות מחמת מחלה, החל מהחודש הראשון לעבודתם, על פי החוק".