הגזירות של לפיד: העלאות מסים ב-5 מיליארד ש'
שר האוצר הציג לראש הממשלה את התוכנית שלו לתקציב המדינה הבא, שיכלול קיצוץ 18 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה, לצד העלאות מסים בשווי 5 מיליארד שקל. לפיד גם מבקש להעלות את יעד הגירעון ל-3.25%, ואם נתניהו לא ייעתר לכך, ייתכנו העלות מסים נוספות. לפיד: "זהו תקציב של תקווה. נעבור מתרבות של קיצבאות לתרבות של עבודה"
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד קיימו היום (ב') פגישה ממושכת עם ראשי אגף התקציבים בנוגע לתכנית תקציב המדינה הבא, לשנת 2014-2013. בפגישה הציגו אנשי האוצר לנתניהו תכנית לקיצוץ הוצאות הממשלה ב-18 מיליארד שקל בשנים הקרובות.
עוד על הקיצוצים הצפויים והעלאות המסים:
- לפיד: נסייע לחברות התעופה בהוצאות הביטחון
- לפיד עדכן את נתניהו: מסים על מוצרי יוקרה
- לפיד כתב בפייסבוק: אקח החלטות קשות - כמו משה רבנו
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
הקיצוץ יושג מקיצוץ של כארבעה מיליארד שקל בכל אחד מארבעת הסעיפים מרכזיים: ביטחון, קצבאות ילדים, שכר עובדי מדינה ותשתיות. בנוסף, יערכו קיצוצים נקודתיים של תכניות ממשלתיות קטנות יותר, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כל אחת, מה שיצמצם את הוצאות הממשלה בעוד 2 מיליארד שקל בשנה.
עם זאת, יעד הגירעון הנוכחי לשנה הבאה הוא 2.75%. ראש הממשלה טרם נתן את הסכמתו להעלאה נוספת של יעד הגירעון לכ-3.25% מהתמ"ג, לאחר שהועלה כבר בקיץ שעבר על ידי שר האוצר הקודם יובל שטייניץ. אם יתעקש נתניהו על שמירה על יעד הגירעון הנוכחי, ידרשו העלאות מסים נוספות.
מוצרי יוקרה יתייקרו, ייבחן המיסוי על ניצול משאבי טבע
כבר עתה ידוע על מספר צעדים להעלאת הכנסות המדינה ממסים, שעליהם החליט שר האוצר. הראשון הוא העלאת מסי הקניה על שורה ארוכה של מוצרים הנחשבים ל"מותרות": מכוניות מעל שווי מסוים, פרוות, אלכוהול, סיגרים, טרקטורונים, מטוסים פרטיים, יאכטות, מסכי טלוויזיה מעל 50 אינץ', אופנועי ים ואופנועים כבדים.
בנוסף, מתכננים באוצר להטיל מיסוי יתר על דירות יוקרה ולהקים ועדה שתבחן את האפשרות להעלות את שיעור המיסוי על ניצול משאבי טבע של המדינה.
צעדים אלה צפויים להכניס לקופת המדינה כ-1.5-1 מיליארד שקל, ובשלב זה לא חושפים בממשלה את העלאות המס הנוספות. העלאה נוספות של המע"מ באחוז, ל-18%, צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בכארבעה מיליארד שקל בשנה ומהעלאה של מס הכנסה ב-1% החל מהמדרגה השלישית (למי שמשתכר 8,881 שקל ומעלה בחודש) צפויה להכניס עוד כ-1.5 מיליארד שקל בשנה.
מנגד, קיימת האפשרות של ביטול פטורים ממס. כיום, הפטורים במסגרת חוק עידוד השקעות הון גורמים לאובדן הכנסות של כ-5.5 מיליארד שקל בשנה, הפטור ממס על קרנות השתלמות גורם לאובדן של כ-2.5 מיליארד שקל בשנה והפטור ממס שבח על מכירת דירות שנרכשו לצורך השקעה עולה למדינה 2.2 מיליארד שקל בשנה.
לפיד: "בתוך שנתיים כל ישראלי יחוש בשינוי"
עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת היום, אמר לפיד בישיבת סיעתו יש עתיד כי יהיה זה מושב "טעון": "זה מושב תקציבי. בדיוק לפני שבאתי הנה סיימנו ישיבה ממושכת עם ראש הממשלה על התקציב. לא פשוט בעיקר, כי צריך להיחלץ מגירעון של 35 מיליארד שקל. לא נסתתר מאחורי הגירעון אלא להיפך, נסתכל עליו כאל הזדמנות כי הוא מאפשר לנו ומכריח אותנו לשנות סדרי עדיפויות במדינת ישראל - מתרבות של קיצבאות לתרבות של עבודה. לשים את האדם העובד במרכז העשייה שלנו".
לדברי לפיד, "ליבנו יוצא לכל אדם שלא גומר את החודש, אבל אמפתיה לא יכולה להחליף מדיניות. צריך מעמד ביניים חזק של אנשים שמשלמים מסים כדי שמהכסף הזה נעזור לאלה שאין להם. אף ילד לא יישאר רעב כל עוד אנחנו פה, זו חובתנו. מי שיבחן את התקציב לפרטיו יגלה שזה תקציב של תקווה. נכון שיהיו בו קיצוצים והעלאות מסים אבל זה דבר קצר מועד. יש תקלה, זה יכאב, יבוא וילך לטובת דברים גדולים הרבה יותר שיש בו".
