דרים-טים: כבר היינו בסרט הזה
צריך לשכוח מהשוואה בין הנבחרת הנוכחית לזו של 92'. זה לא רק הטיימינג הבעייתי, אלא גם הכדורסל, שרחוק מלהבריק
- לונדון 2012
- העמוד האולימפי של ynet ספורט
היום השלישי בלונדון, צפו בתקצירים:
הפלאשים אמנו נצנצו באלפיהם לפני המשחק, אבל אוהדים לא יצאו מגדרם, בחורות לא זעקו לשמיים ושחקני הקבוצה היריבה שמרו את המצלמות בכלל בחדר ההלבשה. היו קצת חיוכים, פה ושם דאנקים ומישל אובמה ביציע. עוד משחק NBA טיפוסי.
ופה למעשה טמונה הבעיה העיקרית של הנבחרת הנוכחית להירשם בדפי ההיסטוריה - הטיימינג. אפשר לעשות השוואה מקצועיות בין לברון לג'ורדן (יש כמה
דתות שיראו בזה חילול השם), אבל נקודת הפתיחה בעייתית. מייקל, לארי ומג'יק היו דבר בלתי נתפס, בלתי מושג. אגדה אורבנית שתפסה תאוצה בשנות השמונים עם שידור של פעם בשבוע (אולי) ומיתוסים שנבנו על הנייר. אי אפשר היה שלא להתרגש.
כאן, אפילו כשאתה מריח את הזיעה של בראיינט על הפרקט (שם אפטר שייב הבחור), אתה מרגיש שכבר ראית את זה. אולי זה היה ב-HD על המסך או אולי בטופ 10 היומי באינטרנט, אבל כבר ראית אותו הכי קרוב שאפשר, רק בלי הריח.
והיה גם משחק. על פניו צרפת אמורה הייתה להיות אולי המשוכה הגבוהה ביותר עבור האמריקנים. סוג של העתק אירופי עם אתלטים כמו ניקולה באטום
ו-ווירטואוזים כמו טוני פארקר (שהיה אתמול א-לה קארים עבדול ג'אבר). רק שהרכז הגיע למשחק עם פציעה והיה חלש, ובאטום צבר מהר עבירות.
מדהים היה לראות את הכוח ההתקפי הבלתי נגמר של האמריקנים, כשכל 12 השחקנים עלו על לוח התוצאות. העובדה ש-20 עבירות נשרקו לחובתם בחצי הראשון, וכמעט כל החמישייה הייתה בבעיית עבירות, לא הפריעה למחליפים להגדיל את הפער בהדרגתיות.
נדמה שייקח כמה משחקים לשחקנים של מייק ששבסקי להתרגל לאירופה. לעובדה שכאן "שומרים נגיעה", ודחיפות ומאבקים שלגיטימיים באמריקה, כאן הם טאבו. מדהים היה לראות גם את כריס פול מבצע "משיכה", על צורת כדרור שהוא מבצע מאז הקולג'. ובכלל, מלבד כמה ריחופים, המשחק האמריקני פשוט לא היה יפה לעין, בוודאי לא כמו זה של הספרדים שניצחו לאחר מכן את הסינים 81:97 עם 27 אסיסטים מרשימים.
חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:
בקיצור, דרים טים זה לא. גם כי יותר מדי דאנקים לא היו, אבל גם כי הנבחרת ההיא אפשרה לאנשים לחלום. הצרפתים, הספרדים ושאר שחקני ההווה, הם אלה שהלכו לאימון בקט סל כי הם רצו לשחק כדורסל כמו הדרים טים. פעם חלמו להטביע מקו העונשין כמו ג'ורדן. הדבר הבא צריך להיות ילדים שחולמים למסור עם הרצפה לצעד וחצי כמו הספרדים.
לפנייה לכתב/ת 
