7 ישראלים ניצלו מהאונייה שטבעה: "מזל ותושייה"

"כשראינו שאנשים מתחילים להילחץ ולא נותנים מידע - החלטנו ללכת לחדר ולהתארגן. כולם היו בבגדי ערב חגיגיים, הנשים על עקבים ושמלות ערב. הבת הציעה שכולנו נלבש בגדים חמים וכמה שכבות כדי להיות מוכנים. בשלב הזה כבר היתה הפסקת חשמל וחשיכה מוחלטת על האוניה. השתמשנו בסלולרי כדי לראות. שמנו כמה שכבות של בגדים אחד על השני, לקחנו את הכסף וברחנו".

אסון בים התיכון - כל הכתבות ב-ynet:

קברניט הספינה ששקעה בים נעצר בחשד להריגה

עשרות נעדרים אחרי הטביעה: "אמרו שאין סכנה"

הרוגים בטביעת ספינת תענוגות מול איטליה

משה אשכנזי, רואה חשבון מירושלים, הוא אחד משבעת הישראלים שהיו בין נוסעי ספינת התענוגות "קוסטה קונקורדיה", שעלתה על שרטון סמוך לטוסקנה. ארבעה מהם נחתו הלילה בישראל ואילו משפחת אשכנזי נותרה באיטליה. בשיחה עם "ידיעות אחרונות", סיפר אשכנזי: "כל הזמן עבר לי בראש סיפור הטיטניק. שזה רק לא ייגמר ככה. זו היתה טראומה לא נעימה. אני חושב שניצלנו בגלל שילוב של דברים: התושייה שלנו לצאת ראשונים, היה לנו מזל ואולי גם נס".

באסון הימי נהרגו לפחות שלושה בני אדם - שני נוסעים מצרפת ואיש צוות פרואני. 30 בני אדם נפצעו, שניים מהם באורח קשה, וכ-40 נוספים מוגדרים נעדרים. הלילה, יותר מ-24 שעות אחרי השקיעה, נמצאו באחד מתאי הספינה שני ניצולים, זוג דרום קוריאני, במצב טוב. השניים התחתנו לא מזמן ובילו את ירח הדבש שלהם על הספינה הטובעת. קברניט הספינה נחקר אתמול במשך שעות ונעצר בחשד להריגה, נטישת הספינה וגרימה לתאונה. ייתכן שהוא שט קרוב מדי לחוף האי ג'יליו - מה שגרם לחור בגודל עשרות מטרים בספינה ולשקיעתה בים.

אשכנזי הגיע להפלגה עם אשתו חנה, רופאת שיניים, ובתם הילה בת ה-21. איתם היו עוד שני זוגות של ישראלים. "עלינו על האונייה ביום שישי בשעות הצהריים ויצאנו מרומא. בשעות הערב, בסביבות תשע וחצי-עשר היינו באמצע המופע והרגשנו טלטולים. זה נשמע כאילו האונייה פגעה במשהו, אבל זה לא היה ברור. אנשים התחילו להילחץ. יצאנו החוצה וראינו שהאונייה זזה. ראינו שאנו קרובים לחוף ואמרנו מילא. ואז האונייה התחילה לנטות הצידה. אתה מרגיש כאילו שאתה עומד ליפול".   

בשלב הזה החליטו משה, אשתו ובתו להתארגן לנטישה. בתא שלהם בסיפון התחתון כבר נשמעו מים זורמים: "כשיצאנו החוצה, האונייה התהפכה לצד השני והשיפוע עבר מצד אחד לצד השני. באיזשהו שלב זה נעצר. אחר כך הבנו שהקפטן רצה להתקרב לחוף ולאחר שנפגע בצד אחד הוא נפגע גם בצד השני".

אשכנזי, כמו עדים נוספים, סיפר על בלבול בשלב החילוץ, שארך יותר מדי זמן. רק בסביבות השעה 1:00 בלילה, כשלוש שעות לאחר הפגיעה בשרטון, החלו לפנות את הנוסעים בסירות ההצלה. הפינוי נמשך שעות ארוכות והיו נוסעים שחיכו עד 6 בבוקר לסירת הצלה. כמה מהנוסעים לא חיכו, והחליטו לשחות בעצמם לחוף מבטחים. "לא היו צעקות, אבל אנשים התחילו להיחלץ", סיפר אשכנזי.

