דירוג QS: העברית מובילה, הטכניון צונח

בחודש האחרון מזהירים באקדמיה מהקיצוץ הצפוי בתקציב החינוך. "זהו הרס תשתית ההשכלה הגבוהה", אמרו - וכעת מתברר שגם ללא הקיצוץ מצבה של ההשכלה הגבוהה בישראל אינו מהמשופרים. כך עולה ממיקומן של האוניברסיטאות הישראליות בדירוג האוניברסיטאות העולמי. פרט לאוניברסיטת בן גוריון, אף אחד מהמוסדות המובילים לא התקדם בדירוג באופן משמעותי, ואילו הטכניון דווקא נסוג כמה מקומות.

הקלות הבלתי נסבלת של הקיצוץ בחינוך

בתחתית המערב: ההוצאה על תלמיד בישראל נמוכה בהרבה ממדינות ה-OECD

האוניברסיטה העברית דורגה 70 בעולם

בדירוג QS השנתי, הנחשב לאחד היוקרתיים בעולם, מדורגת האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין המוסדות הישראלים. העברית נמצאת במקום ה-138 ברשימה, עלייה של שלושה שלבים ביחס לשנה שעברה. הטכניון מדורג במקום ה-190, ירידה של שבעה מקומות ביחס ל-2013. אוניברסיטת תל אביב במקום ה-195 - עלייה של מקום אחד. ההפתעה הנעימה מגיעה כאמור מכיוון אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, שזינקה מהמקום ה-331 אל ה-292. כמו בשנה שעברה, אוניברסיטת בר אילן נמצאת בין מקום 651 ל-700, ואילו אוניברסיטת חיפה נכנסה לראשונה לדירוג העולמי, אך היא מחוץ ל-700 הראשונים.

ירידה דרסטית בהשוואה ל-2008

שלושה מוסדות ישראלים נמצאים אם כן בין 200 האוניברסיטאות הראשונות בעולם, אבל בהשוואה לדירוגן בשנת 2008 - ערב הקמת ממשלת נתניהו הראשונה - מדובר בירידה דרסטית. אז העברית ניצבה במקום ה-93, הטכניון דורג 109, תל אביב 165 ובן גוריון 264.

בחלוקה לפי פקולטות בולטת ההצטיינות של מכון ויצמן - המוסד הרחובותי מדורג במקום ה-85 במדעי הטבע, לפני הטכניון (144) ותל אביב (186). הטכניון נמצא בטופ 100 בהנדסה וטכנולוגיה (מקום 98), האוניברסיטה העברית מוליכה במדעי החיים ורפואה (130) ובאמנויות (134) ואוניברסיטת תל אביב היא הישראלית המובילה במדעי החברה - מקום 200 בכללי.

במקום הראשון: MIT

בעוד שהדירוג אינו מספק בשורות טובות רבות לישראל, הבריטים דווקא יכולים לחגוג. הן קיימברידג' והן אימפריאל קולג' בלונדון עקפו את הרווארד ומדורגים בשלישייה הראשונה בעולם. רק המכון הטכנולוגי בבוסטון (MIT) מקדים אותם ונמצא במקום הראשון על פי דירוג QS. אחרי הרווארד, הרביעית, מדורג מוסד בריטי ותיק ומוערך אחר - אוניברסיטת אוקספורד. בחמישייה השנייה נמצאות שתי אוניברסיטאות בריטיות נוספות ושלוש אמריקניות - סטנפורד, פרינסטון וייל. המוסד הראשון ברשימה שאינו אמריקני או בריטי הוא המכון הטכנולוגי של שווייץ בציריך, במקום ה-12. בסך הכול, בין 200 האוניברסיטאות הראשונות 51 הן אמריקניות, 29 בריטיות ו-13 גרמניות.

דירוג QS מבוסס על ביקורת עמיתים אקדמית, שלה ניתן המשקל הגבוה ביותר (40%), וכן על ציטוטים אקדמיים של אנשי סגל (20%), היחס בין מספר אנשי הסגל למספר התלמידים (20%), ביקורת מגייסי כוח אדם (10%) והנטייה הבינלאומית של המוסד האקדמי, סעיף שגם משקלו 10%.

"הירידה - בשל תנודות בשקלולי הדירוג"

מועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה לסקר: "אלו תמרורי אזהרה. סקר כזה מבהיר ביתר שאת שזו אינה השעה לקיצוצים. לצערנו, במקום לחזק את האוניברסיטאות, שהן חוד החנית של המחקר במדינת ישראל, עסוקה הממשלה בקיצוצים דרסטיים בתקציביהן שיש בהם להרוס מן היסוד את תשתית המחקר והההשכלה הגבוהה בישראל. אם הקיצוצים לא יבוטלו, הם יובילו להתדרדרות חריפה ברמתן של האוניברסיטאות, ויגרמו לנזק למדינת ישראל שלא יהיה ניתן לתקנו עוד שנים רבות".

בטכניון הגיבו על הירידה: "הירידה הקלה משנה שעברה עשויה לנבוע מתנודות בשקלולים השונים, אבל גם אחריה רשמנו תוך שנתיים זינוק ממקום 220 למקום 190".

מאוניברסיטת תל אביב נמסר: "האוניברסיטה גאה על כך שהיא דורגה שוב במקום ה-18 בעולם במדד הציטוטים המדעיים לכל חבר סגל".

נשיאת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, מסרה בתגובה: "אנחנו שמחים שלתחושת הקידום והפיתוח שיש לנו מבית, אנו מקבלים גם חיזוק אובייקטיבי בינלאומי. למרות גילנו הצעיר בהרבה מהאוניברסיטאות המובילות בארץ ובעולם, יש לנו נוכחות משמעותית ומכובדת בזירה האקדמית הבינלאומית ומגמה זו תלך ותגבר בעתיד".