הנקודה הרגישה של האיסלאם
המתקפה על הקונסוליה האמריקנית בבנגזי חושפת שניים מהכוחות הפועלים במהפכות "האביב הערבי", שעדיין לא הושגה הכרעה ביניהם. וגם: אם המוסלמים מאמינים שהנביא הוא רק בשר ודם, למה הפגיעה בו נתפסת כחמורה כל כך?
הנביא מוחמד תמיד היה נקודה רגישה אצל המוסלמים בעולם. בהכנתו של הסרט ההוליוודי הידוע ביותר על מוחמד, "המסר" (The Message, 1977), השתתפו אנשי דת מהעולם הסוני והשיעי והיוצרים נזהרו שלא להראות את פניו של הנביא. כל זלזול או הלצה הנוגעת לנביא האיסלאם מעוררים גל מהומות בעולם כולו. לא כך כאשר עולה לאקרנים סרט הלועג לנצרות או ליהדות. מדוע רגישים המוסלמים לכבודו של מוחמד במידה רבה כל כך, אף שהם מודים כי הוא רק בשר ודם?
המהומות בבנגזי שבלוב חשפו את נוכחותם המדאיגה של גורמי אל-קאעידה במדינה. כאשר פרץ "האביב הערבי" בלוב בשנה שעברה הזהיר המנהיג מועמר קדאפי כי במקומו ישתלט אל-קאעידה.
גם המודיעין האמריקאי ידע על נוכחותם של גורמים אלה בלוב ועל אימוניהם באפגניסטן, כפי שחשפו מסמכי ויקיליקס. אחרי החיסול הברוטלי של קדאפי, התנופף דגל אל-קאעידה מעל בניין בית המשפט בעיר בנגזי.
האמריקנים גם ידעו כי מנהיג המורדים בבנגזי, עבד אל-חכים באלחאג', היה חבר אל-קאעידה בעבר ושוחרר על ידי קדאפי ב-2010. ה-CIA ידע כי הארגון מתארגן באזורים העניים והמוזנחים של מזרח לוב. אין ספק כי חיסול שגריר דורש הכנה ממושכת, תצפיות ומודיעין. העיתוי של הפיגוע למחרת יום השנה לפיגועי 11 בספטמבר אינו מקרי כלל.
הפגיעה בנביא מוחמד חשפה בעיה עמוקה הטמונה במהפכות הערביות. "האביב הערבי" מורכב למעשה משלוש שכבות: הרובד העממי המנהל מאבק חברתי, הרובד האיסלאמי המנהל את הפן הפוליטי ודואג לניצחון התנועה האיסלאמית בבחירות אחרי נפילת המשטר, והצד האיסלאמי הקיצוני שהוא חשאי בדרך כלל ומסמל את ניסיון אל-קאעידה "לתפוס טרמפ" על המהפכות ולנצלן להגברת הטרור והג'יהאד העולמי (ראה המקרה של סוריה היום, כפי שתיארתי כאן).
אם כן, הפיגוע בלוב מהווה מחדל ביטחוני אמריקאי חמור ביותר, אולם גם עידוד המהפכות הערביות אינו משרת את האינטרס האמריקאי, כי הוא יוצר תשתית איסלאמית במזרח התיכון.
מה שהנביא מזכיר למוסלמים
כדי להבין כיצד יכול סרט דל תקציב, טיפשי וחסר חשיבות, להביא לפגיעה בהמוני מוסלמים ברחבי העולם, יש להבין את מעמדו של מוחמד באיסלאם. לפי האמונה המוסלמית, כל האיסלאם בנוי על המסר שהעביר המלאך גבריאל למוחמד כאשר הגיע הנביא לגיל 40. מכאן ואילך, נתפסו כל דבריו ומעשיו למודל חיקוי לכל מוסלמי, או בערבית: "סונה". כדי למנוע מצב שבו יולכו מאמיניו שולל, קבעה השריעה (החוק המוסלמי) כי מוחמד היה מושלם ומעולם לא טעה. לפי האיסלאם, המלאך גבריאל שמר עליו מפני טעות.
הפגיעה בנביא מוחמד מעוררת זעם בקרב המוסלמים מסיבות נוספות. הנביא מוחמד והאנשים שהקיפו אותו במאה השביעית מסמלים את תור הזהב של האיסלאם ואת ראשיתה של האימפריה המוסלמית של ימי הביניים, שהייתה פסגת התרבות העולמית עד המאה ה-12.
הפגיעה בנביא מוחמד מזכירה לכל מוסלמי את מצב הנחיתות מול המערב שבו שרוי העולם המוסלמי מאז המאה ה-19, ואת החלום המוסלמי לחזור לעליונות התרבותית, הפוליטית והצבאית של ימי הביניים.
כל פגיעה בנביא מוחמד מעניקה לגיטימציה מוסלמית לפעולות טרור כגון זו שביצע לאחרונה אל-קאעידה ומטשטשת את הגבול בין מוסלמים קיצוניים ומתונים.
אנו עתידים לראות בשנים הבאות מאבק בין שני הרבדים האיסלאמיים שהשתלטו על "האביב הערבי": המאבק בין התנועות האיסלאמיות המכונות "מתונות", בעיקר האחים המוסלמים התופסים את השלטון, נגד אל-קאעידה וגורמי ג'יהאד עולמי, כגון זה המתחולל לאחרונה בצפון סיני. בינתיים, המערב יצטרך להיות זהיר יותר כאשר מדובר בנביא מוחמד, בעיקר מפני שהוא מסמל את כבודם של כ-1.4 מיליארד בני אדם.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות", יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
