20 ס"מ מסוף הברך, 10 ס"מ מתחת למותן: ברוכים הבאים לבית הספר
בסערט ויז'ניץ הכינו סרגל מדידה לחצאיות, בבית יעקב מקפידים על אורך החולצה בסנטימטרים, בתלמוד התורה הירושלמי נדרשים תלמידי כיתה א' לנעליים שחורות בלבד - ובזה שביבנאל מקפידים להתרחק מאופניים, בעלי חיים ואירועים שונים: שנת הלימודים החלה - ועימה התקנונים
אורך החצאית: 20 סנטימטרים מסוף הברך; כיסים אחוריים או רוכסן קדמי אסורים בהחלט ולהסתובב ברחוב – לא ראוי: אלו מקצת הכללים בתקנוני הסמינרים החרדיים לבנות. הגדילו לעשות בסמינר סערט ויזנ'יץ בחיפה, שם ייצרו סרגל מדידה מיוחד לבדיקת אורך החצאית. בקצותיו קשור גומי ועליו הוראות מדידה: "1. הכניסי את הרגל לתוך חור הרגל. 2 הניחי את הגומי במקום כיפוף הברך מאחורנית. 3. עמדי ישר מול המראה, על הבגד לכסות את הסרגל".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לכבוד פתיחת שנת הלימודים יצאנו לבדוק כמה מהתקנונים המחמירים יותר. מקריאת עשרות תקנונים עולה כי בבתי הספר הממלכתיים מתמקדים בהתנהגות נאותה, נוכחות ושמירה על זמנים ומניעת אלימות. לעומת זאת, בתקנונים של המוסדות הדתיים והחרדיים לא מצאנו סעיפים בנוגע לאולרים וסכינים, דבר אשר חזר על עצמו כמעט בכל תקנון של בית ספר ממלכתי. עם זאת, בבתי הספר הדתיים והחרדיים מתייחס התקנון בעיקר לנושא הצניעות. בכל התקנונים - הן של בתי הספר לבנים והן של הבנות - מפורטים בסעיפים רבים ובתתי-סעיפים כל מה שאסור, חריג ולא מקובל. ישנה גם התייחסות רבה להסתפקות במועט.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- היום הראשון ב"בית יעקב": אין לך מקום. תחזרי הביתה/ נעמה פלסר
- כל הנשמה: אומרים סליחות ביחד. צפו
- צדיק ורע לו: חברותא עם נזירה קתולית/
פרופ' רוחמה וייס
בתקנון אולפנת "צביה" של הזרם התורני בחינוך הדתי העל-יסודי עוסק פרק שלם בהתנהגות בעת יציאה לטיול. התלמידות מתבקשות שלא להביא מכשירים סלולריים. במידה שהביאו, הן תוכלנה להשתמש בהם בערב, בתום הפעילות. בהמשך הסעיף מובהר כי, במקרה והמכשיר יוחרם על ידי הצוות, אין האולפנה אחראית לגניבה או לנזק.
אגב, סעיף הסלולרי חוזר על עצמו במוסדות דתיים רבים (מהזרם הלא-חרדי). בלא מעט מהם חל איסור גמור על הבאת טלפון חכם לבית הספר, ובמקומות אחרים מתבקשים ההורים להתקין תוכנת סינון אתרים על המכשיר. ישנה גם התייחסות לסוג המוזיקה במהלך הנסיעה באוטובוס – "מוזיקה שקטה ונעימה באוטובוסים".
תקנוני צניעות מפורטים על לסנטימטר
בהקדמה לתקנון סמינר בית יעקב, נכתב כי "ההנהלה והצוות מקבלות את פניך בברכה וביחד איתך בונות לך גשר יציב ונאמן, מעל לסכנת ההשפעות החיצוניות הרוחשות סביבנו. בתפקידך הרם כבת מלך תהיה התנהגותך יוצאת מן הכלל: אינך מסתובבת בשעות מאוחרות ברחובה של עיר, דיבורך אצילי ומחושב ואינך משפילה את עצמך בהתנהגות זולה כאכילה ברחוב. לא יכירוך אתרי בילוי שאינם לרוח ההלכה והמוסר ומקומות שחילול שם שמיים ברבים מצוי שם כגון קניונים, ירידים ומסעדות".
התקנון מפורט עד לרמת צבע הסוודר בחורף: "כחול או שחור, סגור", ללא כיתובים. והוא לא מסתפק אך ורק בשעות הלימודים. גם אחר הצהריים מדרשות הבנות לאותם כללי צניעות, ומוזרות שלא ללבוש מעיל ללא שרוולים, "המשדר אווירת רחוב".
השיער צריך להיות אסוף ("מתחת לקו הכתפיים"), תכשיטים בולטים אינם רצויים כלל (בוודאי לא עם כיתובים) וגם מחוץ לשעות הלימודים נדרשות הבנות לתכשיטים "עדינים" ועגילים "לא בולטים". הגרביון צריך להיות אטום ("לפחות 20 דנייר"), ואורך החולצה - "10 ס"מ לפחות מתחת למותן".
