שתף קטע נבחר

צילום: טל שחר
אורי קופר

בין היי-טק לכדורגל / "הכל מקצועי"

הכדורגל הגרמני ביצע בעשור האחרון שורת צעדים ניהוליים - מקצועיים, טכנולוגיים ופיננסיים - שהציבו את הבונדסליגה במרכז הבמה. גם בישראל חייבים לאמץ חלק מהם, כדי לשפר את הרמה, ולא פחות חשוב מכך - את החוויה של האוהדים במגרשים

את סוון מיסלינטט, ראש מערך הסקאוטינג של דורטמונד, פגשתי לראשונה לפני ארבע שנים. דורטמונד שקלה לרכוש את שינג'י קגאווה, ששיחק בליגה השנייה ביפן, ומיסלינטט הדגים איך במספר תקתוקים מהירים על המקלדת הוא יכול להשוות את קגאווה לשחקנים אחרים מרשימת הקניות של הקבוצה. "אלה הדברים שיהפכו את הבונדסליגה לליגה הטובה ביותר בעולם", הוא אמר, "שחקנים ומאמנים מנצחים משחקים, אבל הניהול מסביב הוא שמאפשר להם להיות פה ולהצליח".

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

זמן לא רב עבר. דורטמונד הספיקה לרכוש את קגאווה ברבע מיליון יורו וכעבור שנתיים למכור אותו למנצ'סטר יונייטד ב־16 מיליון, אבל הדברים שאמר אז הסקאוט הראשי הם שזכו להדגמה על המגרש בשבוע שעבר. הניצחונות המבריקים של באיירן ודורטמונד בליגת האלופות הם מספרים מרשימים על לוח התוצאות, אבל הם קודם כל ניצחון הניהול הנכון, היסודי והמקיף של הקבוצות, של מינהלת הליגה ושל ההתאחדות הגרמנית.

 

 

 

מדובר כאן הן בניהול המקצועי והן בניהול הפיננסי. לאט לאט הופכת הבונדסליגה - והכדורגל הגרמני בכלל אם מתחשבים גם באיכות הנבחרות - לליגה הטובה בעולם. הדרך הזו, שעושה הכדורגל הגרמני, היא שיעור לכולם. גם לליגות גדולות אחרות, אפילו לאנגלית ולספרדית, וגם לאלה שמדשדשות מאחור, כמו ישראל. לכל אחד יש מה לקחת, והחכמים יאמצו כמה שיותר בכמה שפחות זמן.

 

מעבר לשרטוטים על לוח הטקטיקה ולשיחות המוטיבציה יש שלב אחד גבוה יותר - הניהול והמעטפת. זה שנותן לשחקנים אפשרות להתאמן ברמה הגבוהה ביותר, שמכשיר את המאמנים, שמאתר את הכישרונות, שדואג ליציבות כלכלית, להשקעה בנוער ולרווחת האוהדים. המערכת, אומרים בגרמניה, נמצאת מעל כל אדם. המאמן אולי יעזוב יום אחד, אבל המעטפת נשארת – ובנייתה ושמירתה היא המטרה הראשית של הקבוצה וההתאחדות.

 

שינג'י קגאווה במדי דורטמונד. הצלחה בסקאוטינג (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
שינג'י קגאווה במדי דורטמונד. הצלחה בסקאוטינג(צילום: רויטרס)

 

הפקולטה למדעי הכדורגל  

בתחילת שנות האלפיים בדקה ועדה מיוחדת בגרמניה באילו פרמטרים נופל השחקן הגרמני מיריביו ביבשת. לא מדובר בסתם הצהרות כמו "הטכניקה בעייתית" או "אנחנו לא מהירים מספיק", אלא בבדיקה מדוקדקת של אירועים שמתרחשים במגרש. בין השאר גילו שם שלשחקן הגרמני לוקח יותר זמן לחשוב לאן להעביר את המסירה הבאה מאשר לשחקן אנגלי, ושהוא לא מדייק בהגבהה תוך כדי תנועה כמו המקביל האיטלקי. הפרמטרים האלה, ואחרים, תורגמו למערכי אימון פרטניים בכל רמות הגיל.

