זזים בכיוון הנכון / על ניצחון מכבי ת"א

גיא גודס ופיני גרשון חיברו סוף־סוף קבוצה שגדולה מסך חלקיה. שחקנים יודעים את מקומם, מפרגנים כשצריך, יודעים לסלוח על שגיאות. ניצחונות על ברצלונה וריאל מדריד, משהו שאפשר היה רק לחלום עליו לפני חודשיים, שווים יתרון ביתיות בהצלבה.

טבלאות היורוליג

סופוקליס שחורציאניטיס סיים את ההכנה לעונה. אם בבית המוקדם היה נותן כמה דקות מנוחה לאלכס טיוס, אתמול הוא שיחק 25:18 דקות! ומתוך 12 הנקודות הראשונות של מכבי, 10 היו שלו. הבעיה שמשחקים רק פנימה, ושחקני החוץ בעיקר משרתים. קבוצה צריכה להיות מאוזנת.

דברים זזים בכיוון הנכון. סילבן לנדסברג ופארגו לא יהיו שומרים גדולים בגלגול הנוכחי, אבל הם מנסים. כשקבוצות עדיין מזהות את פארגו כחור הגנתי, ומורידות אותו אחרי חילוף לשמור מתחת לסל, ההגנה הקבוצתית מחפה.

ריאל מדריד פחות טובה מזו של השנים הקודמות, אבל עדיין נפלאה. אני לא מזלזל בשום מאמן, אבל פאבלו לאסו הוא תקרת הזכוכית שלה. האיש מביא חילופים מהבית, מגיב במקום ליזום, ובחמש הדקות האחרונות הספרדים לא עשו כלום חוץ מלבכות לשופטים.

סופו נלחם על הכדור. סיים את ההכנה לעונה(צילום: עוז מועלם)

פליפה רייס תופעת טבע. לא מנתר כמו אלכס טיוס ולא תופס נפח כמו סופו, אבל יש לו תכונה שאי אפשר ללמד – הוא מרגיש לאן הכדור ייפול. 6 סלים מריבאונד התקפה ועוד 5 נקודות מ־6 בעונשין, נתנו לו 17 נקודות קלות. במחצית השנייה גודס קלט את האיום, הציב עליו את רנדל, ורייס הדביק לרנדל עבירה שלישית ואחר־כך רביעית תוך שלוש דקות. בנוכחות של רנדל מרגישים בעיקר כשהוא איננו, והספרדים ניצלו את היציאה שלו לרוץ 0:10.

הרוטציה הבלתי נגמרת של לאסו רק מוציאה את הביטחון לצלף כמו ג'ייסי קרול. לשים כסף על נוצ'יוני (מהבלופים הגדולים באירופה) וסלוטר (מזל של גודס שבסוף הגיע ג'ו אלכסנדר), ולשלם לרודי פרננדס, עם כל הכבוד, 3 מיליון יורו, כדי לשחרר בסוף את אנטה טומיץ', זה לא הגיוני.

קליגר במהלך הטקס(צילום: ראובן שוורץ)

וברכות ליו"ר הקודם של מכבי ת"א, ידידנו נח קליגר, שניהל את המועדון כשיד־אליהו היה עדיין מגרש בלטות פתוח. אתמול הוא ירד בגיל 89 לפרקט לקבל סטנדינג אוביישן מ־11 אלף איש. רק בריאות, נח.