תקווה לצד השכול: 80 הילדים של דגן

רס"ן דגן ורטמן היה בחופשת לימודים מהצבא בזמן מבצע "עופרת יצוקה" אך לא יכול היה לשאת את המחשבה שחבריו יילחמו בעזה בזמן שהוא נמצא רחוק. הוא התנדב, מבלי שכלל התבקש, להצטרף ללוחמים בגולני ולצאת למבצע הצבאי ממנו לא שב. בן 32 בסך הכל היה במותו והסיפורים על דמותו המיוחדת ששילבה צניעות, ענווה ורוך עם אומץ לב, חתירה למצוינות, פתיחות והקשבה זרמו אל המשפחה מכל עבר. חבריו העידו שהיה בחייו כמעט מלאך. דמות שהותירה את חותמה העז על כל מי שהכיר אותו.

כל חלל משאיר אחריו משהו

עשרות מסעות, מאות סיפורים: סיורים לזכר הנופלים

תמונה של גבורה: צועדים בעקבות לוחמים

הרושם הזה, שהותיר באנשים, החל להתבטא בכך שיותר ויותר ממכריו העניקו את שמו לילדיהם. היום כבר מעל ל-80 ילדים קרויים דגן. "הסיפורים שאנשים שמעו עליו מהמכרים שלו הם הסיבה למספרים האלו של הילדים הקרויים על שמו", מסביר ד"ר אלי ורטמן, אביו של דגן. "ההשפעה שלו על מכריו הייתה עצומה. כל מי שהוא נגע בו הרגיש שהוא רוצה להיות יותר טוב".

"אנשים שמעו על ההובלה הצבאית שלו, אירועי גבורה שהוא נטל בהם חלק ובמידות המיוחדות שלו, ביחס שלו הלא רגיל לכל אחד שהיה מולו", ממשיך האב לספר. "היו לו חיילים דתיים ולא דתיים. ממושבים וקיבוצים. חיילים יהודים וגם לא יהודים: מוסלמים, דרוזים, נוצרים, בדואים וכולם היו מחוברים אליו מתוך מקום של כבוד ומקום שהיה מאוד פתוח באישיותו".

השפיע על רבים. דגן ורטמן ז"ל(באדיבות משפחת ורטמן)

אלי ורטמן יישא דברים לאחר הקרנת הסרט על בנו, באירוע מיוחד שמקיים מיזם "בעוז רוחם" ברמת גן. "בטקס אני רוצה לדבר על דגן כדמות שיש בה הובלה וחינוך למשמעות. מישהו שמלמד אותנו כל הזמן איך להיות במידות יותר טובות. איך לעשות את הדברים יותר טוב, יותר אמיתי ולהסתפק במועט. אני רוצה לדבר על התוכן של דגן".

(באדיבות משפחת ורטמן)

אופטימיות, תקווה ואמונה לצד השכול

הטקס שבו ישתתף ורטמן הוא אחד מכמה אירועים שיתקיימו במסגרת המיזם "בעוז רוחם", שנוצר בעקבות שיתוף פעולה בין 'מפעלות הציונות הדתית', 'אשכולות' - פורום מרכזי סיור ותודעה ישראלית ו'איגוד זהות' ובשיתוף משרד החינוך והרשויות המקומיות. מטרתם של אירועים אלה היא להעביר את המסר של העיסוק בעתיד, בתקווה ובעשייה לצד העיסוק בשכול, בכאב ובזיכרון. במסגרת זו יתקיימו פעילויות חינוכיות בבתי הספר, סיורים באתרי מורשת קרב שפתוחים לקהל הרחב ללא תשלום ושבהם תועבר הדרכה מקצועית, וכן טקסי ערב יום הזיכרון ברשויות השונות בישראל.

"שיא פעילותנו הוא האירועים ליום הזיכרון. למרות שזה ערב מאוד קשה, חשוב לנו להעביר מסר של אופטימיות, של תקווה ואמונה בעתיד לצד השכול" מספר עדי אביני, סמנכ"ל 'מפעלות הציונות הדתית' השותפה במיזם. "הסיפור של דגן ושל הילדים הקרויים על שמו הוא דוגמא להמשכיות ולקידוש החיים. זו גם תופעה מנחמת ומעודדת להמשך עבור המשפחה.

גאולה דלורוזה, אמו של דודו דלורוזה ז"ל, ונכדתה מדליקות משואה באירוע באלעד בשנה שעברה(צילום: יניב סירי)

"מיזם "בעוז רוחם" נועד להעביר מסר חשוב של עיסוק בעתיד, בתקווה ובעשייה לצד העיסוק בשכול, בכאב ובזיכרון. חשוב לנו ליצור שינוי בשיח, ליצור דיאלוג בין כולם: דתיים, חרדים וחילונים" מוסיף אביני. "האירועים האלו הם עירוניים ומתבצעים עם הרשות העירונית ומיועדים לכל אוכלוסיית העיר".

לדבריו, "אנחנו מתחילים לעבוד על האירועים האלו חודשים מראש. יוצרים קשר עם המשפחות לאחר תחקירים שערכנו ומפיקים את הטקסים בשיתוף איתם ובנוכחותם. יש לנו עם נפלא והעבודה על החומרים, המפגש והיצירה מדגישים את זה. אתה רואה שעם ישראל חי. ההירתמות של האנשים למטרה נותנת אופטימיות גדולה ותקווה לעתיד".

מיזם "בעוז רוחם " נועד להעביר מסר חשוב של עיסוק בעתיד, בתקווה ובעשייה לצד העיסוק בשכול, בכאב ובזיכרון ובתוך כך יתקיימו פעילויות חינוכיות בבתי הספר, סיורים באתרי מורשת קרב ברחבי הארץ, בהדרכה מקצועית, פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום וטקסי ערב יום הזיכרון ברשויות שונות עם תכנים בהפקה ייחודית.