שדרוג המכונה / על בארסה של טאטה
כדורים ארוכים לאלכסיס סאנצ'ס וניימאר או שיטת משחק שהובילה להפסד סנסציוני לסלטיק? טיקי-טאקה או התקפה ישירה ובעיטות ממרחק? מרטינו מנסה להחזיר לקטאלונים את אלמנט ההפתעה, אבל קודם הם צריכים להבין שהחזקת הכדור היא רק האמצעי ולא המטרה. הערב (ג', 21:45) הסקוטים מחכים. נקמה? רק שלב בתהליך
7 במאי, 2008. אין אוהד ריאל מדריד שלא שוכח את התאריך הזה, אין אוהד ברצלונה שרוצה לזכור אותו. באותו ערב בסנטיאגו ברנבאו, הקטאלונים עברו חוויה שהמילה השפלה אפילו לא קרובה לתאר אותה: זה התחיל עם טקס הפאסיו המסורתי, במסגרתו שחקני בארסה נאלצו לעמוד בשתי שורות ולמחוא כפייים ליריבה המושבעת והאלופה הטרייה כשזו עלתה על הדשא בסנטיאגו ברנבאו - וזה נמשך עם תבוסה 4:1.
עוד ב-ynet ספורט:
- מושל בכיפה: צפו בשערי המחזור
- ב"ש בטירוף, ברדה: "מוקדם לדבר על אליפות"
- מוריניו שוב מתעצבן על העיתונאים
פרט שולי מאותו קלאסיקו שהיום נראה הגיוני בערך כמו מדע בדיוני: ריאל החזיקה בכדור ב-55 אחוז מהזמן. מול בארסה. מאז, במשך 5 שנים, 4 חודשים ושבועיים, לאורך 316 משחקים (!), אף יריבה - בבית ובחוץ, בליגה ובאירופה, בגביע ובסופרקופה - לא הצליחה להחזיק בכדור יותר מהקטאלונים.
הרצף הלא-ממש שפוי הזה הסתיים לפני 10 ימים במרחק 7 ק"מ מהיכן שהוא התחיל - בשכונת ואייקאס במדריד, שם ראיו ואייקאנו שיחזרה את הנתון
של ריאל מלפני יותר מ-5 שנים, אבל הפסידה לבארסה. אלא שהתוצאה, רצף הניצחונות שנמשך ואפילו עצירת פנדל שנייה של ויקטור ואלדס תוך שלושה ימים לא גנבה את הפוקוס אחרי שריקת הסיום. מה כן? הדרך.
לא רק שבארסה לא החזיקה בכדור יותר מיריבתה, היא מסרה פחות ממנה (263 מול 344 של ראיו), דייקה פחות במסירות (75% מול 79%) וטאטה מרטינו נקלע למצב אבסורדי, בו הוא נדרש לספק הסברים אחרי שהקבוצה שלו הביסה 0:4.
מאז שריקת הסיום בוואייקאס, כולם תהו מה פשר הכדורים הארוכים של ואלדס, ג'רארד פיקה ואדריאנו לעבר ההתקפה. האם זה נבע רק מלחץ יעיל של שחקני ראיו על הרביעייה האחורית של בארסה, ממשטח מזעזע שמקשה להניע כדור ולהתחיל התקפות מאחור או שמשהו נוסף עומד מאחורי זה? אוהדים, עיתונאים וחשוב יותר מבחינתו של מרטינו – מאמנים יריבים – החלו לשאול את עצמם האם המאמן הארגנטיני מושך את בארסה מעט לשיטת המשחק של ריאל.
יומיים אחרי הניצחון על ראיו, מרטינו התייצב בחדר התקשורת של הקאמפ-נואו למסיבת העיתונאים לקראת המשחק מול סוסיאדד וניסה להגן על סגנון המשחק
. "לא באתי לעשות שינויים. הרי בעונה שעברה ממוצע החזקת הכדור של בארסה עמד על 66% ועכשיו הוא 65.8%", אמר הארגנטיני, אבל נראה שהמטרה הושגה - לפחות בינתיים. את האפקט ניתן לראות מדבריו של ניל לנון.
רגע לפני שהוא מארח את בארסה, מאמן סלטיק נדרש להתייחס לסוגיית שיטת המשחק של יריבתו. "ראיו הציגה יכולת טובה", הוא אמר, "האם זה בזכות השחקנים שלה או בגלל שמרטינו הכתיב סגנון משחק מסויים? אני לא יודע". בדבר אחד הוא בטוח: אין לו כוונה לנסות לשחזר את האסטרטגיה של ראיו, קבוצה שיש לה את ממוצע החזקת הכדור הרביעי בטיבו מבין 5 הליגות הגדולות באירופה. יותר מריאל, יותר מדורטמונד וגם יותר ממנצ'סטר סיטי, יונייטד, צ'לסי, ארסנל ויובנטוס, בין השאר. "בואו נהיה רציניים, את הכדור אנחנו לא נראה יותר מדי", אמר הג'ינג'י.
