שתף קטע נבחר

נפצע בפריקת משאית ותבע: "זו תאונת דרכים"

נהג שנפגע בעבודתו קיבל פיצוי מהביטוח הלאומי. הוא ביקש להגדיר את האירוע "תאונת דרכים" כדי לקבל פיצוי גם מחברת הביטוח. מה נקבע?

מהם גבולות ההגדרה של תאונת דרכים? נהג משאית שבר ידו במהלך פריקת מטען ונקבעה לו נכות צמיתה. חברת הביטוח שלו, "הכשרת היישוב", טענה שמדובר בתאונת עבודה בלבד ועל כן הוא זכאי לקבל פיצוי מהביטוח הלאומי בלבד. אולם בית משפט השלום בתל אביב קבע שמדובר בתאונת דרכים, וחייב את חברת הביטוח בפיצוי של כ-177 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

האירוע התרחש ב-2010: הנהג החנה את המשאית בסמוך לחנות ירקות והחל לפרוק את הסחורה. במהלך העבודה הוא נאלץ לטפס לתא המטען באמצעות רמפה, שממנה נפל ושבר את ידו. המקרה הוכר כתאונת עבודה על ידי ביטוח לאומי, שקבע לנהג נכות צמיתה בשיעור של 10%.

 

לאחר חופשת מחלה חזר הנהג למקום עבודתו, ועקב נכותו הועבר לתפקיד של מחסנאי. לדבריו, במסגרת תפקיד זה הוא אמנם לא נדרש לעבודה פיזית קשה אך עדיין המשיך לסבול מכאבים ומגבלות, ושכרו ירד לשכר מינימום, עד שב-2013 פוטר עקב צמצומים.

 

עקב מצבו התקשה הנהג למצוא עבודה חלופית במשך חצי שנה, ולכן הגיש תביעה לבית המשפט נגד חברת הביטוח "הכשרת הישוב", במטרה שזו תפצה אותו על נזקיו. לטענתו, מפני שהנפילה אירעה במהלך יציאתו מהמשאית, האירוע נחשב תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ומכאן שהוא זכאי לפיצויים מחברת הביטוח.

 

לדבריו, אלמלא נכותו היה ממשיך בתפקידו כנהג חלוקה וזוכה להעלאה בשכרו. הוא ציין כי פוטנציאל ההשתכרות וההפרשות לפנסיה שלו נפגעו עקב נכותו, שאותה העריך בשיעור של 15%. בנוסף ביקש התובע לפצות אותו ב-182,765 שקל עבור הפסדי שכר ו-100 אלף שקל עבור עזרה חיצונית והוצאות רפואיות.

 

"הכשרת הישוב" טענה מנגד שלא מדובר בתאונת דרכים, שכן פעולת פריקה אינה מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, מה גם שבזמן התאונה לא נעשה שימוש תחבורתי במשאית. בנוסף טענה המבטחת כי אין לקבל את גרסת התובע לתאונה מאחר שהוא עד יחיד בעל עניין בתיק, ש"תיאר" את התאונה רק לאחר שפנה לעזרת עורך דין.

 

השופטת אורלי מור-אל ציינה כי חרף העובדה שהתביעה נסמכה על עדותו של התובע בלבד, היא מצאה את גרסתו אמינה, מה גם שהוא נתמך בעדים שסייעו לו לאחר שנפל.

 

היא קבעה שהתובע נפל כשניסה לטפס אל תא המטען של המשאית, ומשכך מדובר בעליה לרכב – שגם אם נעשתה תוך כדי פריקת המשאית – היא נכללת בהגדרת "שימוש ברכב מנועי", ולכן מהווה תאונת דרכים.

 

נקבע שעל חברת הביטוח לפצות את התובע, אם כי ממש לא בסכומים שדרש. בהתאם לחישובי השכר שקיבל התובע בעבר ומקבל בהווה (התגלה במהלך הדיונים כי למעשה שכרו עלה משמעותית מאז התאונה), קבעה השופטת כי לאחר קיזוז התגמולים ששילם לו ביטוח לאומי, חברת הביטוח תשלם לו 177,035 שקל עבור הפסדי שכר, נזק לא ממוני, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד רן שקד
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד בנו גליקמן
  • עו"ד גבי אלקיים עוסק בביטוח ובנזיקין
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים