ממדרגות הרבנות לגיהנום

הציפייה מזוג שמתגרש היא להבין שכדאי לשים את האגו והכעס בצד ולהתנהל בכבוד ולו רק למען הילדים. אבל כמו שכולנו יודעים, לרוב זה לא קורה, גם לא במשפחות הכי טובות. הסיפורים שנביא לפניכם כאן אינם סיפורים נדירים. מדובר בלב המיינסטרים הישראלי. אנחנו נתקלות בסיפורים קשים לפחות כמו אלה בכל יום בעבודתנו.

עוד בערוץ הדעות:

שלושה שלבים לשלום

האיילת והחרב

הפצצה האמיתית

מל"טים גרעיניים? אין לזלזל באיום התודעתי

"כעומק האו"ם, כך עומק החרם"

א'

אם חד הורית לשלושה ילדים מגיעה אלינו ומספרת בבכי: "הגרוש שלי עושה מה שבא לו, מגיע מתי שבא לו. מבטיח לילדים שיבוא לקחת אותם ולא מגיע. הוא חושב שהוא פוגע בי ואינו מבין שהפגיעה היא בילדים שלנו. יש לנו הסכם גירושין חתום על-ידי שופט, ובו רשומים הימים שבהם הוא אמור לקחת את הילדים - כן, חתמתי איתו על הסכם 'משמורת משותפת' - זה מה שהוא ביקש וזה מה שהוא קיבל, ולכן הוא משלם רק 500 שקל מזונות לילד (!). אבל גם את זה הוא הפסיק לשלם בטענה שגם הוא צריך לחיות, ומצידו שאני אחפש בזבל אוכל בשביל הילדים. כבר הרבה זמן שהוא לא בא לראות אותם. אמר שקשה לו להסתדר עם שלושה ילדים. אני עובדת בשתי עבודות, שכירה במפעל, מ-8:00 עד 17:00 שלוש פעמים בשבוע, ומנקה בתים שלוש פעמים בשבוע. אני אעשה הכל כדי שלילדים שלי לא יחסר דבר. אבל על מותרות אין על מה לדבר, הם לא יודעים מה זה. אנחנו לא מפונקים."

במצב של סכסוך כמו זה, של מלחמה קשה בין הצדדים, האם ביטול חזקת הגיל הרך הוא הפיתרון? האם הבקשה לביטול החזקה על ידי אבות רבים כל כך באה מתום לב או מתוך אינטרס כלכלי?

בתי המשפט היום נוטים לאשר בקשות למשמורת משותפת, ובעקבות כך גם להפחית בסכומי המזונות. האם יש גוף שיוכל לבדוק את הנושא ולהגן על הילדים שרווחתם הכלכלית והנפשית נפגעת? אנחנו גורסות שלא. ביטול החזקה לא רק שלא ייטיב עם הילדים, אלא יפגע בהם. במקום לוותר על המאבקים בבתי המשפט, ביטול החזקה יביא עימו צונאמי חדש של תיקים בבתי המשפט וברווחה ויביא לקריסה טוטאלית של המערכת.

כבר היום אבות רבים מבקשים משמורת משותפת, אך לא תמיד עומדים בדרישותיה, מזונות מופחתים גורמים לאם ולילדיה להיפגע כלכלית פעמיים, כיוון שלא רק שהם צריכים להתמודד עם חיים חדשים ללא אב מפרנס, גם חובת המזונות מופחתת והם עומדים מול שוקת שבורה.

ש'

גרושה כבר שלוש שנים והיא אם חד הורית לשני ילדים. "הוא הכריח אותי לחתום על הסכם הורות משותפת, למרות שכולם ברווחה יודעים על האלימות הקשה שלו כלפיי. הדרישה שלו למשמורת משותפת הגיעה עם תביעה להפחתת מזונות. אבל, בכל פעם שאחד מהילדים חולה כשהוא אצלו, הוא מתקשר שאקח את הילד מכיוון שהוא צריך לעבוד. גם אני צריכה לעבוד, אבל זה לא מעניילן אותו. אני בקשר עם כל מסגרות החינוך, כי הוא לא מוכן להגיע לבית הספר. הוא לא עומד בתנאי המשמורת המשותפת, אבל עורכי הדין שפניתי אליהם הסבירו לי שזה מורכב לפתוח הסכם שכבר נחתם. גם אין לי כסף לעורכי דין חזקים וברווחה אומרים לי שזו בעיה שלי שחתמתי, למרות שהם יודעים שחתמתי בגלל האיומים שלו".

אז מדוע כל כך דחוף לבטל את חזקת הגיל הרך לפני שעושים רה-ארגון במערכת כולה? לפני שמקימים גוף אכיפה רציני?

ר'

אם חד הורית לארבעה ילדים: "ביום שבו התגרשתי בעלי לשעבר הפך את עורו ונהיה אדם זר לחלוטין. הוא מאיים שיפגע בילדים. בכל פעם שהוא מגיע לקחת אותם הוא אומר: 'תגידו שלום לאמא, זו הפעם האחרונה שתראו אותה'. בתיק של הילדים הוא השאיר סכין גדולה ולמשטרה סיפר שרצה לחתוך להם תפוח והסכין נשארה בתיק בטעות. מי משאיר סכין כזו גדולה בתיק בית הספר? פניתי לרווחה ולמשטרה ואין עם מי לדבר. אין לי כסף לעורך דין או להדרכה הורית, שאליה גם ככה הוא לא מוכן ללכת, ולהתחיל במסע מפרך של בתי משפט שאין לי מושג איך יסתיים זה מיותר. ומעל כל זה יש לי ארבעה ילדים קטנים לטפל בהם. איך עושים את זה?"

במדינות רבות באירופה, שבהן בוטלה חזקת הגיל הרך, מבחן התוצאה הוכיח שאבות רבים שביקשו משמורת משותפת לא נשאו בנטל ובפועל האישה נשארה ההורה העיקרי.

אנחנו מקוות מאוד שלפני שילחצו על הכפתור ויצביעו על ביטול חזקת הגיל הרך, ישכילו נבחרי הציבור לראות את המציאות הקשה שקיימת היום ובראש ובראשונה את טובת הילדים. בישראל 2016 יש מעל מיליון ילדים רעבים. אם תבוטל לחלוטין החזקה ללא חלופה משפטית הולמת, נמצא את עצמנו בעוד שנים מעטות עם 2 מיליון ילדים רעבים. ביטול החזקה יביא לעוני, ולשם אנחנו לא רוצים להגיע.

בובה לוי וגלית נחום הן המנהלות והמייסדות של "הקול הנשי" – ארגון המסייע לאימהות חד הוריות