אווה גרין: "באינטרנט יש המון שנאה"
גם בסרטה החדש "עיר החטאים 2: עלמה להרוג" אין לשחקנית אווה גרין בעיה להשתתף בסצנות מין חושפניות כי "הסקס והאלימות הם חלק מהאמירה של הסרט", אבל התגובות ברשת מחליאות אותה. "אנשים שאין להם חיים כותבים דברים שהם לא היו מעיזים להגיד בקול רם", היא אומרת בראיון
קשה להסביר את החרדה של גרין בת ה-34, שמאחוריה כמה הופעות בפרויקטים גדולים ותובעניים כמו "החולמים" (2003), ו"קזינו רויאל" מבית ג'יימס בונד (2006). היא מסבירה שדווקא העובדה שהיא מגלמת דמות שמקורה בקומיקס, הלחיצה אותה יותר מכל.
"בגלל שמדובר בדמות מקומיקס שקמה לחיים, והיא מוגזמת ומורכבת לא ידעתי את המינונים הנכונים בהן עלי לשחק. הייתי צריכה גם לאמץ מבטא אמריקאי וזה הלחיץ אותי. כמו כן, התקבלתי להפקה הזאת ברגע האחרון, אז לא היה לי הרבה זמן להתכונן אליה, וזה גם הוסיף לחרדות. האמת, רוב השחקנים עצבנים בימים הראשונים לצילומים".
"עיר החטאים: עלמה להרוג", שמגיע אלינו השבוע, הוא מפגש פסגה שני בין הבמאי רוברט רודריגז ומילר. גם הפעם מדובר במחווה לספרי הבלש הפרטי ולז'אנר הפילם נואר. מדובר בקאסט היסטרי, ממיקי רורק ועד ליידי גאגא, מברוס ויליס ועד ג'סיקה אלבה. גרין מגלמת את אווה לורד, "דמות פאם פאטל אולטימטיבית. פתיינית במאה אחוז", כהגדרתה, "אווה קוראת מה שהגברים חושבים, מהלכת עליהם קסם, ויודעת לספק את התשוקות שלהם".
"אווה היא שקרנית כפייתית ומאוד שובבה ורעה", היא מעידה, "היא גם נסיכה וגם זונה. לעבור כל הזמן ממצב אחד למשנהו, ולגלם מישהי גדולה מהחיים היה כיף גדול. האישה המסוכנת הזאת, היא דמות שכל כך רחוקה ממני. הייתי כמו ילדה קטנה שמשחקת בנסיכות". גרין מודה כי לצורך עיצוב הדמות, היא שאבה השראה מריטה הייוורת' ואווה גארדנר, וכן מההופעה של ברברה סטנוויק ב"ביטוח חיים כפול".
בסרט יש לגרין סצנות עירום וסקס נועזות - לא משהו זר לה אחרי ההופעה החושפנית בסרט הבכורה הפרובוקטיבי "החולמים" של ברנרדו ברטולוצ'י. היא לא היססה להסיר את בגדיה גם ב"רחם" של בנדק פליגאוף (2010) ולאחרונה ב"300: עלייתה של אימפריה" של הישראלי נועם מורו. הפעם, עולה החשד כי גופה החטוב עוצב מחדש באמצעות אפקטים ממוחשבים. "תצטרכו לנחש האם זה היה הגוף שלי", היא שומרת על מסתורין, "העירום זה חלק מדרישות התפקיד ומהדמות. אווה היא אישה קיצונית, שובבה, פרועה, הוללת. הסקס כמו האלימות, הוא חלק מהאמירה והסגנון של הסרט".
גם המלתחה הסקסית שלך בסרט מרשימה.
"מעצבת התלבושות המדהימה סיפרה לי שעוד לפני שהיא ידעה שאני משתפת בסרט, הייתי ההשראה שלה לעיצוב בגדיה של אווה לורד. היא רצתה שאראה כמו מישהי שרוצים למות בשבילה. כולם בסרט לובשים בגדים של שנות ה-40, וזה נהדר. אלה הם בגדים שנראים מושלמים על הגוף. המלתחה שעוצבה עבורי הייתה מאוד נשית, למרות שלא תמיד הבגדים היו הכי נוחים. הסגנון של העשור ההוא הוא הכי מחמיא לנשים בעיניי". עם זאת, גרין מבהירה כי אף אחד מהפריטים שהותאמו לה, לא נשארו בידיה בסוף הצילומים.
אווה הגרין המרשעת ב"300: עלייתה של אימפריה"
"עיר החטאים: עלמה להרוג", הוא מקרה שני, בו גרין מתמודדת לאחרונה עם יצירתו של מילר. קדם לו כאמור "300: עליית האימפריה". "לעבוד עם מישהו כמו פרנק, זה חלום שהתגשם. הוא כזה אמן יפה ומדהים. הוא יודע הכל על הדמויות, על כל הדקויות. הוא יודע למצוא את הטון והדקויות. הדמות שלי משקרת כל הזמן, ולפעמים אתה לא יודע אם היא משקרת רק כדי לשקר ולא מסוגלת לומר את האמת, או שמא יש שמץ את אמת סמויה בתוך הטקסט. ופרנק עזר לי עם הדקויות האלה, למצוא את הטון הנכון והסיבה".
