סברה ושתילה: 'בושה ששרון מת בלי משפט'
במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון קיבלו בשמחה את החדשות על מותו של שרון ולא סולחים לו על אחריותו בטבח במאות גברים, נשים וילדים ב-1982
אריאל שרון (2013-1928) - כותרות אחרונות:
אהבה, שנאה: אבי ההתנחלויות - וההתנתקות
מכבי ת"א, דמעה ותזוזה. שנות שרון באשפוז
"הוקל לי כשגיליתי ששרון מת. אני חושב ששמונה השנים שהוא העביר בתרדמת היו עונש מאלוהים על הפשעים שביצע", אמר מאקי בן ה-19 לסוכנות הידיעות AFP.
במשך שלושה ימים, החל מ-16 בספטמבר 1982, מאות גברים, נשים וילדים נטבחו במחנות סברה ושתילה שממוקמים בפאתי ביירות. כ-500 מהנרצחים פשוט נעלמו ללא כל עקבות, בהם דודו של מאקי.
הפלנגות טבחו, הכוחות הישראליים הקיפו המחנות
ישראל פלשה ללבנון שלושה חודשים מוקדם יותר והטבח הברוטלי במחנות הפליטים - מעשה ידי בעלות הברית של ישראל, הפלנגות הלבנוניות - בוצע בשעה שכוחות צבא ישראליים מקיפים את המחנות.
שרון, שכיהן בתפקיד שר הביטחון בעת הטבח בסברה ושתילה, אולץ להתפטר מתפקידו לאחר שוועדת החקירה הממלכתית - ועדת כהן - קבעה ששרון היה "אחראי באופן לא ישיר" לטבח.
אחמד חודר בן העשר אמר: "לקחתי ממתק משום שהרוצח מת. הוא הרג מאות נשים וילדים. כעת הוקל לנו".
אחות נרצח: "איך אני מרגישה? רוצה לשיר"
הסמטאות הצרות של מחנה הפליטים העני שתילה התעוררו לחיים כשהגיעו החדשות על מותו של ראש ממשלת ישראל לשעבר. תושבי המקום נהרו מבתיהם העלובים כדי לחגוג את מותו של שרון לאחר שמונה שנות תרדמת בבית החולים.
"אתה רוצה לדעת איך אני מרגישה? אני רוצה לשיר ולהשמיע מוזיקה, כך אני מרגישה", אמרה אום עלי, בת 65 לבושה שחורות שאחיה מוחמד היה בין קורבנות הטבח. "הייתי רוצה מאוד לדקור את שרון למוות. הוא היה סובל יותר", אמרה הפליטה הפלסטינית ושילבה זרועות עם בן משפחה צעיר.
תושבים רבים בסברה ושתילה אמרו ששרון היה צריך לעמוד לדין וחזרו בכך על דרישותיהם של אחיהם ברשות הפלסטינית ושל ארגוני זכויות אדם.
"אלוהים ישפוט את שרון"
שרה לאה וויטסון, מנהלת סניף מזרח תיכון בארגון זכויות האדם Human Rights Watch, אמרה כי "זו בושה ששרון הולך לקבר בלי לעמוד לדין על חלקו בסברה ושתילה ובהתעללויות אחרות".
מיוואת אל-אמין, חנוונית במחנה הפליטים שתילה, גם חושבת שהיה צריך להעמיד את שרון למשפט, אולם היא בטוחה בכך שהוא יעמוד למשפט בפני אלוהים. "ברור שאני שמחה שהוא מת. הייתי רוצה לראות אותו מובל למשפט בפני העולם כולו על הפשעים שלו, אבל יש צדק אלוהי והוא לא יכול להימלט מזה". היא הוסיפה ש"בית המשפט של אלוהים חמור בהרבה מכל בית משפט כאן למטה".
מג'ידה בת ה-40 סיפרה שזיכרונות הטבח במחנה עדיין רודפים אותה עד היום. לדבריה, היא ומשפחתה ברחו ממחנה שתילה לפני תחילת מקרי הטבח אחרי שחשו שמשהו לא בסדר הולך לקרות. הם מצאו מקלט בפארק סמוך והמתינו. "שכנה הצטרפה אלינו, השמלה שלה הייתה מכוסה בדם. היא אמרה לנו שאנשים נטבחים ברחובות", אמרה מג'ידה. "בהתחלה לא האמנו לזה, אבל מאוחר יותר התחלנו לשמוע צעקות, שמענו אנשים מתחננים בפני הרוצחים שלהם שיחוסו על חייהם".
כשעדנאן אל-מוקדאד שמע את החדשות על מות שרון, הוא הלך לבית הקברות בסברה כדי להתפלל לנשמת אמו ואביו שנהרגו בטבח במחנה ב-1982. בני משפחת מוקדאד היו אזרחים לבנונים, אך כמו משפחות עניות רבות במחנות הפליטים הצפופים. "איך מישהו יכול לשכוח את מקרי הטבח?", תהה אל-מוקדאד. "שרון אחראי. אללה אכבר (אללה הוא הגדול מכול) והוא גרם לשרון לסבול עד ימיו האחרונים והוא יגרום לו לסבול לאחר מותו".
לפנייה לכתב/ת 
