היום המוזר של הכדורגל הישראלי
ללא מרמור ובלי אף מקום לציניות, ליגת העל מעניקה לנו סוף סוף משחק עונה עם כל המרכיבים הדרושים. וגם: למה ליברפול היא בעצם הפועל ב"ש, מתי יהיה סוף לבכיינות של משפחת לוזון ובמה כדאי לצפות במקום אולימפיאדת החורף? סיכום השבת
ציון 5 – יום מותם של הציניקנים
מאמצע אוגוסט עד אמצע מאי. אלה הם, פחות או יותר, תשעת החודשים שאנחנו מקדישים בחירוף נפש למרמור, תסכול, אכזבה והתעסקות בטפל ובמיותר, במהלך השנה. רק ליום אחד, מקסימום יומיים, וגם זה רק פעם בכמה שנים, אנו נאלצים בצער רב לזרוק את כל זה הצידה ולהשליך את הציניות לפח.לגמרי במקרה, היום הזה הוא היום, כשמכבי ת"א תפגוש את הפועל ב"ש (21:00) למשחק העונה. שתי קבוצות בכושר מצוין, עם מאזנים פחות או יותר זהים בהתמודדות שעשויה להכריע את כל החודשים שנותרו עד לאמצע מאי. רק שהפעם, מתווספת גם ניגודיות רומנטית לעסק.
אז עד שיסתיימו 90 הדקות, ונחזור לגלגל על הרמה, נכעס על טעות השיפוט או על השחקן שסרח בחדר ההלבשה, שחררו אותנו. תנו ליהנות מכל המרכיבים שהכינו לנו ומתאימים בול לסרט מצוין.
ציון 4 - המרחק בין אנפילד לווסרמיל קצר
אם רוצים למצוא את המקבילה של הפועל ב"ש בעונת 2013/14 ברחבי עולם, אפשר להציע את ליברפול. גם המרסיסייד, כמו ב"ש, מפתיעים את כולם. כמו ב"ש, גם בליברפול מוצאים את עצמם השנה באזורים לא מוכרים מהעבר הרחוק. כמו בווסרמיל, גם לב"ש יש את האנפילד שלה. טוב, זה אולי פחות.
אבל הדבר המשותף לשתיהן הוא הפחד. ב"ש רחוקה רק שלוש נקודות ממכבי ת"א וגם ניצחה אותה בסיבוב הראשון 2:3, אבל הסיכוי שנשמע את אלישע לוי אומר את המילה "אליפות", בהנחה שעדיין לא חודש יוני וב"ש לא עם מינימום יתרון 17 נקודות בפסגה, זהה בערך ליום בו תמר זנדברג תעלה להופיע כמעודדת עם חצאית בחצי גמר גביע המדינה בכדורסל.
גם ליברפול מפחדת. נכון, הסגל שלה לא מתקרב לזה של צ'לסי או מנצ'סטר סיטי, אבל עם תצוגות כמו 0:5 על טוטנהאם, 0:4 על אברטון, 1:5 על ארסנל ופוטנציאל לחוד ההתקפה המפחיד באירופה (אם לוקחים את סיטי עם אגוארו פצוע), הגיע הזמן להפסיק לפחד.
ורק רוני רוזנטל עיצבן אותי אתמול. קראתם את השטויות שלו? "סוארס הוא הרכש הטוב בהיסטוריה של ליברפול". לא להאמין. כאילו הוא שכח איך לקראת סוף עונת 89/90, השאילה ליברפול שחקן בינוני מהליגה הבלגית שבסוף כבש 7 שערים ב-8 משחקים והביא לה את האליפות האחרונה שלה. זה הרכש הכי טוב אי פעם.
נכון, לסוארס יש יותר שערים, אבל היי – ההוא הביא אליפות לאנפילד. סוארס עדיין לא.
ציון 3 – הדמעות של מריו
לא. זו לא עוד ידיעה על אקסית הזויה של מריו באלוטלי. גם לא מכונית פרארי שדפק בתאונה, או מנג'ר שהכעיס באימון. אפילו לא גול מטורף. סתם, 20 שניות על רגע אנושי על אחד השחקנים הכי מתוקשרים בכדורגל העולמי. אחד ששווה כ-20 מיליון אירו.
אתמול, במהלך ההפסד של מילאן 3:1 לנאפולי, באלוטלי הוחלף בדקה ה—73. וזה מה שקרה – לא נגענו:
ציון 2 – ייטב אם לא ידבר
מהאנשים שהביאו לכם את "על אפכם ועל חמתכם", ואת סדרת הלהיטים "אנשים שונאים אותנו כי אנשים שונאים כוח" ו-"שמישהו אי פעם ינסה לשחזר את ההישג הזה בדוקים, הוא לא יצליח", מגיע הסנסציה החדשה – "הוציאו לנו אדום כי רוצים לדפוק את משפחת לוזון".
ייטב לוזון, מאמן מכבי פ"ת והכוכב החדש למשפחת "אכלו לי, שתו לי" הישראלית, מוכיח שהכישרון נשאר במשפחה. זו שנמצאת בעמדות הכוח הכי חזקות בכדורגל הישראלי, זו שעושה תמיד ככל העולה על רוחה ובאה לכולן בטענות.
אז אתמול זה הגיע לאחר ההפסד 2:0 למ.ס. אשדוד, לאחר הרחקה בכרטיס אדום של זיו אדלר לעברו של מראוון קבהא. מעניין שלוזון לא בא בטענות לשחקן שלו, שהכשיל בכוונה תחילה שחקן מאחור, בהתקפה מתפרצת של 4 על 3 וראה את האדום, כפי שמקובל בכל העולם. אולי בכלל קבהא הוא זה שרצה לדפוק את משפחת לוזון?
ציון 1 – שלג לא על עירי - אולימפיאדת החורף
אפשר לדבר על התקלות בטקס הפתיחה, על התנאים הנוראיים
עליהם מספרים עיתונאים ברוסיה, עם מים חומים מהברז או אסלות כפולות בתא אחד, ואפשר כמובן לדבר על היחס להומואים, או על הסבל האנושי שנגרם בדרך לפתיחת אולימפיאדת החורף.
ואפשר פשוט להסתכל על זה מנקודת מבט ישראלית, ולצטט ציוץ של אחד מהצייצנים הכי מצחיקים ברשת, shashtech@), שצייץ את האמת הפשוטה עבור רובנו: " תקשיבו, ערוץ הספורט, הפרומואים שלכם לאולימפיאדת החורף ממש אחלה והכל, ובאמת שהייתי יושב לצפות בזה, אבל כבר קבעתי עם עצמי לצפות בברז מטפטף".
- לשיחות על הדמעות של באלוטלי, של לוזון ושל ג'סטין ביבר – עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'.
צפו: המורחק שהכרטיס האדום לא הספיק לו
