שתף קטע נבחר

צילום: AP, רויטרס

ה"וינסנטי" חזר: הקאמבק של וינס קרטר

אחד המעופפים הגדולים בהיסטוריה מנסה להוכיח שגם בגיל 36, הוא אחד הסקוררים הכי גדולים של 15 השנים האחרונות. בדרך לשם, הוא גם היה שמח להחליף קבוצה ולזכות באליפות. וגם: האם מישהו הזיז את מיאמי מפסגת הדירוג? דירוג העוצמה חוזר

עבור כמה מחובבי ה-NBA הצעירים של היום, אלה שנמצאים באזור גיל 23 ומטה, שנות ה-90 היו עמומות למדי.

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

הם לא באמת זכו לראות את מייקל ג'ורדן בגדולתו, או לפחות לא ממש הצליחו להפנים את העליונות שלו על כל השאר, בתקופת השיא האמיתית שלו בתחילת העשור. אפילו לא בעונת ה-10:72 הבלתי נשכחת ב-95/96. ככה זה כשאתה רואה בחור בחולצה אדומה מתעופף לך מול הטלוויזיה, ואתה בסך הכל בן שנתיים או שלוש, אפילו ארבע. לך תזכור אם זה מייקל ג'ורדן או באגס באני.

 

וינס קארטר. עונה בלתי נשכחת ב-2000 (צילום: AP) (צילום: AP)
וינס קארטר. עונה בלתי נשכחת ב-2000(צילום: AP)
 

 

אז עבורם, וגם רבים אחרים, לפחות לתקופה קצרה ה-"מייקל ג'ורדן" היה וינס קרטר. זה אירע בשנת 2000, כשהוינסנטי השתלט על טורונטו, על הליגה, הפך לדבר הגדול הבא ובעיקר - השתלט על אותה תחרות הטבעות בלתי נשכחת באולסטאר של 2000, עם מופע הדאנקים המרשים בהיסטוריה, כנראה, והתחרות המעניינת האחרונה בהיסטוריה. בוודאות. (תוסיפו לזה את הדאנק הגדול בהיסטוריה באולימפיאדת 2000 במדי ארה"ב).

 

תקצירים ב-ynet ספורט:

 

רק שמאז עבר קרטר לא מעט דרכים עקלקלות בחייו. הרבה ירידות, מעט עליות, יותר מדי שינויי קבוצות ואפס טבעות. "מייקל ג'ורדן החדש", שרד בדיוק לעונה אחת.

 

יותר טוב מזה לא תמצאו. 100 הדאנקים הגדולים בקריירה של קרטר

 

צפו בתחרות ההטבעות המפורסמת משנת 2000

 

הכוכב שדעך

עבור רבים, הקריירה של קרטר, שחגג לפני חודש וחצי 36, נעה בין כישלון למאכזבת. בטורונטו הוא בעיקר הטביע, לניו ג'רזי הוא הגיע אחרי השיא של ההעפלה לגמרים בראשות ג'ייסון קיד וקניון מרטין, ורק עם אורלנדו הצליח בפעם היחידה בחייו להגיע לגמר אזורי (2010, הפסד 4:2 לבוסטון), אבל הוא כבר לא היה השחקן המוביל בקבוצה.

 

אחרי שעבר לפיניקס ונחת בדאלאס, הציג קרטר ב-2012 את העונה הגרועה בקריירה שלו. 10.1 נק', 2.3 אס' וקצת יותר מ-41 אחוז מהשדה. בקיצור, עוד שחקן משלים בליגה של סופרסטארים. שלא לדבר על זה שגם הגיל כבר עשה את שלו על ענייני האווירודינמקה. רק השם והנוסטלגיה נשארה.

 

קארטר חוזר לימים היפים, אפילו קובי נהנה (צילום: MCT) (צילום: MCT)
קארטר חוזר לימים היפים, אפילו קובי נהנה(צילום: MCT)

 

אבל השנה משהו קרה. בארה"ב קוראים לזה "הטרנספורמציה של וינסנטי". קרטר הסכים לקבל על עצמו תפקיד של שחקן משלים שעולה מהספסל, והפך לאחת מנקודות האור הבודדות בעונה העגמומית של המאבריקס.