 

עכשיו תסתכלו על המשחקים של באיירן ודורטמונד. שתי הקבוצות מחזיקות, בין השאר, באחוז התאקלים המוצלחים ואחוז הניצחון בקרבות אוויריים הגבוה ביותר בליגת האלופות – שני הנתונים האלה היו ברשימת טעוני השיפור באותה בדיקה.

 

יוליאן שייבר מדורטמונד. שיפור בתאקלים (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
יוליאן שייבר מדורטמונד. שיפור בתאקלים(צילום: gettyimages)

 

ההצלחה הזו מושגת בעזרת מערכי אימון חדשניים וטכנולוגיה מתקדמת. בעוד שבישראל, למשל, מאמנים עדיין לא מבינים למה כדאי למדוד את המרחק שרץ כל שחקן באימון, גרמניה מפוצצת בשילוב בין היי־טק לכדורגל. בתחילת העונה הפכה דורטמונד לקבוצה הראשונה בעולם שמשתמשת ב"פוטבונאוט", מכונת אימון שמאפשרת לשחקן לשפר יכולות באופן אינדיבידואלי. השחקן נכנס למגרש הפוטבונאוט, ששטחו 12.5 מטרים מרובעים, והמכשיר יורה לכיוונו כדורים אותם הוא צריך להעביר במהירות לכיוונים שונים.

 

"אנחנו משוכנעים שחוץ משיפור הטכניקה השחקנים מרוויחים מהפוטבונאוט גם מודעות וחדות לפני משחקים", אומר הסקאוט הראשי מיסלינטט, "המכונה לא רק מאמנת אלא גם פולטת מידע לתוך האייפד ואנחנו יכולים לעקוב אחרי זה, לשנות אימונים לפי התוצאות ולקבל הערכה לגבי כושר של שחקן".

 

 צפו בהדגמה של הפוטבונאוט

 

הפוטבונאוט הוא רק דוגמה טכנולוגית אחת. המדע מתפתח בכל יום, ובאפשרותו לסייע גם להתפתחות הכדורגל. בבאיירן ובדורטמונד, וגם בקלן, מיינץ וכמעט בכל קבוצת בונדסליגה אחרת, יש מערכות ניהול מתקדמות. רוצה מידע על שחקן בעולם, על היסטוריית פציעות של אחד השחקנים שלך או התקדמות שחקן נוער? הכל מתקבל בלחיצת כפתור. כל עובדי הקבוצה, עם הרשאות מתאימות כמובן, מחוברים למערכת, מכניסים ומוציאים נתונים. מאיש המשק, דרך הפיזיותרפיסט ועד המנהל המקצועי.

 

הכל בזכות הכישלון ביורו 2000

ועדת הבדיקה שהוזכרה פה קודם הוקמה בעקבות ההופעה המחפירה של נבחרת גרמניה ביורו 2000, והיא לא הייתה הצעד היחיד שנקטו הגרמנים. הכישלון – מקום אחרון בשלב הבתים עם נקודה אחת – היה כל כך צורב, שהיה צורך בצעדים רציניים. צורת הביטוי הייתה השקעה מאסיבית בנוער. התקנות החדשות של ההתאחדות ומינהלת הבונדסליגה קבעו שאף קבוצה לא יכולה לקבל רישיון השתתפות בליגה אם אקדמיית הכדורגל שלה והמחלקות הצעירות לא עומדות בתנאים מחמירים.

 

תומאס מולר מבאיירן. השקעה בנוער (צילום: AFP) (צילום: AFP)
תומאס מולר מבאיירן. השקעה בנוער(צילום: AFP)

 

התוצאה: קבוצות הבונדסליגה השקיעו בכמעט עשור יותר מ־700 מיליון יורו בפיתוח מחלקות נוער וסקאוטינג לשחקנים צעירים. היום, שבעה משחקני הרכב דורטמונד בניצחון על ריאל מדריד הם גרמנים, ושבעה מאלה שהביסו את ברצלונה גדלו במחלקות הצעירות של באיירן.