שר האוצר צופה כי בתוך שנתיים "כל ישראלי יחוש בשינוי, בתחושה שהוא חי במדינה הוגנת שמתייחסת בחרדת קודש לכסף שלו". באשר להצעות אי-אמון שידונו היום בכנסת, אמר לפיד: "הבנתי שיש שבע הצעות אי אמון שכולן על תקציב שאיש לא מכיר את פרטיו, אז יהיה מעניין לשמוע".
יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ' (העבודה), אמרה בתגובה למתווה הקיצוצים שמציע שר האוצר כי "לפיד חוזר עם התוכנית שנתניהו הגה, כולל העלאת המסים של ה-5 מיליארד שקל. הולך להיות נטל קשה מנשוא גם על אותה ריקי אומללה מחדרה, ובוודאי על העניים. האחריות מוטלת על כתפנו להגן על הציבור מול ממשלה שעומדת מאחורי נתניהו".
למה צריך לקצץ 18 מיליארד שקל?
הקיצוץ של 18 מיליארד שקל בתקציב המדינה לשנים 2014-2013 נדרש בשל "כלל ההוצאה", המגביל את גודלו של תקציב המדינה. "כלל ההוצאה", שנוסח על ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, מנואל טרכטנברג, קובע כי בכל שנה תוכל הממשלה להגדיל את התקציב בשיעור השווה לממוצע הצמיחה ב-10 השנים האחרונות. בנוסף, ממוצע הצמיחה מוכפל במקדם המחשב את היקף החוב הממשלתי באופן שגורם לכך שככל שהחוב קטן, כך יכולה הממשלה להגדיל את התקציב בשיעור גבוה יותר.
מטרת הכלל היא להציב גבולות להיקף תקציב המדינה, על מנת למנוע מצב שבו חברי הכנסת מאשרים הוצאות שהמדינה אינה יכולה לעמוד בהן ומגדילים את החוב הממשלתי עד למצב של קריסה פיננסית של המדינה. כמו כן, הוא בנוי כך שהיקף החוב משפיע על היקף הגידול, על מנת לעודד את הממשלה ואת הכנסת להקטין את החוב הממשלתי, על מנת שיוכלו להגדיל את ההוצאה הציבורית.
בין השנים 2012 ל-2013 אמור היה תקציב המדינה לגדול בסכום של כ-14 מיליארד שקל. עם זאת, לאורך שנות כהונתה של הממשלה הקודמת (2012-2009) התקבלו התחייבויות חדשות בעלות תקציבית גדולה: הגדלה של ההשקעות בהשכלה גבוהה ובתשתיות, חינוך חינם מגיל שלוש, העלאות שכר לעובדי מדינה והעלאות נקודתיות לרופאים ומורים, הגדלת תקציב משרד ראש הממשלה לתמיכה בפרויקטים של הסברה והידוק קשר עם יהדות התפוצות.
נתניהו הקדים את הבחירות כדי לא להתמודד עם הקיצוצים
העלות התקציבית של התוספות הרבות הביאה לכך שנדרשת הגדלה של תקציב המדינה ב-27 מיליארד שקל ב-2013 וב-36 מיליארד שקל ב-2014. המשמעות היא שכדי לעמוד בכלל ההוצאה, נדרשת הממשלה לקיצוץ תקציבי שיקטין את הוצאותיה ב-13 מיליארד שקל ב-2013 וב-22 מיליארד שקל ב-2014.
כבר בקיץ שעבר קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו החלטה פוליטית להקדים את הבחירות ולהעביר את ההכרעה בנוגע לקיצוץ הכבד לממשלה הבאה, שתוכל לקבל החלטות קשות מבלי לחוש את לחץ הבוחרים בקלפי מעבר לפינה. דחיית ההכרעה הובילה לכך שהתקציב החדש ייכנס לתוקפו רק באוגוסט הקרוב.
כתוצאה מכך, הוחלט לאחד את תקציבי 2013 ו-2014 לתקציב אחד, שבו ייערך קיצוץ השווה בערכו להוצאה שנתית של 18 מיליארד שקל. הדחייה בהעברת התקציב גם הובילה לכך שממשלת ישראל לא תוכל לעמוד ביעד הגירעון של 3% בשנה הקרובה. כדי לעמוד ביעד הגירעון נדרשת העלאת מסים משמעותית, אשר את רובה לא ניתן לבצע בשנת 2013 מפני שמסים כמו מס חברות ומס הכנסה ניתנים לעידכון רק עם תחילתה של שנת מס חדשה.
לכן, הוחלט לוותר על קביעה מחדש של יעד הגירעון ל-2013 ולהתרכז בעמידה ביעד הגירעון של שנת 2014, שגם הוא, כאמור, יעודכן כלפי מעלה.
מהסתדרות העובדים הכללית נמסר כי לקראת הדיונים על תקציב המדינה מול האוצר, הוחלט על תיאום ושיתוף פעולה בין ראשי ארגונים העובדים המובילים במשק, לצורך גיבוש עמדות ומהלכים עתידיים.
בהכנת הידיעה השתתפה מורן אזולאי
לפנייה לכתב/ת 