 

13 נק' בממוצע (14.6 בעשרת המשחקים האחרונים), 3.8 ריב' וכמעט 43 אחוז מהשדה ו-56.9 אחוז ב"קליעה אמיתית (true shooting)", מה שממקמם אותו במקום ה-38 בליגה. ובעיקר - התברגות על בסיס שבועי ב-10 המהלכים של הלילה, עם כמה דאנקים שמזכירים את הימים היפים, אלה של תחילת המיליניום.

 

"אני נהנה לשחק את המשחק", אמר קרטר, שנשמע הרבה יותר מפוכח בשנים אלה. הרבה פחות עצבני על עצמו, עם הרבה פחות חרטות ובעיקר עם הידיעה שהוא צריך ליהנות ממה שהוא יכול, רגע לפני שזה נגמר. "אני נהנה להיות מנטור עבור הרבה חבר'ה צעירים, לכוון אותם, לעזור גם בהחלטות מקצועיות למאמן. המטרה העיקרית? כמובן, לזכות באליפות".

 

האם זה הדאנק הגדול ביותר?

 

לפני לארי בירד

האמת היא שקצת מוזר לומר על שחקן שמדורג במקום ה-28 בכל הזמנים בנקודות (כמעט 22 אלף בקריירה, שני מקומות מעל לארי בירד), שהייתה לו קריירה מאכזבת או מפוספסת. תוסיפו לזה 8 הופעות במשחק האולסטאר, וקיבלתם את אחד הפרצופים המזוהים של העשור הקודם בליגה.

 

אם דאלאס לא הייתה כל כך חלשה העונה (33-27), קרטר גם היה מועמד ראוי לתואר השחקן השישי של העונה. אבל הוא יסתפק בהעלאת המניות שלו ובטרייד טוב שישלח אותו למועמדת אמיתית לתואר, רק כדי באמת לסיים את הקריירה בטעם טוב. אחרת, כל מה שנזכור מהקריירה של וינס קרטר, זה אותו נתלה על הטבעת עם המרפק. גם שווה משהו.

 

לברון ג'יימס. מי יכול לעצור אותו ואת מיאמי? (צילום: AP) (צילום: AP)
לברון ג'יימס. מי יכול לעצור אותו ואת מיאמי?(צילום: AP)

 

דירוג העוצמה

14 יום עברו מאז הדירוג האחרון. 14 יום שהיו שייכים בעיקר לקבוצה אחת ולשחקן אחד. אבל מה עם כל השאר?

 

מקום 1 – מיאמי היט 14-45 (בדירוג האחרון: 1)

בשבועיים האחרונים: 0-7

16 ניצחונות ברציפות ושיא מועדון למיאמי. אז לא מקום ראשון? שימו לב ללברון ג'יימס, שעל פי ESPN, עשוי להפוך לשחקן הרביעי בהיסטוריה שהוא לא סנטר וקולע 27 נק' ומעלה ב-56 אחוז מהשדה לפחות (קארל מאלון, אדריאן דאנטלי, צ'ארלס בארקלי)

 

2 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 16-45 (בדירוג האחרון: 6)

בשבועיים האחרונים: 1-6

עם ניצחונות על הלוס אנג'לסיות, בניו יורק ועל שיקגו, הת'אנדר חוזרים שוב להיות הקבוצה השנייה הכי טובה אחרי האלופה. אבל כשראסל ווסטברוק קולע 30.8 נק' בחמשת המשחקים האחרונים, אולי כבר יש צמד טוב יותר בליגה מאשר לברון-ווייד?

 

בלייק גריפין. הספקתם לראות את הדאנק המדהים שלו? (צילום: AFP) (צילום: AFP)
בלייק גריפין. הספקתם לראות את הדאנק המדהים שלו?(צילום: AFP)

 

3 – דנבר נאגטס 22-40 (בדירוג האחרון: 8)

בשבועיים האחרונים: 0-8

קבוצת הרצפים של ג'ורג' קארל מקבעת את מעמדה כקבוצת הבית הטובה ביותר במערב, עם 3-27, ממש כמו מיאמי. ועדיין, אף אחד לא מהמר שהיא תעבור שלב בפלייאוף, נכון?