גרין גם מרעיפה שבחים על שותפו לבימוי רוברט רודריגז. "רוברט ביים את הסרט כאילו הוא מצייר", היא אומרת, "כל פריים נבנה כמו ציור. הוא יודע מה שהוא עושה, והכל מתקתק במהירות. זה מאוד אינטנסיבי לעבוד עם רוברט. הוא עושה הכל בעצמו". על הטענות כי הבמאי מגזים באלימות הגרפית בסרטיו, היא קובעת: "האלימות אצלו היה לא אלימות אמיתית, אלא סוריאליסטית".
גרין נולדה בפריז ושרטוט של אילן היוחסין שלה נראה מסובך, ויש בו גם צד יהודי. "סבתא רבה שלי היא ספרדיה ואבא שלי הוא רופא שיניים שבדי", היא מפרטת, "אמי נולדה באלג'יריה, אבל היא יהודיה צרפתייה". האמא היא השחקנית הצרפתייה מרלן ז'ובר, שעשתה סרטים עם במאים מיתולוגיים כמו ז'אן לוק גודאר וקלוד שברול.
גרין הביישנית החליטה ללמוד משחק, בתקווה להיפטר מהעכבות שלה. אחרי שעבדה בתיאטרון היא פרצה ב-2003 בזכות "החולמים" שעסק בשלושה צעירים על רקע מרד הסטודנטים בפריז, מאי 1968. התפקיד חייב כאמור להשתתף בסצנות סקס נועזות, וכדי להשתחרר היא לגמה וויסקי. "אני אסירת תודה לברטולצ'י. בזכותו אני כאן. זה לא עסק קל ואני בת מזל לעומת חברים שלמדו בבית ספר למשחק". בהמשך רידלי סקוט שיבץ אותה ל"ממלכת גן עדן" (2005) - אפוס המתרחש במאה ה-12, בו גילמה את סיבילה, אחותו של מלך ירושלים המצורע.
אווה גרין ב"החולמים"
כעבור שנה, היא לוהקה להיות נערת ג'יימס בונד ב"קזינו רויאל", לצד הרכש החדש והשנוי במחלוקת דניאל קרייג.
. "אני גאה להיות חלק מהמורשת של ג'יימס בונד", מכריזה גרין. "הייתי מאוד מופתעת מההצלחה העצומה של הסרט. זה עשה לי מאוד טוב ושינה לי את החיים. פתאום כולם הכירו את שמי. קיבלתי הרבה פרסום והפכתי מאלמונית לדמות מוכרת".
למעשה, גרין בכלל לא אוהבת פרסום ואת הקטע הסלבריטאי: "אתה יכול להשתגע מלעקוב אחר מה שכותבים עליך ברשת ובמדורי הרכילות, אז אני מעדיפה שלא לעשות זאת.
אחרי שהופעתי ב'החולמים' עשיתי גוגל על עצמי, וגילתי כמה אנשים אכזרים ורעים. יש באינטרנט כל כך הרבה שנאה - אנשים שאין להם חיים, ששונאים נשים, כותבים דברים שהם לא היו מעיזים להגיד בקול רם. אחרי שנחשפתי לרוע הזה, אמרתי לעצמי: 'או, אלוהים, אני לא רוצה להיות שם', והחלטתי להפסיק עם זה. לחפש בגוגל על עצמך, בא מאגו, ואני מעדיפה לוותר על כך".
בשמונה השנים האחרונות היא חיה בלונדון. "פריז היא הבית שלי מהילדות, הלב שלי, בעוד לונדון היא הבחירה שלי כבוגרת. לונדון היא עיר נהדרת, כל כך גדולה, עם המון פארקים ואני אוהבת ללכת בה". ולונדון היא גם הסביבה הטבעית של הסדרה "פני דרדפול", ובימים אלה היא מצלמת את העונה השניה, בה נפגשות דמויות גותיות כמו דרקולה, דוריאן גריי וד"ר פרנקנשטיין באנגליה של התקופה הוויקטוריאנית.
בסדרה שיצרו סם מנדס וג'ון לוגן גרין מגלמת מגלמת אישה בעלת חושי בילוש חדים. "הדמות שלי בסדרה מרדנית, נון-קונפורמיסטית, מאוד פגיעה, נפש מעונה, שעוברת גיהינום, ממש בתקופה נשים היו מדוכאות. העובדה שהיא גם אחוזת דיבוק שטני, ועוברת מצבים רגשיים קיצוניים, הופכת אותה למאוד מאד מאתגרת".
למה במאים תמיד מציעים לך תפקידים אפלים וגותיים?
"אתה צריך לשאול אותם את השאלה הזאת".
לא בא לך לעשות קומדיה רומנטית?
"כן, כן, זה יכול להיות נחמד לעשות קומדיה רומנטית שחורה. זה יהיה משהו חדש בשבילי".
זה חייב להיות שחור?
"אני לא אוהבת שהסרט מתוק, פשוט וקיטשי".
