משוואה עם שברים: כך צנח מקצוע המתמטיקה
מחסור חמור במורים בעלי הכשרה מתאימה, "עצלנות" של תלמידים, דאגה של מנהלים לממוצע הבגרויות וירידה חדה במספר הסטודנטים הלומדים את המקצוע. המתמטיקה, שמהווה את שער הכניסה ללימודים היוקרתיים בהשכלה הגבוהה, נמצאת במשבר עמוק. משרד החינוך שינה את הליך הכשרת המורים, אך במערכת מזהירים מ"פגיעה קשה בתעשייה הישראלית"
"המשוואה של לימודי המתמטיקה בישראל היא מאוד פשוטה: 1+1+1=0", אומר ש', מורה למתמטיקה ותיק מדרום הארץ. "ברגע שהמורים מקבלים שכר זעום, התלמידים עצלנים ולא מוכנים להשקיע והמנהלים דואגים רק לממוצע הבגרויות, אז התוצאה היא משבר חמור בלימודי המתמטיקה שעלול לפגוע בתעשייה הישראלית בעתיד בצורה קשה".
מקצוע במבחן - לכתבות הקודמות
ביום רביעי הבא ייבחנו עשרות אלפי תלמידים בבגרות במתמטיקה. המקצוע נלמד בישראל כחובה מכיתה א' ועד לי"ב, ולמעשה היא שער הכניסה ללימודים היוקרתיים בהשכלה הגבוהה. עם זאת, השוואות בינלאומיות רבות שנעשו בעשור האחרון מלמדות כי "מלכת המדעים" הישראלית הפכה למקצוע נחבט ומושפל.
במבחני "פיזה" לשנת 2009 דורגה ישראל במקום ה-41 מתוך 64 מדינות, עם ציון מביך של 447 נקודות בלבד. ציון זה נמוך ב-49 נקודות מממוצע מדינות ה-OECD ומדורג הרחק ממדינות כמו פינלנד (541), קנדה (527) והונגריה (494). בנוסף, מנתונים של משרד החינוך עולה כי רק חמישה אחוזים מהתלמידים משיגים מדי שנה תעודת בגרות איכותית הכוללת לימודים מוגברים של שלושה מקצועות מדעיים.
מחקר חדש שערכו לאחרונה ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך ודמיטרי רומנוב מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בדק את פוטנציאל המצוינות הלא-ממומש בקרב תלמידי ישראל. מהמחקר "דורכים על יהלומים" עולה כי ההישגים הנמוכים במתמטיקה נובעים מכך שבתי הספר נמדדים על פי שיעור הזכאות לבגרויות ולא על פי פרמטרים של הגשמת יעדים ומצוינות מדעית.
לפי החוקרים, "הסברה הרווחת במערכת הייתה שרק גאונים לומדים ברמה של חמש יחידות לימוד מתמטיקה ופיזיקה, ועל כן במקרים רבים התלמידים והוריהם, בהצעה של צוות ההוראה,
העדיפו ש'לא להסתכן'". החוקרים טוענים בנוסף כי "לחלק ממורי המתמטיקה והפיזיקה היה נוח לקבל תלמידים עם כישורים גבוהים - דבר שהוסיף הילה למקצוע ולא הצריך מאמץ להתמודד עם תלמידים מאתגרים יותר".
ענת, מורה למתמטיקה מהצפון, אומרת כי "המסרים שהמנהלים מעבירים למורים הם שצריך 'ללכת על בטוח', ולא נורא שהתלמיד ילמד שלוש יחידות במתמטיקה, העיקר שתהיה לו בגרות מלאה. זה חינוך מעוות, כי במקום שנעודד את התלמידים למצוינות ולהתמודדות עם אתגרים, אנחנו עושים בדיוק את ההפך ומרגילים אותם כבר מגיל התיכון לבינוניות מדאיגה".
ד"ר רימון ורומנוב מציינים במחקרם כי נוכח נתונים אלו הוחלט לפני כשנתיים במשרד החינוך על פיתוח התוכנית "עתודה למצוינות מדעית-טכנולוגית", שמטרתה הגדלת שיעור תעודות הבגרות האיכותיות ל-20% עד שנת 2020.
"פוטנציאל התלמידים לא ימומש"
במסגרת התוכנית, בתי הספר נמדדים לראשונה גם על איכותן המדעית של תעודות הבגרות ומקבלים תמריצים לזהות את התלמידים המוכשרים ולעודד אותם למצוינות כבר מגיל חטיבת הביניים על ידי תגבורים ותוספות של שעות למידה בקבוצות קטנות. "התוכנית נשענת על ההנחה שקיים פוטנציאל גדול יותר של תלמידים מצוינים, ברם ללא יד מכוונת מצד מערכת החינוך, פוטנציאל התלמידים הללו לא ימומש", מוסיפים החוקרים.