 

4 – סן אנטוניו ספרס 14-48 (בדירוג האחרון: 2)

בשבועיים האחרונים: 2-4

טוני פארקר נפצע וייעדר חודש, אבל הפופוביצ'ים הסתדרו מול דטרויט ושיקגו. בכלל, הספרס במאזן 1:5 העונה ללא רכז הצרפתי, אבל אפשר לתת לו להחלים מהפציע בקרסול בשקט.

 

דנבר נאגטס. אף אחד לא חושב שהיא תעבור שלב בפלייאוף, נכון? (צילום: AP) (צילום: AP)
דנבר נאגטס. אף אחד לא חושב שהיא תעבור שלב בפלייאוף, נכון?(צילום: AP)

 

5 – לוס אנג'לס קליפרס 19-44 (בדירוג האחרון: 3)

בשבועיים האחרונים: 2-5

יופי, אז הם ניצחו את יוטה ואת אינדיאנה, והפסידו במשחק צמוד לאוקלהומה וגם לדנבר. אבל תגידו, את הדאנק ההיסטרי של בלייק גריפין כבר ראיתם? לא? תתביישו לכם.

 

6 – ממפיס גריזליז 19-40 (בדירוג האחרון: 7)

בשבועיים האחרונים: 1-5

אם הפסדת בשבועיים האחרונים רק למיאמי, כנראה שאתה ממש טוב. כולם חשבו שהמעבר של רודי גיי יהרוס את המרקם הקבוצתי, אבל הדובים כבר עם 1-11 מאז לכתו. היכול להיות דבר כזה, טרייד בו כל הצדדים מרוויחים? תשאלו את הראפטורס.

 

קובי בראיינט בטירוף. הלייקרס עלו על דרך המלך? (צילום: AP) (צילום: AP)
קובי בראיינט בטירוף. הלייקרס עלו על דרך המלך?(צילום: AP)

 

7 – אינדיאנה פייסרס 23-38 (בדירוג האחרון: 5)

בשבועיים האחרונים: 2-5

האמת היא שאם לא ההפסד הדרמטי 83:81 לבוסטון בלילה שבין רביעי לחמישי, היינו כנראה שמים את הפייסרס של פרנק ווגל יותר גבוה. אבל שימו לב לנתון הבא: אינדיאנה היא היחידה מבין ארבע הראשונות במזרח או ארבע הראשונות במערב, שמחזיקה במאזן חוץ שלילי (16-13). שזה אומר סיבוב אחד בלבד בפלייאוף וזהו. לא?

 

8 – ניו יורק ניקס 21-37 (בדירוג האחרון: 9)

בשבועיים האחרונים: 3-5

אז נכון, הניקס עם חמישה ניצחונות בשבעת המשחקים האחרונים, כשההפסדים היחידים בא מול מיאמי ואוקלהומה, אבל תרשו לנו לא להתלהב יותר מדי מניצחונות על הסיקסרס, קליבלנד, דטרויט ו-וושינגטון.

 

בוסטון. מזמן לא ראינו אותה בדירוג העוצמה (צילום: AP) (צילום: AP)
בוסטון. מזמן לא ראינו אותה בדירוג העוצמה(צילום: AP)

 

9 – לוס אנג'לס לייקרס 31-31 (בדירוג האחרון: 10)

בשבועיים האחרונים: 2-6

"זה המשחק שיכול להגדיר את העונה שלנו", אמרו בלוס אנג'לס אחרי ה-102:108 על ניו אורלינס והחזרה מפיגור 25 נק'. קובי בראיינט קלע בפעם השישית העונה מעל 40 נק' (הכי הרבה יחד עם קווין דוראנט) ועשה זאת בפעם ה-118 בקריירה (שלישי אחרי ווילט צ'מברליין עם 271 ומייקל ג'ורדן עם 173).

 

10 – בוסטון סלטיקס 27-33 (בדירוג האחרון: לא הייתה)

בשבועיים האחרונים: 1-5

היא לא הכי טובה, לא הכי מוכשרת, אבל בוסטון בדרך לתואר "הקבוצה הכי הירואית של השנה". ללא רז'ון רונדו וללא לאנדרו בארבוסה, הקו האחורי הדליל של הסלטיקס עושה פלאים. ותודה לפול פירס שמתעלה על עצמו (21.2 נק' בחמשת המשחקים האחרונים).

 

למעקב ותגובות: @sDavidovitch

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים