שתף קטע נבחר

צילום: אלי שטרן

שלב הבתים? מכבי חיפה בשלב האוהלים / טור

"אם חיפה לא תהיה בסלובניה האויב של עצמה, היא מסוגלת איכשהו לעבור שלב. לסלובנים יש כדורגל טוב ב-DNA, אבל מדובר בקבוצה 'נחמדה' מדי". אבינעם פורת מתגעגע ליניב קטן, ולא סומך על עידן ורד וטאלב טוואטחה

אם ישנה נחמה ותקווה אחרי ההופעה הרעה של מכבי חיפה אמש, זו התוצאה. האלופה השיגה הרבה יותר משהיתה ראויה, אבל ברישומי ההתאחדות האירופית נכתב כי לחיפה יש יתרון של שער. הקבוצה של אלישע לוי עדיין רחוקה משלב הבתים, היא נמצאת בקושי בשלב האוהלים.

 

 

יש לי תחושה שאם חיפה לא תהיה בסלובניה האויב של עצמה, היא מסוגלת איכשהו לעבור. לסלובנים יש כדורגל טוב ב-DNA, אבל מדובר בקבוצה 'נחמדה' מדי. מאריבור לא נופלת ממכבי חיפה במצבה הנוכחי, אבל כדי לעבור את הירוקים היא תצטרך להיות 'רעה' יותר ונחושה יותר.

 

החולשה של חיפה לא הפתיעה. היא עברה הרבה שינויים בסגל, טרם התחברה וההרכב שלה מאולץ מדי. עלי עותמאן בעמדת הקשר האחורי נראה זר לתפקיד. גם האילוצים של אלישע לוי לא מספקים הסברים לאיוש. אולי כשגוסטבו בוקולי ויאיא סיידו יחזרו יהיה טוב קצת יותר.

 

איפה אתה יא קטן?

רק לפני שבועיים שלחו חלק מהפרשנים את יניב קטן לגימלאות, מסקנה מהירה מדי. נכון שהקפטן שיחק מתחת לרמה שהורגלנו ממנו לפני פציעתו, אבל בלעדיו אין שחקן מוביל ואין מי שיחבר בין ההגנה להתקפה. פנטזיה היא לחלום על מחבר כמו איל ברקוביץ', אבל גם קטן חסר מאוד. בקבוצה יכולים להיות שחקנים טובים כפרטים, אבל אם חסר בה מי שיחבר אותם עם תבנית משחק, אז אין מנהיג.


אייל גולסה. לא מחזיק לבד את הקישור הירוק (צילום: גיל נחושתן)

 

תבריא קטן ותחזור, גם אלו שלא רצו אותך יריעו לך. כמו אריק בנאדו, שהיה הכי מושמץ בחיפה בתחילת עונת אשתקד וסיים אותה כגיבור. ככה זה בחיים, יש שינויים.

 

איך שהחיים משתנים במהלך תקופה. דיברנו על שחקנים לא אהובים ביציעים? אייל משומר היה כזה. היום, משומר הוא הדבר הכי יציב בהגנת חיפה וגם הקפטן. לא יכולת מדהימה, אבל לפחות סביר. האוהדים צריכים לשנות פאזה וללמוד לבחון שחקן במכלול של תקופה.


אייל משומר. הפך לאהוב הקהל (צילום: גיל נחושתן)

 

רוצים עוד דוגמאות? קחו את ולדימיר דבאלישווילי. אני עדיין מחפש את העתון היחיד שלא כתב על הכוונה להחליפו במהירות, ולא מוצא כזה. כלומר, חיפה חושבת או חשבה ברצינות על שחרור הגאורגי. תארו לכם שלא היה משחק אתמול: עד הצטרפות דלה ימפולסקי המפתיע, דבאלישוולי היה השחקן היחיד שגילה נוכחות בהתקפה. שער (תודה לך, אדוני השופט) מפנדל, בישול והטרדת היריב.

 

עם כל הכבוד לוויהאם עמאשה, שחקן בעל מהירות פנטסטית, עדיין מוקדם להעטיר עליו כתרים. רק כשיגלה יציבות ויהיה מניה בטוחה, יהיה ראוי לכתרים האלה. גם בקריית שמונה היו לו משחקים נהדרים, לצד נפקדויות.


שחקני חיפה. נתנו לסלובנים להשתלט על מרכז השדה (צילום: ראובן כהן)

 

החוליה הכי מדאיגה בחיפה היא הקישור. מדהים איך הסלובנים השתלטו על מרכז המגרש. אייל גולסה יכול להצליח כשיש לו את הגב של המבוגר האחראי כמו קטן, ועידן ורד, למרות כשרונו הרב, עדיין מחפש את הנוסחה. בשפת השכונה אומרים על שחקן במצבו העדכני של ורד, שעליו לשתות עוד הרבה חלב.

 

ומה יהיה עם טאלב טאווטחה? נכון בדקות האחרונות חזר במקצת לעצמו, והביא משהו נגיעתו הרכה בהגבהותיו, אבל זה לא טאווטחה המגן השמאלי הישראלי מספר 1 אשתקד. יותר מדי טעויות שכל אחת מהן עלולה להכריע בין שני שלב הבתים לשלב האוהלים. בנאדו, ז'ורז טישיירה, דקל קינן ושי מימון שטרם חזר, חסרים מאוד. כדי לתאם הגנה צריך זמן.

 

היתרון נוסף של לוי, למעט כאמור התוצאה, הוא הנסיון. הכשלון מול דינמומינסק אשתקד הוא יותר מנורת אזהרה. הנוראה הזו תאיר את הדרך בשבוע הבא למאריבור.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלישע לוי
צילום: ראובן כהן
מומלצים