 

בשנת 2006 נכנס כוכב העבר מתיאס זאמר לתפקיד המנהל הספורטיבי של ההתאחדות הגרמנית. זאמר, שהיום מבצע אותו תפקיד בבאיירן, סיפר שאחת הפעולות הראשונות שלו היא בניית תוכנית אימונים לילדים בגילאי 3 עד 6. המשפט הזה קשה לעיכול. לא שחקני נוער, לא נערים, אלא גילאי גן. והתוכנית הזו נשלחה ליישום כלל ארצי.

 

מרקו רויס מדורטמונד. שבעה גרמנים בהרכב (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
מרקו רויס מדורטמונד. שבעה גרמנים בהרכב(צילום: Gettyimages)

 

הפעולות האלה, כמו בניית תוכניות אימון ועידוד השקעה באקדמיה, הן של ההתאחדות ומינהלת הליגה, גופים מלאי עוצמה בגרמניה. בזכותם, אוליגרכים שבאים לצבור הון פוליטי או להשתעשע בקבוצה לכמה שנים לא יכולים להשתלט על הקבוצות (חוק 50+1 מחייב שליטה של האוהדים ב־51 אחוז לפחות בכל קבוצה), והניהול הפיננסי במועדון חייב להיות ללא רבב (חוק השקיפות).

 

בגרמניה הבינו שתפקיד הגופים האלה הוא לא רק לפקח, אלא גם ליצור פעולות יזומות שיביאו לשיפור כלל הכדורגל במדינה. הם לא פאסיביים ומחכים לפעול ביום שחור, אלא מביאים לצמיחה בצורה אקטיבית.

 

אוהדי באיירן מינכן. מחירים נוחים (צילום: גטי אימג'ס) (צילום: גטי אימג'ס)
אוהדי באיירן מינכן. מחירים נוחים(צילום: גטי אימג'ס)

 

הנה עוד דוגמה. בגרמניה מחירי הכרטיסים למשחקים זולים יחסית לליגות גדולות אחרות. 20 יורו בממוצע לכרטיס, 11 יורו בממוצע לכרטיס הזול ביותר. המחירים עצמם הם החלטה של הקבוצות, שהבינו שמגרש מלא מביא איתו ספונסרים רציניים. אבל גם הגופים הגדולים, כמו ההתאחדות, תרמו פה. הם עשו זאת בעזרת הסכם עם חברות התחבורה הקובע שכרטיס למשחק הוא גם כרטיס נסיעה חינם הלוך וחזור למגרש בתחבורה ציבורית. יש סיבה לכך שהבונדסליגה היא הליגה עם ממוצע הקהל הגבוה ביבשת - 45,200 אוהדים בממוצע למשחק.

 

בואו נלמד מהם  

הכדורגל הגרמני רחוק שנות אור מזה הישראלי, אבל גם פה חייבים ללמוד. המאמנים, המנהלים, ראשי ההתאחדות וגם אנשי המינהלת החדשה. מכבי ת"א, בשנה אחת, כבר הראתה איך שינוי קטן בניהול מביא לתוצאות. אז מה יקרה עם שינוי גדול?

 

אליאנץ ארנה. ניהול מוצלח בגרמניה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
אליאנץ ארנה. ניהול מוצלח בגרמניה(צילום: AFP)

 

ההצלחה הגרמנית מלמדת אותנו שצריך ניהול רציני – מקצועי ופיננסי – בקבוצה; שיש לבנות תשתית שלא קשורה דווקא למאמן; שההתאחדות והמינהלת צריכות ליזום במטרה להגיע לשיפור ולא רק לסתום חורים; שיש צורך בשקיפות פיננסית; שהקבוצות וההתאחדות חייבות לדאוג לאוהדים; שיש להשתמש בטכנולוגיה כדי שלא נישאר מאחור.

 

די לשיטות העבודה הישנות. עושים פה חגיגה מכל קבוצה שמחזיקה פסיכולוג כאילו מדובר בשיא הקידמה. אבל הקידמה רחוקה מאוד. היא נמצאת קודם כל בגרמניה, ולכן השליטה שלה בכדורגל האירופי רק מתחילה.

 

‭ori-c@yedioth.co.il

 

‭#CoopSport ‬

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Gettyimages
באיירן חוגגת
צילום: Gettyimages
אריה מליניאק
מומלצים