המשבר בהוראת המתמטיקה בא לידי ביטוי גם במחסור חמור של מורים בעלי הכשרה מתאימה. במכללות ההוראה מדווחים על ירידה חדה במספר הסטודנטים החדשים, ומנתוני
הלמ"ס (2009) עולה כי שליש מהמורים למתמטיקה חצו מזמן את גיל 50 ומרביתם לקראת יציאה לפנסיה. בנוסף, מנתונים שהוצגו לאחרונה בפני חברי ועדת מומחים מטעם האקדמיה הלאומית למדעים עולה כי 42% מהמורים למתמטיקה עד גיל 45 הם בעלי הכשרה אקדמית בתחומים רחוקים ממתמטיקה.
ועדת המומחים הוקמה לבקשת משרד החינוך לפני כשנתיים במטרה לבחון לעומק את סוגיית הכשרת המורים למתמטיקה ובמסקנותיה קבעה כי הידע המתמטי של המורים בישראל חסר ואינו מתאים לצרכים של התלמידים.
לאור זאת, המליצה הוועדה לשנות את הליך הכשרת המורים ולחייב תואר ראשון במתמטיקה (BSc) הנלמד בפקולטות למתמטיקה באוניברסיטאות ולא להסתפק עוד בתואר "הוראת מתמטיקה" (BEd) הנלמד במכללות להוראה מתמקד במיומנויות של פדגוגיה ולימוד בכיתה. בנוסף, המליצה הוועדה למסד "מבחן רישוי" כפי שקיים בלימודי משפטים או רפואה, ורק מי שיצלח את המבחן יקבל אישור ללמד מתמטיקה בכיתה.
חשיבות התואר הראשון במתמטיקה
יצוין כי תקנות משרד החינוך ממילא מחייבות את המורים למתמטיקה בתואר אקדמי בתחום הדעת, אך עד כה היה הנושא נתון לפרשנות וסטודנטים רבים העדיפו ללמוד לתואר BEd הנחשב קל יותר. פרופ' רז קופרמן, חבר הוועדה ויו"ר מכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית, ציין כי "מבחינת הידע המתמטי, מדובר בשני תארים בעלי שם דומה אך איכויות שונות לחלוטין. מהנתונים שהוצגו בפני הוועדה עולה כי חלק ניכר מהמורים בתיכונים הוכשרו במכללות להוראה או שההתמחות שלהם היא בכלל בתחום אחר, ועל כן ראינו לנכון לחדד את החשיבות של התואר הראשון במתמטיקה כתנאי להוראה בבתי הספר העל-יסודיים".
כמו כן, חברי הוועדה אף הביעו תמימות דעים באשר לצורך להעלות באופן גורף את שכרם של המורים למדעים כתנאי לגיוס כוח אדם איכותי להוראה. "כיום חסרים במערכת אלפי מורים למדעים וככל שהשנים יחלפו המצב רק ילך ויחמיר", הוסיף פרופ' קופרמן. "בשנות ה-90' קיבלנו מתנה בדמותה של העלייה הרוסית שהוסיפה לנו כוח אדם איכותי להוראה ודחתה ב-20 שנים את התמוטטות מערך ההוראה, שאנו מתחילים לחוות בימים אלו".
רועי, מורה למתמטיקה מתיכון יוקרתי באזור תל-אביב אמר כי "אנחנו נמצאים ב'מלכוד 22', שכן מצד אחד אנחנו רוצים שיגיעו להוראה מורים איכותיים בעלי כישורים מתמטיים גבוהים, אך מצד שני אם הסטודנטים הם איכותיים אז הם לא יהיו מוכנים לבוא להוראה ולהשתכר פחות מעשרת אלפים שקל בחודש. הגיע הזמן שמדינת ישראל תכפיל את שכרם של המורים למתמטיקה ובִן רגע יקרה קסם ואיכות המורים תעלה פלאים".
"לא מוכנים 'לשבת על התחת'"
המורה רועי מוסיף כי הירידה בהישגי התלמידים נובעת במידה רבה גם מ"אשמתם" של התלמידים עצמם, המחפשים קיצורי דרך ולא מוכנים "לשבת על התחת" ולתרגל את החומר. "דור המיקרוגל אוהב סיפוקים מיידיים ובמתמטיקה אין הצלחות אינסטנט, כאן אי אפשר לזרוק שניצל למיקרוגל ולחכות דקה שיהיה מוכן,
אלא צריך מחויבות ומוטיבציה גבוהה. זה לא שחלילה התלמידים של היום טיפשים, להפך, הם פיקחים מאוד, אבל הבעיה היא שהם מתעסקים רק בדברים שמעניינים אותם וכנראה יש להם עיסוקים חשובים יותר מלשבת כל יום שעתיים בבית ולפתור שיעורי בית".