דחיפות בסירות ההצלה

"חלק מאנשי הצוות היו מבולבלים וחלק ניסו להגיד לאנשים לעלות למעלה. היינו בין הראשונים שהגיעו למעלה לסירות ההצלה ושם עיכבו אותנו עד שפתחו אותן. בהתחלה ניסו להרגיע והכריזו ברמקולים שזו רק תקלה טכנית. כולם עמדו ליד הסירות, לא רגועים. זה הגיע למצב שבקושי הצלחנו לעמוד, כי הספינה עמדה בשיפוע משמעותי. ואז פתאום השמיעו שבע צפירות של פינוי, הצפירה האחרונה חזקה ורק אז התחילו להכניס לסירות. היו דחיפות והיה קשה להיכנס".

משפחת אשכנזי הצליחה לתפוס מקומות אחרונים בסירה הראשונה שירדה למים. בדרך לשם, נתקעה בספינה הגדולה בגלל השיפוע, "לפתע הסירה שלנו נפלה, חבטה באונייה הגדולה ונפלה למים. הנפילה הזו היתה מפחידה. ברגע שירדנו למים, זה היה יותר טוב. הרגשנו רגועים יותר. ותוך 10 דקות הגענו לחוף באי סמוך". בבוקר פונו הנוסעים במעבורת מהאי לאדמת איטליה, ושם כינסו אותם בבית ספר ורשמו את שמם.

"אמרו שזו רק תקלה"

הלילה נחתו בישראל מאיר שטרית ורעייתו עדינה יחד עם רוזה ודוד אור, שיצאו להפלגה בספינה ביום שישי. ההפלגה הייתה מתנת יום הולדת של שטרית לרעייתו, לרגל יום הולדתה ה-60. הארבעה הגיעו לארץ ללא המזוודות, שטבעו יחד עם הספינה.

שטרית סיפר על רגעי האימה: "כשעתיים וחצי לאחר שיצאנו מרומא הרגשנו חבטה עזה בצד האנייה. תוך כמה דקות היא נטתה הצידה". הוא סיפר כי אנשי צוות הספינה ניסו להרגיע את הנוסעים, שרוכזו בחדר האוכל. "שמנו לב שהספינה נוטה יותר ויותר הצידה. רצנו מהר לחדרים, שמנו את חגורות ההצלה ופינו אותנו עם סירות ההצלה לחוף.

משפחות שטרית ואור נוחתות בנתב"ג, הלילה(צילום: ירון ברנר)

"נראה שהצוות באנייה בכלל לא ידע מה קורה לספינה ולמה היא נוטה הצידה", הוסיף שטרית. "בהתחלה אמרו שיש בעיה טכנית, שנשרף גנרטור, אבל מסתבר שהיינו קרובים לחוף, אמרו לנו שאנחנו במרחק שני מיילים מהחוף, הסתכלנו מהחלונות החוצה וראינו ממש את הבתים נוגעים באנייה". אשתו עמליה הוסיפה: "הרגשתי כמו בטיטאניק".

עם חגורות הצלה בספינה, לפני החילוץ (צילום: EPA)

על פעולות ההצלה, סיפר שטרית: "ספינות הצלה פינו אותנו לאי סמוך, שלא ניתן היה להוציא אותנו ממנו באותו הלילה. נשארנו לישון שם בתנאים לא תנאים, בתוך בית ספר עם מעט שמיכות. אוכל בכלל לא היה שם".

רוזה דור אמרה שבשבת היה צריך להתקיים תרגיל חירום על הספינה: "אנחנו בלחץ, אבל נתגבר. יצרנו קשר עם בני המשפחה שלנו והרגענו אותם. בחרנו להגיע לארץ היום כדי להיות עם הילדים, וגם כדי שהסיפור הזה יהיה כבר מאחורינו". רוזה הספיקה להחליף את שמלת הערב שלה לג'ינס בטרם ירדה לסירת ההצלה, בניגוד לרוב הנוסעים שירדו בבגדים חגיגיים. למרות הטראומה, הארבעה הבטיחו כי ימשיכו להפליג.

