"אין הרבה אפשרויות": דלת סגורה לעובדי "כיתן"

העתיד צופן בחובו עבודות זמניות, דיווח מורכב לילדים ותחרות לא שוויונית על מקומות עבודה מול צעירים, כך חשו אמש (יום א') עובדיו הוותיקים של מפעל "כיתן" בדימונה, שקיבלו עם בוקר את הודעת ההנהלה על סגירת השערים.

"עדיין לא סיפרתי לילדים שלי. הם ידעו על הקשיים, אבל זה קשה לעכל שאבא יישב בבית בלי עבודה", סיפר ל-ynet אחד מעובדי המפעל, אב לארבעה ילדים. "מגיל צעיר עבדתי. עם הזמן, הגעתי לכיתן, לעבודה נוחה עם תנאים יחסית טובים. גם היחס היה טוב, אבל גם זה נגמר לנו. כולנו עצובים מאוד. בדימונה אין הרבה אפשרויות. זו עיר קטנה. לא רק למבוגרים אלא גם לצעירים", אמר, תוך שהוא מבקר את התנהלות יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בנושא.

מפעל "כיתן" הוקם בשנת 1958 ובשנות השיא העסיק כ-1,700 עובדים. היום מונה מצבת עובדיו 40 בני אדם, לאחר שבשנתיים האחרונות נקלע לקשיים ועשרות עובדים פוטרו ממנו. מנכ"לית המפעל, אסתר אלדן, הודיעה על סגירתו בסוף החודש, והוסיפה כי נעשים מאמצים להשכיר את שטח המפעל לחברה תעשייתית אחרת, "כדי לספק מקומות תעסוקה. לאחר שנים רבות של הפסדים כבדים, לא נוכל להמשיך בייצור במפעל, אני רוצה להודות לעובדים שעבדו במפעל שנים רבות".

אבי אבישר, 62, סיים 11 שנות עבודה וחצי במפעל, והפך בשעות בוקר לאחד מאותם עובדים שזכו לתודה. "הסיכויים שלי להתקבל למקום עבודה אחר אפסיים. להתמודד מול חיילים משוחררים או צעירים? אחרי שאנוח קצת אחפש עבודה. אולי באבטחה, בתי מלון, מה שיהיה. הרבה סיכויים בחוץ אין לנו. ניאלץ להתפרנס מעבודות זמניות".

א', עובדת אחרת במפעל, ניסתה לסכם בעצב 21 שנות פרנסה. "זו אימפריה שהולכת ונמחקת. זה כואב, אבל זה היה כתוב על הקיר. אין זכות קיום לטקסטיל בארץ. ההודים, הסינים והטורקים השתלטו על המצב".

תוך ניסיון לשמור על גישה מעשית יותר, הוסיפה כי "לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. אין מנוס. כיתן תיסגר. אני

ריאלית. ראינו כבר לפני שנה שזה עומד להיסגר, אבל הסתירו את זה. פיטרו 400 עובדים ואיש לא דיבר. לא הוועד, לא ההסתדרות ולא התקשורת. עכשיו, שנשארנו רק אנחנו, פתאום עושים רעש. אבל זה כבר לא יעזור. הגורל של ה-400 יהיה הגורל של ה-40. חלק ימצאו עבודות וחלק לא".

סופו העגום של המפעל היה ידוע מראש עבור רוב המפוטרים, שהעריכו מבעוד מועד את השלכות הידרדרות התעשייה. "ידענו מזמן שזה הולך לקרות. אין חזרה אחורה. הפגנות לא יעזרו. השאלה היא כמה פיצויים ישלמו", סיפר אחד העובדים. "גם העירייה ידעה שהמפעל הולך להיסגר וגם ההסתדרות. כולם ידעו. אני הייתי מוכן לזה כבר שלוש שנים".

ואולי יש פתח לתקווה. שר התמ"ת שלום שמחון הנחה את משרדו לסייע למפעל. מרכז ההשקעות במשרד ניהל מגעים מתקדמים עם חברה במרכז הארץ מתחום הטקסטיל להעתקת פעילותה לדימונה במהלך שיסתכם בכ-30 מיליון שקלים. החברה, על-פי הבקשה, תקלוט את מרבית מפוטרי "כיתן". משרד התמ"ת פנה למשרד האוצר לקבלת תקציב להעתקת המפעל.

תגובת כיתן

אסתר אלדן, מנכ"לית כיתן, אמרה: "בימים אלה אנו עושים מאמצים להשכיר את שטח המפעל לחברה תעשייתית אחרת וזאת על מנת לספק מקומות תעסוקה לעובדים שיסיימו עבודתם במפעל. בשנתיים האחרונות כבר הושכרו חלקים משטחי המפעל ל-2 חברות אחרות בתחום התעשייה והלוגיסטיקה ורבים מעובדי המפעל נקלטו על ידי חברות אלה".

"לאחר שנים רבות של הפסדים כבדים, לא נוכל להמשיך ביצור במפעל, אני רוצה להודות לעובדים שעבדו במפעל שנים רבות". אלדן ציינה כי הקושי של תעשיית הטקסטיל הוא גדול, עלויות העבודה, האנרגיה והיבוא המתחרה, לא משאירים מקום לתעשיית טקסטיל בישראל.