עלילת הדם: תירוץ לכאוס המצרי

אילן גרפל אינו סוכן מוסד ולא הועסק באחת מזרועות המודיעין הישראליות. את זה אפשר לקבוע בוודאות, לא רק על סמך מידע מוצק שמקורו בישראל. כל אדם בעל הגיון סביר, ובוודאי מי שמכיר את קהילת המודיעין הישראלית ואת השיטות ונוהלי הפעולה הנהוגים בה, יכול רק לגחך למראה ה"ראיות" כביכול שהציגו שלטונות מצרים כדי להוכיח את טענותיהם שמדובר במרגל ישראלי.

"מרגל ישראלי" בקהיר - הדיווחים האחרונים ב-ynet:

• גורמים מדיניים: "גרפל סוכן מוסד? קשקוש"

• הקונסול האמריקני נפגש עם "המרגל" אילן גרפל

• עדכונים שוטפים גם בפייסבוק של ynet

  
  

אך כאן נגמר הגיחוך. פרשת אילן גרפל אינה "סיפור מוזר" כפי שהגדירו אותו כמה מעמיתיי בתקשורת בלשון תקינה פוליטית. צריך לקרוא לילד בשמו, הסיפור הזה הוא עלילת דם מקוממת שרקח השלטון המצרי. תמצית הבדיה - ישראל חוששת מכוחה של מצרים ומהרוח החדשה המנשבת במפרשיה הפוליטיים והחליטה להחליש אותה מבפנים על ידי פגיעה במשטר ובמרקם החברתי. לשם כך שלחה סוכן מוסד שליבה מחדש את המהומות בכיכר תחריר ואף הסית מוסלמים מצרים, ושילם להם, כדי שיפרעו בנוצרים-קופטים בני עמם.

עיתוני מצרים מדווחים על פרשת הריגול (צילום: AFP)

למי שעדיין לא הבין - שלטונות מצרים טוענים במשתמע שדם הקופטים והמוסלמים שקיפחו את חייהם חל במידה רבה על ראשה של ישראל שיזמה וליבתה את הפרעות הבין-עדתיות שפרצו בקהיר לפני כחודש. התופעה איננה חדשה. מאז נחתם הסכם השלום עם מצרים, הפיצו בסיטונות גורמים מצריים עוינים לישראל שמועות וסיפורים דמיוניים על יוזמות דמוניות של המוסד הישראלי.

כמו מסטיק נגוע באיידס

בסיפורים המצריים מככבות סוכנות של המוסד המפתות קצינים ובכירי שלטון מצרים וסוחטות אותם (סיפור שזכה גם לגרסה קולנועית), עבור לשמועה על גומי לעיסה נגוע באיידס שהפיצו סוכני המוסד בקרב ההמונים כדי לגרום לתחלואה ותמותה במצרים וכלה, רק לאחרונה, בסיפור על הכריש שתקף תיירים בחופי סיני. הכריש אמנם היה שם ותקף תיירים, אך אחד מבכירי משרד התיירות המצרי ידע להסביר כי לא מקרה הדבר; את הכריש שחרר המוסד הישראלי כדי לפגוע בהכנסותיה העצומות של מצרים מענף התיירות.

המכנה המשותף של סיפורים הזויים אלה היה המסר הגלום בהם, לפיו ישראל, חרף השלום שנחתם עמה, אינה חוסכת מאמץ כדי להחליש פיזית וכלכלית את מצרים הגדולה המאיימת עליה ובעיקר כדי להשחית מוסרית את

העם המצרי. מי שמוציא לפועל מזימה זדונית זו הוא המוסד, הזרוע החשאית והחתרנית של המדינה היהודית, שאנשיה חדורי שנאה למצרים והם חסרי עכבות מוסריות.

סיפורי הבדים הללו, שנפוצו בתקופת הנשיאים סאדאת ומובארק, היו כנראה ברובם פרי מוחם הקודח של אנשי האחים המוסלמים. אך הם נפלו על קרקע פורייה של שנאה על רקע דתי ולאומני, דעות קדומות ואמונות תפלות ולכן זכו לתפוצה ולהצלחה אדירים ברחוב המצרי. השלטון התעלם מהם בדרך כלל, אך כדי שלא להרגיז את ההמונים שיתף פעולה בכל מקרה כששירותי המודיעין חשפו "מזימת ריגול ישראלית" כביכול. כך היה במקרה של עזאם עזאם, וכך גם במקרים נוספים שבהם הואשמו ישראלים בריגול על לא עוול בכפם.

