האח לקח הרכב ללא רשות ועשה תאונה. מי ישלם?

פ' עובד לפרנסתו כמשווק נעליים וכלי בית. את מרכולתו הוא מסיע בין השווקים והחנויות ברכב מסוג טויוטה היילקס.

באחד הערבים חזר פ' לביתו מותש מעמל היום. הוא נעל את הרכב והקפיד להפעיל בו את כל אמצעי המיגון שמבטחת הרכב, חברת הביטוח כלל, דרשה להתקין בו. מהר מאוד העייפות הכריעה אותו והוא נרדם.

בעודו ישן, נכנס לביתו אחיו הצעיר. האח מתגורר עם ההורים בדירה סמוכה לדירתו של פ' באותו בניין. האח נטל את מפתחות ההיילקס ויצא עם הרכב לענייניו. בהמשך הלילה העירו את פ' כדי להודיע לו שאחיו עבר תאונה. האח יצא בנס מהתאונה הקשה. ההיילקס ניזוק לחלוטין ("טוטאל לוס").

פ' פנה לכלל וביקש לקבל את תגמולי הביטוח. מדוע הרשית לאחיך לנהוג ברכב, נזפו בו מסלקי התביעות בכלל, לא מלאו 21 שנה. הפוליסה לא מכסה נהג צעיר.

אחי לקח ממני את הרכב ללא רשותי וללא ידיעתי, ניסה פ' לדבר על ליבם. את ההיילקס לא נתתי מעולם לאף אחד כי הוא משמש אותי אישית בעבודתי. יש לי רכב אחר מסוג טויוטה קורולה המשמש כרכב פנאי למשפחה. בקורולה הקפדתי לבטח גם נהג צעיר ואחי קיבל אותו בכל פעם שביקש. אחי ידע שאין סיכוי שיקבל את ההיילקס. לכן אני כועס עליו מאוד. מאז אירועי אותו לילה אנחנו לא מדברים. אפילו לא הלכתי לחתונה שלו. הוא הרס את פרנסתי עם הסיפור הזה.

מסלקי התביעות בכלל לא השתכנעו. פ' הגיש תביעה לבית משפט השלום בנצרת. נציגי כלל תקפו מכל הכיוונים. הם לא הסתפקו בטענת העדר הכיסוי לנהג צעיר. הם האשימו את פ' בהפקרת מפתחות הרכב כאשר הניחם בביתו ללא השגחה.

על הדרך האשימו אותו ואת אחיו בכך שעשו "יד אחת" כדי לביים את גניבת הרכב ולרמות את חברת הביטוח. לבסוף הגישו גם הודעת צד שלישי (תביעה המתבררת באותו תיק) נגד האח. אם למרות שפע טענותינו, יחייב בית המשפט את כלל לשלם, כך טענו, יש לחייב את האח להשיב לנו את כל מה שנשלם "כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של האח".

התביעה הונחה על שולחנו של השופט יוסף סוהיל. השופט סוהיל שמע את העדים והמתין במתח אך בסבלנות שנציגי כלל ישלפו מכובעם את העדויות להוכחת טענתם כי חברת כלל הייתה קורבן לניסיון מרמה מצד פ' ואחיו או כי האח לקח את הרכב ברשות. אולם בסוף המשפט התברר שההר לא הוליד אפילו עכברוש. הסתבר כי טענת המרמה הופרחה לחלל האוויר כך סתם. כלל לא הביאה אפילו בדל ראיה להוכחת הטענה. "לאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות הגעתי למסקנה כי כלל הציגה גרסת הגנה שלא היה לה ביסוס עובדתי וראייתי", קבע השופט. "נטילת הרכב אכן כטענת המבוטח נעשתה ללא רשותו וללא ידיעתו".

אבל הפוליסה שלנו מכסה רק "נזק שאירע תוך כדי גניבה" וגניבה פירושה שאין לגנב כוונה להחזיר את הרכב. האח לא גנב את ההיילקס. הוא אמנם לא ביקש רשות לקחת אותה, אך בהחלט התכוון להחזיר אותה.

מכרה את שרידי הרכב אך מסרבת להכיר באחריותה

אנחנו בתחום הביטוח, השיב השופט ואתם מפרשים את המונח "גניבה" כמו בחוק הפלילי. שכחתם שחוק חוזה הביטוח הוא חוק צרכני. מגמתו היא הגנה על המבוטח, על החוליה החלשה. לכן יש לפרש את המונח "גניבה" לפי הבנתו של "האדם המסחרי הרגיל", או "המבוטח הסביר" אשר בהחלט תופסים את מה שהאח עשה כגניבה.

ומה עם טענתנו כי המבוטח הפקיר את מפתחות הרכב בביתו, שאלו נציגי כלל. "אדם סביר אינו מחביא את מפתחות רכבו ואינו נוהג לנעול אותם בכספת" ענה השופט, "ברגיל שם הוא את המפתחות בביתו במקום נגיש וחשוף לעיני כל".

השופט סוהיל קבע כי גם לתביעת כלל נגד האח אין כל שחר. אכן בתחומי ביטוח מסוימים חברת ביטוח זכאית להגיש תביעה נגד צד שלישי שגרם לנזק בגינו חברת הביטוח מפצה את המבוטח שלה, אולם לא כאשר הצד השלישי הוא קרוב משפחה של המבוטח וגרם לנזק שלא בכוונה.

בשולי הדברים השופט הביע תמיהה על כך שכלל סירבה לפצות את המבוטח ואף על פי כן לקחה אליה את שרידי הרכב ומכרה אותם ללא ידיעתו. כלל נתפסת על התנהלותה זו, קבע השופט סוהיל. משביצעה את כל הפעולות לצורך מכירת הרכב יש לראות בה כמי שהכירה בחבותה לשלם עבור הגניבה וגם מטעם זה מן הראוי לחייב אותה לשלם את תגמולי הביטוח.

בסופו של דיון, השופט יוסף סוהיל פסק כי על חברת כלל לשלם את מלוא שווי הרכב ואביזריו בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.