ממתקים זה "פינוק ומותרות"
והלכות לבוש – לא רק לבנות: תקנון תלמוד תורה טשכנוב בירושלים מקדיש פרק נכבד למאה החיצוני שלה תלמיד ומשפחתו. "הנהלת התלמוד תורה שומרת לעצמה את הזכות לא לקבל או לסלק תלמיד שהוריו מתלבשים באופן הנוגד את רוח החינוך בתלמוד תורה", נקבע בתקנון. "תלמידי כיתה א׳ ומעלה יבואו עם נעליים שחורות בלבד. תלמידי כיתה ד' ומעלה לבושים בחולצות עם שרוולים ארוכים המכסים עד כף היד".
בתלמוד התורה הזה מתבקשים ההורים שלא "לשלוח עם הבן חטיפים, ממתקים, לחמנייה ושוקו וכדומה. הקפדה על כך תרגיל את בנכם להתנזר מפינוק ומותרות שאין בהם כל צורך, וכך הוא יתרגל להסתפק במועט. כך גם לא יבוא לידי גזל, שקר ועוד מידות רעות ותיחסך קנאה ותחרות בינן לבין חבריו".
ומה באשר לסתם אירועים של יום-יום? "החל מכיתה ג׳ לא נערכות מסיבות יום הולדת בכיתה, וחל איסור לארגן מסיבת יום הולדת בבית בשיתוף עם חברי הכיתה".
הופעות? רק של זמרים עם זקן
בתלמוד התורה "ילדי-חן" שביבניאל מקפידים להתרחק מאופניים, בעלי חיים ואירועים שונים: "אופניים - בהוראת כ"ק (כבוד קודשו) האדמו"ר - לאסור את הנסיעה אופניים בתחומי יבניאל מחמת הסכנות הרבות".
בית ספר לבנות ששמו שמור במערכת, הורה כך: "כדי למנוע קנאה ותחרות אנו אוסרים להביא לבית הספר מעדנים, שוקו, מנה חמה או דגני בוקר יקרים. חל איסור מוחלט להביא ממתקים לבית הספר. בת שיימצא ברשותה ממתק כלשהו, הממתק יילקח ממנה ויימסר על ידי הנהלת בית הספר לארגוני צדקה כתרומה לנזקקים. בראשי חודשים בלבד ניתן להביא מעדן/ שוקו בנוסף לארוחה".
יש למה להתגעגע
ומה קורה בבתי הספר הממלכתיים להשוואה? תקנון בית הספר הממלכתי, "בכור לוי", מצביע על יצירתיות, ותקנון בית הספר מופיע כטבלה בסגנון החטא ועונשו: הנהלים והחוקים בטור אחד - ודרכי האכיפה בטור המקביל. בסעיף ההתנהגות, למשל, נכתב כי "בהפסקות יש להישמע להוראות המורים התורנים". דרכי האכיפה: שיחת בירור, אזהרה בעל פה, יידוע ההורים, דרישה להתנצלות ובמקרים חוזרים ביטוי בתעודה בסעיף 'התנהגות'". הסעיף האחרון בתקנון מציין כי "חל איסור לשאת אולרים, סכינים, אקדחי צעצוע או כלי נשק אחרים". מלחיץ.
"זכור: השקט והמקשיב הוא הנבון. הפטפוט והשיחה התפלה גוזלים את זמנך ואת זמן חבריך ומביאים לידי שעמום ובטלה. לעולם תשקול את אשר בדעתך להגיד. דבר בקול נמוך הקולניות מידה מגונה היא. הצעקן מעורר אי כבוד".
"לעולם יהא התלמיד מקדים בשלום כל אדם, שואל את שלום חברו ומברך בשלום בבואו ובצאתו".
"על התלמיד להימנע מכל דבר העלול להרגיז את רגשותיהם הדתיים או הלאומיים של אנשים אחרים. עליו לנהוג כבוד במסורת האומה ובקדשיה. על התלמיד לדייק בלשונו ולשפרה ולהקפיד על דיבור עברי מתוקן".
דבר המומחית: "היזהרו מרשימת איסורים ארוכה"
ד"ר קרין שטרן, מנהלת המרכז לניתוח התנהגות ומרצה במכללת סמינר הקיבוצים מסבירה כי "תקנון בית ספרי הינו הזדמנות נפלאה להגדיר מהם הערכים החשובים לבית הספר, וכיצד ניתן לפעול יחד כדי להגשים אותם. זה אחד המסמכים היחידים שכל קהילת בית הספר – צוות, תלמידים, והורים – נחשפים אליו כבר מהרגע הראשון ומצופים לפעול על פיו.
"ככזה, התקנון משקף ואף מעצב את האקלים הבית-ספרי. לכן, כדאי להימנע מתקנון שהינו רשימה ארוכה, שלא לומר מבהילה של איסורים. הרי רשימת האיסורים היא אין-סופית. במסדרון לדוגמה, אסור לרוץ, לקפוץ, לצעוק, לדלג וכדומה. במקום, כדאי פשוט לכתוב: "במסדרון נלך באיטיות ובשקט". זהו האתגר של הצוות החינוכי - לנסח חוקי כיתה ותקנון שלא אומרים רק מה אסור, אלא דווקא מדגישים מה מותר, ראוי, רצוי וכדאי לעשות בבית הספר".
לפנייה לכתב/ת 