לא כך עכשיו. את פרשת אילן גרפל חולל אמנם המודיעין המצרי החדש שבכיריו התחלפו אחרי ההפיכה. ייתכן שאנשיו חסרי הנסיון עצרו את הצעיר הפעלתן מפני שמישהו הלשין או מפני שפעילותו הנמרצת והנלהבת עוררה חשד. אך ממשלת מצרים לא המתינה שגרפל ייחקר או יודה ומיהרה להפיץ לתקשורת הוכחות חותכות כביכול לאשמתו. מהן אותן הוכחות? מחשב וטלפונים סלולריים, צילומים משירותו של הצעיר האמריקני-ישראלי בצה"ל שמצאו במחשבו הנייד, וכן צילומים שלו עם פעילים מצרים בכיכר תחריר ובאתרי תיירות במצרים.

גרפל במצרים. אובמה "הטיפש" יחלץ אותו בסוף?

לורנס איש ערב בקהיר 

בנוסף לכך, טענו המצרים כי הוויזה בדרכון האמריקני שבאמצעותו נכנס גרפל למצרים הייתה מזוייפת. צילום של הוויזה והוכחה לזיוף הם לא הראו. מן הסתם סיפר גרפל לאנשי המודיעין המצרי כבר בחקירתו הראשונית כי הוא לומד משפטים בארה"ב וכי נסע למצרים בשליחות ארגון אמריקני של משפטנים שמנסה לקדם את הדמוקרטיה והחוקה במצרים, ממש כשם שנסע שנה קודם לכן לישראל והיה מעורב בפעילות אנשי שמאל שבין השאר הפגינו בשייח ג'ראח.

אך ממשלת מצרים הייתה זקוקה לשעיר לעזאזל. גרפל התמים, חובב האקשן שנשבה בקסמי המזרח התיכון וניסה להשתלב בו בנוסח לורנס איש ערב, התאים למשימה. לעלילת הדם שממשלת מצרים מפמפמת עכשיו בכל אמצעי התקשורת יש תכלית פרקטית ברורה - היא נועדה לתרץ במשתמע, לפחות חלקית, את אוזלת היד שמגלים הצבא וכוחות בטחון הפנים המצריים במאמציהם להשיב על כנם את הסדר הציבורי ואת הביטחון האזרחי שהתערערו במצרים מאז ההפיכה.

"המרגל הישראלי" מבלה בפירמידות

היא גם נועדה לייצר אפקט שירסן את קבוצות הצעירים שעדיין יוצאים מפעם לפעם להתעמת עם כוחות הביטחון ואת ההמונים המוסתים על ידי קנאי דת המאיימים לפרוע בקופטים. זאת בטענה שאל להם לשתף פעולה עם מזימתה של ישראל. וכמו ברוב עלילות הדם שידעה ההיסטוריה העולמית והיהודית, פורטים גם יוזמי "פרשת גרפל" על השנאות והדעות קדומות של ההמון כדי לקדם את מטרותיהם.

מה שבכל זאת יפעל כנראה לטובתו של גרפל, ומה שיחסוך לו אולי שנים רבות בכלא המצרי

היא אזרחותו האמריקנית. המועצה הצבאית העליונה במצרים, התלויה במידה רבה כלכלית וצבאית בארה"ב, תחשוב פעמיים לפני שתיכנס לעימות עם וושינגטון כשאין בידה הוכחות חותכות כי הצעיר היה סוכן של המוסד. הוכחות שאין לה פשוט מפני שאינן קיימות.

סביר להניח שהמצרים אמנם לא יודו שטפלו אשמה על חף מפשע אלא יגרשו את אילן גרפל לארה"ב אחרי שישקע מעט האבק התקשורתי, כשם שעשו לפני כשבועיים לדיפלומט איראני שנחשד בריגול. אך עצם הצפתה של הפרשה בהבלטה כה רבה ובלי בדיקה כמעט על ידי השלטון הנוכחי במצרים, והריח האנטישמי והאנטי-ישראלי הנודף ממנה, צריכים להדאיג מאד לא רק את ישראל אלא גורמים מערביים אחרים המנסים כעת להעריך לאן יוביל "האביב הערבי" את המזרח התיכון.