סילבסטר: איך לעבור את הדייט בשלום?
יוצאים לדייט בליל הסילבסטר? גילי בר קיבץ עבורכם תרחישים אפשריים שיכולים לבוא לידי ביטוי בפגישתכם הראשונה, מתוך מטרה לעזור לכם לצלוח את הדייט הראשון בשלום, ואולי אפילו לצאת ממנו עם תקווה לזוגיות חדשה
אז מצאתם דייט לקראת הסילבסטר, ערב השנה האזרחית החדשה או כל יום טוב אחר שמתרחש בשבוע האחרון של דצמבר. מישהי חמודה מאתר היכרויות או מישהו מדליק שפנה אלייך בפייסבוק, דיברתם קצת בטלפון וקבעתם להיפגש.
עוד בנושא דייטינג בערוץ יחסים:
דייטינג: אין מנוס אלא לשחק את המשחק
למה גברים רוצים סטוצים ונשים רוצות דייטינג?
יש קצת ציפייה למפגש, אולי התרגשות קלה לקראת סיכוי אחרון למצוא אהבה לפני סוף השנה. הבעיה היא שאתם מנוסים בדייטים ואכזבות ולכן מנמיכים ציפיות, על מנת לא להיפגע. אתם מגיעים לדייט, נפגשים בבר נחמד או בית קפה שמצא חן בעיניכם. מרגע זה ואילך יכולים להתקיים ארבעה תרחישים.
התרחיש הניטרלי בו אין עניין מצד שני הצדדים, התרחיש האופטימי בו שני הצדדים מעוניינים, התרחיש האדיש שהוא כאמור - לא לכאן ולא לכאן, וכמובן - התרחיש הכואב, לפיו אחד הצדדים מעוניין והשני לא. אנסה לנתח את ארבעת התרחישים.
שני הצדדים לא מעוניינים
הגעתם, הסתכלתם, התיישבתם ומיד ברור לשניכם שלא – גם הפעם זה לא יקרה. זה לא מתאים, זה לא הטיפוס, הוא או היא לא עושים לכם את זה. מכאן, סיום הדייט תלוי רק בכם: אולי דווקא מתאים להכיר מישהו חדש, לשתות קפה ולהעביר את הערב בשיחה. אולי אפילו, אם מתאים לשני הצדדים, יהיה בסוף גם סקס. מצידו השני של הרצף, תתכן גם תחושה של חבל על הערב, אולי עוד נספיק להגיע הביתה בזמן ל "עקרות בית נואשות" או למשחק של מכבי.
שני הצדדים מעוניינים
יש קסם באוויר, משיכה, צחוקים, תחושה של גילוי, של "הגעה הביתה", אולי אפילו של מכרים מזמן. לא ממש משנה מה אומרים - הכל מעניין, הכל מסקרן, יש רצון לדעת הכל ולספר הכל, רצון לגעת ולהיות יחד. כששני הצדדים מעוניינים יש תחושת הקלה שסוף-סוף המאמץ השתלם.
כמובן שלצד כל אלו יש תמיד את החשש, שמא זה לא אמיתי ואת הפחד שאולי נקלקל בלי כוונה. גם אם הדייט מסתיים במגע כמו נשיקה, חיבוק, סקס או סתם שינה יחד, אחרי הפרידה יש פחד קל משני סוגים: ראשית כל, האם יהיה לזה המשך, האם הוא יתקשר והאם היא תענה. ולחילופין, האם מה שראיתי והרגשתי בדייט הראשון יימשך גם בדייט השני.
לא מריח לא מסריח
שניכם לא נופלים מהרגליים, אבל גם לא רוצים מיד לברוח. מהנתונים היבשים נראה שיש פוטנציאל, מה שאומר שאם עוברים על רשימת הקריטריונים, נדמה שהוא/היא עוברים אותם, אבל כשמסכמים את הכל ביחד משהו בכל זאת חסר, ולא ברור מה. לפעמים מה שחוסם זה בעצם הפחד, שהנה באמת מסתיים החיפוש וזה בן/ת הזוג איתו ננסה לצלוח את משברי החיים.
במצב כזה, בניגוד לדרך הפעולה הרווחת "יש ספק-אין ספק", שלפיה אם יש ספק קל אז חבל על הזמן ואין סיבה להיפגש שוב, אני מאמין ששווה לתת לעצמך צ'אנס נוסף על מנת לראות האם יתכן קשר.
אחד הצדדים מעוניין ואחד לא
היא מתיישבת מולך ואתה רואה, תוך כדי שאתם מתיישבים, את המבט הזה, שאי אפשר לטעות בו, המבט של האכזבה בעיניים. מה קורה ברגע הזה שבו המציאות טופחת על הפנים והתגובה האינסטינקטיבית של האחר ניצבת שם וגורמת לתחושה של מחנק?
