התפרעות במופע יניב ד'אור ביוהנסבורג
במהלך הופעת יניב ד'אור ביוהנסבורג, פרצו מפגינים פרו-פלסטינים לאולם ואחת מהם פוצצה על הבמה פצצת סירחון. את עבודת המאבטחים עשה הזמר, שהניף אותה אל אחורי הקלעים. "ראיתי את השנאה בעיניים. זה יכול היה להיגמר אחרת"
הזמר יניב ד'אור שהופיע לכבוד יום העצמאות ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, נאלץ להפסיק את הופעתו בעקבות התפרצות מפגינים פרו פלסטינים לאולם, אשר צעקו סיסמאות נגד ישראל - ואחת מהן אף השליכה פצצת סירחון אל הבמה. המופע המשיך רק לאחר שד'אור בעצמו משך את המפגינה האלימה אל מאחורי הקלעים - ואנשי הבטחון פינו אותה מהמקום.
זמרים שרים לכבוד עצמאות 65 לישראל
זה אמור היה להיות אירוע נוצץ וחגיגי במיוחד, קהל של מאות הגיעו אמש לחגוג את יום עצמאותהּ ה-65 של מדינת ישראל שארגן, כמדי שנה, ארגון הגג של הקהילות היהודיות בדרום אפריקה. על תזמורת סימפונית ומקהלה רבת משתתפים ניצח דודי זבה ובקדמת הבמה עמד זמר הקונטרה טנור הישראלי, יניב ד'אור. לצדו השתתף במופע גם הזמר עופר כלף. האבטחה, כנהוג באירועים מסוג זה, היתה לוחצת.
טלפונים מאיימים שהגיעו לשגרירות ישראל ביוהנסבורג בימים שקדמו לאירוע והודיעו על כוונות של ארגונים פרו פלסטינים לפוצץ את האירוע, הובילו להגברת מערך האבטחה. איומים מסוג זה, שרק בחלקם ממומשים, הפכו בשנים האחרונות לעניין שבשגרה ובשגרירויות ישראל ברחבי העולם מתורגלים היטב בנהלים. מי שפחות מתורגל הם אלה שעומדים בקו הראשון, אמנים ישראליים שבכל פעם מחדש מוצאים את עצמם בסיטואציות בלתי אפשריות כי העיקר הוא שההצגה חייבת להימשך.
אתמול היה זה תורם של מאסטרו זבה וד'אור. "זה התחיל כבר בחלק הראשון של המופע", מתאר ד'אור את השתלשלות האירועים: "על אף האבטחה המטורפת שהיתה מחוץ לאולם, ברגע מסוים נכנסו מפגינים מהדלתות והתחילו לצעוק סיסמאות נגד הכיבוש ולמען שחרור פלסטין.
"זה היה מלחיץ אבל כשהמאבטחים הוציאו אותם בכוח מהאולם, חשבתי שזה יעבור אבל אז כשהחל החלק השני של המופע, פתאום משום מקום התפרצה לבמה אישה שישבה בשורה הראשונה והתחילה לצעוק. לא הספקתי להבין מה קורה והיא פוצצה על הבמה פצצת סירחון. בלי לחשוב חיבקתי אותה, הנפתי אותה באוויר וככה הוצאתי אותה מהבמה אל אחורי הקלעים ומסרתי אותה לאנשי הביטחון".
לא פחדת?
"האינסטינקט היה הרבה יותר מהיר מהמחשבה. הבנתי שמשהו לא בסדר ופעלתי. הספיק לי לראות את השנאה בעיניים שלה כדי להתעשת. בדיעבד חשבתי שזה עלול היה להיגמר אחרת. שאלוהים ישמור, היא יכולה היתה לדקור אותי או גרוע מזה לפגוע בכל האנשים שעמדו על הבמה. עם המנצח, הנגנים, זמרי המקהלה והרקדנים היינו שם יותר ממאה איש".
על אף הדרמה שהתחוללה ד'אור לא הפסיק לשיר. גם התזמורת והמקהלה המשיכו לנגן. בסופו של אירוע הקהל נעמד על רגליו. "ברור לי שמדובר באקט סימבולי. בשבילנו זה יום העצמאות. בשבילם זו הנכבה. לכל אדם יש את הזכות להביע את דעתו, להתנגד ולמחות אבל חייבת להיות הפרדה בין פוליטיקה לאמנות. יש דרכים אחרות ואפקטיביות יותר למחאה", אומר ד'אור.
"בלי להיכנס להגדרות פוליטיות, אני אמן מבצע שמופיע בכל העולם. אני דוגל במדינה פלסטינית ומאמין בחיים משותפים ומה שקרה אתמול העלה בי הרבה מאד שאלות קשות שנעות בין כעס לרגשות אשם. בסופו של דבר נותר טעם מר ותערובת רגשית מוזרה. אתמול הייתי אמן ישראלי. כשזה קרה שרתי את 'אלי אלי' שיר שמתייחס לשואה שכתבה חנה סנש והניסיון לחבל ברגע הזה בצורה כל כך אלימה זה לעבור את גבול הטעם הטוב. לפגוע באמנים ובאמנות זה להחטיא את המטרה. אני מזדהה עם הכאב שלהם, מבין אותו, אבל מה שקרה אמש לא קשור לפטריוטיזם אלא לשנאה".
מאסטרו זבה מודה שעל החוויה הזו היה מעדיף לוותר. "הייתי עסוק עם התזמורת והמקהלה אז לקח כמה שניות להבין את גודל הדרמה שמתחוללת
בקדמת הבמה. זה היה מפחיד כי לא ידעתי אם היא חמושה או לא ולך תדע איך זה ייגמר. יניב התנהג כמו ג'יימס בונד, זה היה מדהים".
הקונטקסט של הערב העצים לדבריו את משמעות החוויה. "זה ערב שבמהלכו הרגשתי במובן העמוק ביותר מה זה אומר להיות יהודי. זה בא לידי ביטוי במוזיקה, בטקסטים שהוקראו ובקטעי הוידאו שהוקרנו על מסך ענק. ניצחתי וראיתי מול העיניים תמונות של ילדים, ניצולי שואה, תמונה של גלעד שליט. הייתי עם דמעות בעיניים ואז פתאום אתה חשוף לגילויי גזענות כמו זו שחווינו. זה משהו שקשה לעכל", הוא אומר ומדגיש: "אנחנו לא חיילים או בסיס צבאי, אנחנו אמנים ולתקוף אותנו זה הדבר הכי פשוט שיש, אבל זה לא חוכמה".
זבה וד'אור מדברים לא רק על הקונטקסט שהעצים את החוויה הלא נעימה אלא גם על מיקום האירוע בדרום אפריקה וההשוואה הרווחת בעולם בין משטר האפרטהייד לכיבוש הישראלי. "המרקם האנושי בדרום אפריקה כל כך שביר והניסיון לרפא את הקרעים בין שחורים ללבנים הוא יומיומי ולכן כשאתה נוכח דווקא במקום הזה מול גילויי שנאה אנטישמיים ואנטי ישראליים, אתה שואל את עצמך שאלות קשות על הזהות שלך ונשאר בלי תשובות", אומר זבה.