ד"ר אביגיל צברי, ראש הפורום למתמטיקה במכון מופת וראש רשות המחקר במכללת תלפיות, הוסיפה כי המשבר במתמטיקה הוא גם משבר חברתי-לאומי. "לצערי, אנו חיים בחברה שבה מספר החברים בפייסבוק חשוב יותר מהציון במבחן כזה או אחר ולכן רמת הלימודים נמוכה. זה נכון שלא כולם חייבים לפתור אינטגרלים ברמה גבוהה, אבל בלי מתמטיקה לא נדע לקרוא את הגרפים בחשבון החשמל ולא נצליח לחשב את אחוזי ההנחה בסוּפר ולכן ההורים צריכים להבין שיש להם תפקיד חברתי חשוב בעידוד ההישגיות והמצוינות של התלמידים".
ש', המורה מדרום הארץ, מוסיף כי לעתים יש מעורבות יתר של ההורים, מעורבות הפוגעת מאוד בתלמידים ובמערכת. לדבריו, "לעתים קרובות ההורים לא מוכנים להודות ש'הגאונים' שלהם לא מספיק טובים ובמקום לעודד אותם להתפתח בתחומים אחרים הם מאמללים את הילד ומפעילים לחצים על 'כל העולם' - העיקר שהילד יישב בכיתה של חמש יחידות לימוד".
"תחושות תסכול בקרב תלמידים"
לאה דולב, האחראית על תחום המתמטיקה ברשת אורט, סבורה כי "אין מקום להיסטריה". "לימודי המתמטיקה גרמו בשנים האחרונות לאיבוד פרופורציות וללחץ חברתי מיותר. מבחני 'פיזה' הם חשובים אבל הם בטח לא חזות הכול ואי הצלחה ב'פיזה' עדיין לא פוגעת בעתידה של מדינת ישראל".
דולב אמרה עוד כי "לצערי, החברה הישראלית מייחסת להישגים במתמטיקה יותר מדי כבוד ויוצרת ציפייה מוגזמת ותחושות תסכול קשות בקרב התלמידים. צריך להבין שהמתמטיקה היא מקצוע יפהפה ומאתגר אבל הוא לא מתאים לכולם, ובמקום לדחוף את הילדים בכוח ללימודים צריך לקבוע בסיס ידע מינימלי שיחייב את כולם, ומעבר לכך רק מי שאוהב את המתמטיקה ורוצה בכך יוכל להעמיק בנושא ברמת לימודים גבוהה".
משרד החינוך: "תוספת של 30,000 שעות לימוד"
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד מוביל במהלך שלוש השנים האחרונות שורה של תוכניות לצורך השבחת כוח האדם בתחום הוראת המתמטיקה. בהתאם לזאת, נקט המשרד מספר פעולות, בהן: שיתוף פעולה עם פורום הדיקאנים של המדעים המדויקים באוניברסיטאות לשיבוצם של מסטרנטים (תואר שני)
ודוקטורנטים מצטיינים כמורים בבתי הספר, למקצועות מתמטיקה ומדעים אחרים. כמו כן, המשרד נותן עדיפות למסלול הלימוד מתמטיקה במכללות להוראה ומעניק מלגות בהיקף של כ-20,000 שקל בשנה לסטודנטים מצטיינים הבוחרים ללמוד מתמטיקה. בנוסף, המשרד הכשיר 300 אקדמאים (היי-טקיסטים) לטובת מקצועות המדע ו-163 מהמוסבים שובצו כמורים למתמטיקה בבתי הספר".
עוד נמסר ממשרד החינוך כי "במסגרת תוכנית היעדים אשר מוביל המשרד הוחלט, בין היתר, על התמקדות בקידום ההישגים של התלמידים בלימודי המתמטיקה. בתוך כך, הוסיף המשרד אלפי שעות לימוד לטובת למידה ולטובת הכשרת מורים בתחום המתמטיקה. במהלך שלוש השנים האחרונות (2012-2010) נוספו לטובת לימודי מתמטיקה יותר מ-30,000 שעות לימוד. כמו כן מִנהל מדע וטכנולוגיה מוביל תוכנית להגדלת מספר התלמידים הלומדים מקצועות מדעיים מוגברים, כך שיוכלו לסיים את לימודיהם עם תעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית".
לפנייה לכתב/ת 