ואם לנון חיפש השראה לקראת המפגש מול בארסה – והוא חיפש – הוא היה צריך לחזור פחות משנה אחורה, אז סלטיק שלו הדהימה 1:2 את הקטאלונים באחת הסנסציות הגדולות ביותר שליגת האלופות סיפקה בשנים האחרונות. כוכב אותו ערב היה טוני וואט, אז ילד בן 18, שעלה להופעת הבכורה שלו בליגת האלופות ואחרי 11 דקות, סידר שער ניצחון חלומי. היום הוא כבר בליארסה הבלגית וגם כובש השער הראשון – ויקטור וואניימה – לא נמצא במועדון (עבר לסאות'המפטון), אבל זה לא אומר שלנון לא ינסה לנצל את הערב הקסום מהעונה שעברה כדי לנסות ולחולל עוד הפתעה.
"אמרתי לשחקנים: 'אתם חושבים שטוני קם יום אחד וחשב שהוא הולך להיחרט בספרי ההיסטוריה של המועדון ולהיות כוכב לרגע בכל רחבי אירופה?", סיפר לנון, "לא, כי הכל יכול לקרות. זה היה הערב של טוני, עכשיו אני רוצה שמישהו אחר יעשה את זה, שיעלה לכותרות במקום טוני".
רק האמצעי, לא המטרה
כשמזכירים את אותה סנסציה בגלאזגו ומדברים על הניסיון של מרטינו למשוך את בארסה לסגנון משחק ישיר יותר, חשוב להבהיר שבארסה לא שיחקה רע באותו יום, היא פשוט סבלה מיכולת מדהימה של פרייזר פורסטר בין הקורות. 23 איומים היו אז לקטאלונים, 14 מהם הלכו למסגרת השער של האנגלי, אבל רק כדור אחד עבר אותו, וזה היה מאוחר מדי – מסי כבש רק על סף השריקה לסיום. טאטה אפילו יכול היה להשתמש בהפסד ההוא כדי להרגיע את הביקורות על השינוי בסגנון ולהוכיח שמייחסים להחזקה בכדור משמעות גדולה מדי, במיוחד כשמתייחסים לכך כמטרה, ולא אמצעי. באותו משחק מול סלטיק, ב-89% מהזמן, הכדור היה אצל בארסה (שיא מועדון). איך זה נגמר, כולם יודעים.
אז האם בארסה תנטוש את שיטת המשחק שהייתה כל-כך מזוהה עימה בימי פפ גווארדיולה וטיטו וילאנובה? כמובן שלא ועדיין יהיו קבוצות שיעדיפו
להסתגר מולה (רמז: אחת מהן משחקת במדי ירוק-לבן), אבל ברור שאחרי פרק הסיום של העונה שעברה, היה דרוש שינוי בתסריט. מאז שמרטינו הגיע לקטאלוניה, הוא דיבר הרבה על הניסיון לשחזר אלמנטים משיטת המשחק שקצת נעלמו, ובין לבין הוא גם מנסה לשדרג אותה. "אנחנו מנסים להישאר נאמנים לסגנון שלנו, אבל יש לנו מאמן חדש ויש לו רעיונות חדשים", הסביר ואלדס.
משחק לחץ ובעיטות מרחוק הם אלמנטים שבארסה תמשיך להשתמש בהם גם הערב ותנסה ליישם אותם בצורה יעילה יותר כדי שמה שקרה בעונה שעברה, לא יחזור. בהיעדר מסי, מרטינו מעדיף לתפקד את ססק פברגאס בעמדת החלוץ המדומה על אף איטיותו היחסית. אליו יצטרף ניימאר שאמור לגנוב את הפוקוס מההגנה הסקוטית, ודווקא בגלל זה לאלכסיס סאנצ'ס – עוד אחד שיכול לשחק במרכז ואף עושה את זה מצויין בנבחרת צ'ילה - יכולה להיות משמעות גדולה, בין היתר בגלל התנועה, הפיזיות והיכולת הנהדרת שלו להשתלט על כדורים ארוכים.
בטווח הקצר המטרה של בארסה היא לחזור מסקוטלנד עם 3 נקודות ונקמה ספורטיבית בסלטיק. בראייה לעתיד הרחוק יותר – להגיע למצב שהשיטה תהיה פחות צפויה, שהיריבה לא תדע למה להתכונן, גם אם קוראים לה ריאל או באיירן. לקולס (אוהדי בארסה) זה מזכיר את המשפט המפורסם של העיתונאי מרטי פרארנאו אחרי שפפ עשה בית-ספר למוריניו וניצח אותו 1:3 בקלאסיקו של דצמבר 2011 עם מערך 3-4-3: "בדיוק כשמוריניו חשב שיש לו את התשובות, גווארדיולה שינה את השאלות". ואחרי שנדרש לספק תשובות, עכשיו הגיע תורו של מרטינו לשאול את השאלות.
לפנייה לכתב/ת 