במרבית המקרים התחושה האינטואיטיבית הראשונית מתבררת בהמשך כנכונה. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם התחושה היא רק השלכה של פחדים פנימיים על מציאות חיצונית. על כן, צריך לקחת תמיד בחשבון שיש במקרים כאלה מרחב של שגיאה. באינטואיציה חבויה סכנה נוספת, שכן היא גם יכולה להוביל לנבואה שתגשים את עצמה.
בסיטואציה הזו, הרבה פעמים לא משנה מה נעשה וכיצד נפעל, ההחלטה שהתקבלה בשבריר השנייה הראשון שבו הסתכלתם זה על זו לא תשתנה. אז איך ממשיכים מכאן הלאה? האם יש בכלל אפשרות לשנות את התוצאה, ואם כן איך? אצל כולנו פועל מנגנון הישרדותי אבולוציוני וקדום, שנועד להגן עלינו בהתמודדות עם מצבי לחץ, איום וסכנה. מנגנון זה נקרא תגובת "Fight, Flight or Freeze".
תגובת Freeze
תגובה זו מתבטאת בקפיאה במקום. את המצב הזה ניתן לראות כאשר בעל חיים מנסה לחצות את הכביש, מסתנוור מפנסי הרכב שמתקרב אליו, קופא במקום ונפגע. בדייט מצב זה מתורגם לחוסר יכולת פיזית ונפשית להתמודד עם תחושת הדחייה. התוצאה היא פאסיביות, קבלת גזר הדין והמתנה לסוף הדייט על מנת ללכת הביתה שוב בתחושה חמוצה.
הימצאות בסיטואציה זו היא, בפני עצמה, הודאה בכישלון. גם אם לא ניתן לשנות את התוצאה והבחור/ה לא ירצו לפגוש אותנו שוב, צריך לנסות ולשבור את הדפוס של ה"קפיאה", מאחר ולא רק שהוא לא מצליח לשנות את התוצאה מול בן/ת הזוג, אלא גם ממשיך לכרסם בדימוי ובערך העצמי שלנו.
תגובת Flight
כאן מדובר בבריחה פיזית או בבריחה מהמציאות. כמה פשוט מייד לנתק מגע, להגיד "זה לא זה", וללכת מהסיטואציה כמה שיותר מהר, או לחילופין - לברוח לעולם ווירטואלי שבו קל לשנות את המציאות, שבו כל מה שרוצים מתרחש ושבו יש הסבר חיצוני לכל דבר שמתרחש.
תגובת Fight
זו התגובה שעבורה נכתבה רשימה זו: תגובת המלחמה. תגובת Fight היא היחידה שיכולה לשנות את הסיטואציה. מטרתה לנסות ולהתמודד עם ההחלטה של הצד שני. הצד השני החליט שהוא לא רוצה, ועכשיו אתה יכול להלחם.
להלחם זה מפחיד, כי אתה חושף את עצמך לכישלון, אכזבה ושברון לב. אבל אם כבר ממילא נחרץ גורלה של הפגישה הזו, מה יכול להיות יותר רע ממה שבעצם כבר הוחלט וקרה? אם תנסה ויגידו לך לא – הרי כבר ממילא לא רצו אותך. וזו הבשורה המנחמת – לא ניתן לקלקל יותר את מה שממילא לא עובד. אפשר רק להשאיר את המצב כמו שהוא, או לשפר. ולכן שווה להלחם.
במצב הזה שבו יש צד שמעוניין לשנות את התוצאה ואומר בגלוי את מה שהוא חושב ומרגיש, יכולים להיות רק רווחים: החל מהאפשרות לשנות את ההחלטה של הצד השני, ולתת לקשר המתהווה סיכוי נוסף, שכן הצד השני מוחמא מהמאמץ, ועד האפשרות שהינה פתאום, מתגלה לו אדם שמוכן להילחם למען מה שהוא רוצה ולא מוותר בקלות.
וגם אם זה לא קורה, ואחרי שניסית ונלחמת עדיין קיבלת את ה"לא" – לפחות תדע שעשית הכל, ותוכל להרגיש שלם ופחות מתוסכל. מעכשיו, ההפסד הוא רק שלה.
אז ערב השנה החדשה אני רוצה להזמין אתכם להעיז. לא לקבל את המצב ללא ניסיון להתמודד, ולשנות. להיות אותנטיים וללכת עם התחושות והרגשות שלכם, ולהלחם על מנת להשיג את הקשר. מה כבר יכול לקרות?
בהצלחה בשנה הקרובה,
גילי בר.
- מסכימים עם הכתבה? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים
- הכותב עובד סוציאלי, מאמן ומנחה קבוצות
לפנייה לכתב/ת 