"קוסטה קונקורדיה" שוקעת בים, אמש(צילום: AP)

האיטלקים עדיין לא יודעים בדיוק כמה נוסעים נספו ומעריכים שכ-40 נעדרים. רשימות הניצולים אינן מאורגנות כראוי. חלק מהנוסעים הגיעו לחוף בכוחות עצמם וקונסולים זרים דילגו בסוף השבוע בין בתי חולים כדי לבדוק רשימות נוסעים.

לורנס דייויס, נוסע מדרום אפריקה, סיפר שהוא, אשתו ועוד כ-100 נוסעים קפצו למים ושחו: "עמדנו והמים התחילו להגיע לכפות הרגליים שלי. אמרתי לאשתי 'זהו זה, אנחנו הולכים'. קפצנו למים ושחינו לחוף. כששחיתי, המשכתי להסתכל על הספינה, היא שקעה ורציתי לוודא שאנחנו מתרחקים מספיק, כדי שאם תשקע אנחנו לא נילכד בתוכה. ושחיתי על הגב ואמרתי לאשתי 'לבעוט, לבעוט, לבעוט, לשחות' והגענו עד הקצה, ואז היה צוק וטיפסנו על הסלעים".

הספינה השוקעת, סמוך לאי גיגליו(צילום: רויטרס)

הניצולים עם הגיעם לחוף מבטחים(צילום: AP)

ניצולה אחרת, לודמילה יאצישינה, סיפרה על הכאוס בסירות ההצלה. "היו מעט מאד מושבים שם", סיפרה, "אני ובעלי תפסנו את שני המושבים האחרונים שנותרו. אבל אז הפאניקה החלה ואנשים ניסו לשבור את הדלתות ולעלות על סירות ההצלה. האנשים על סירת ההצלה ניסו לדחוף אותם החוצה כי הסירה כבר הייתה מלאה. אבל אנשים בכל זאת ניסו לעלות על הסירה כי לא נותרו יותר סירות הצלה, אבל נשארו הרבה עדיין על הסיפון".

"כשהתחילו להנמיך את הסירה שלנו למים החבל נקרע ונפלנו", סיפרה, "הם תפסו את הסירה אבל כשהספינה נטתה על צדה כל הזמן היטלטלנו על צידה וניסינו לדחוף את הספינה וחוזר חלילה. הכל הסתיים בטוב והגענו למים בשלום. אצל סירות אחרות זה היה הרבה יותר גרוע".

"אנשים התנהגו כמו חיות"

"הייתה פאניקה מוחלטת. אנשים התנהגו כמו חיות. היינו צריכים לחכות יותר מדי זמן לסירות ההצלה", סיפרה פטריציה פרילי, בת 47. "חשבנו שלא נשרוד את זה. ראיתי מגדלור וידעתי שלא אוכל לשחות רחוק כל כך, אבל הרבה אנשים פשוט קפצו למים. אני חושבת שחלקם מתו".

אנג'ל הולגאדו, בן 50, שעבד כגיטריסט על סיפון הספינה סיפר כי עלה

על סירת הצלה אבל החליט לנטוש אותה כשהבין שהיא עמוסה ביותר מדי בני אדם: "הייתה פאניקה נוראית ופחד, אז קפצתי למים ושחיתי לחוף".

נוסעת מארה"ב סיפרה כי בהתחלה אמרו לה שמדובר בתקלה חשמלית. לדבריה, רק כאשר הגיעה לסיפון כדי לעלות לסירת ההצלה הבינה עד כמה המצב חמור: "לא היה להם מספיק מקום בשבילנו על הסירות אז נאלצנו לחכות. הם אמרו שיחזרו לקחת אותנו ובשלב הזה הספינה החלה לשקוע עוד ועוד בצד שהיינו בו, ובאותו רגע החלטנו שאנחנו חייבים לרדת מהספינה. ועשינו דבר טוב כי החלק הזה שבו עמדנו עכשיו מתחת למים".

העדויות המלאות של הישראלים שהיו בשיט התענוגות מתפרסמות הבוקר ב"ידיעות אחרונות"